השכבות החלשות לא מנצלות זכותן לקצבאות

דווקא השכבות החלשות, שסובלות ממצוקות, לא מצליחות לממש את זכויותיהן לקבלת קצבאות. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב.

עוני: גרסת הדור שלישי

הכירו: העניים החדשים, (לא) נעים מאוד

"המדינה גוזלת לקשישים סיעודיים שליש מהקצבה" 

שיעור האבטלה באוגוסט ירד ל-7.6%

המחקר, שבחן את ממדי אי-מיצוי הקצבאות האוניברסאליות של הביטוח הלאומי גילה, כי שיעור קבלת קצבאות הילדים והזיקנה נמוך במיוחד בקרב תושבי מזרח ירושלים. רק 86% מהילדים עד גיל 14 במזרח ירושלים מקבלים קצבת ילדים מהביטוח הלאומי, לעומת יותר מ-95% בכלל האוכלוסייה.

עוד נמצא כי רק 75% מהקשישים במזרח ירושלים מקבלים את הקצבאות המגיעות להם, לעומת כ-100% בכלל האוכלוסיה. עורכי המחקר - פרופ' ג'וני גל, פרופ' מימי אייזנשטדט ופרופ' מיכאל שלו מציינים כי אמנם שיעור הדרישה לקצבאות זיקנה והילדים גבוה, אך תושבים רבים לא מקבלים את המגיע להם מתוקף זכאותם. גם בקרב עולים חדשים מבוגרים שיעורי קבלת קצבת הזיקנה נמוכים.

במחקר התגלה מגוון רחב של חסמים שמונעים מאזרחים למצות את הזכויות החברתיות להן הם זכאים. בעיקר דברים אמורים באזרחים משכבות חברתיות-כלכליות נמוכות. המשמעות: דווקא אלה ששסובלים מהמצוקות הקשות ביותר לא מצליחים לממש את זכויותיהם.

לא מודעים לזכות הערעור

במסגרת זו התברר כי 65% מהערעורים שהגישו המשתתפים בתוכנית ויסקונסין  במטרה לקבל הבטחת הכנסה, נדחו או נמחקו על הסף. מחקרו של אבישי בניש מהאוניברסיטה העברית בחן את מערך ועדות הערר בתוכנית וויסקונסין והצביע על כך ששיעור משמעותי של משתתפים בתוכנית לא מודע לזכות הערר, או מניח כי מערכת זו לא תסייע לו. במחקר נבדקו כ-1,800 ערעורים שהוגשו בתוכנית זו ב-2006.

מחקר נוסף ניתח את המדיניות ביחס לאנשים עם מוגבלויות בישראל. החוקרת, ד"ר שגית מור, הצביעה על קיומו של מתח רב בין צורכיהם של הנמנים עם אוכלוסייה זו לבין האפשרות לממש בפועל את זכויותיהם החברתיות והאזרחיות.

עלייה בהוצאה על בריאות

בתחום הבריאות, הצביע ד"ר שרון אסיסקוביץ על הקשר שהתחזק בשנים האחרונות בין יכולת הכלכלית ובין הנגישות לשירותים שאינם מכוסים בסל הבריאות. התגלה כי יותר ויותר שירותים לא נכללים במימון הציבורי, כך שחל גידול ניכר בהוצאה הפרטית על בריאות. הנפגעים העיקריים מכך הן כמובן השכבות בעלות המשאבים המועטים יותר בציבור.

במובן זה, מציינים החוקרים, מטרת חוק ביטוח בריאות לקדם את הנגישות לבריאות בישראל נפגעה ובפועל, מאז הנהגת החוק, הנהנים מזכויות וממשאבים בחוק זה הם בעיקר קופות-החולים ומשרד האוצר והרבה פחות – תושבי ישראל.

קושי במילוי טפסים

במחקר אחר התגלה כי כמחצית מהפונים לשירות הסוציאלי בבית תמחוי היו זכאים לסיוע מצד מערכת הביטחון הסוציאלי אך לא מימשו את זכאותם למרות הנזקקות שלהם. החוקרת, ליה לוין, הצביעה על הגורמים המרכזיים לאי-מימוש הזכויות ובמיוחד תחושת הבושה והחשש מפני אובדן האופי האגרגטיבי של חייהם ומפני האפשרות שיפלו קורבן לאלימות בעת קבלת סיוע כספי. אלה מצטרפים לחסמים מערכתיים נוספים כגון יחס הפקידים אליהם, מידע חלקי על הזכויות וקשיים במילוי טפסים ובהגשת מסמכים לרשויות הרווחה והביטוח הלאומי.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשו עומד פרופ' דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים. אוסף מהמחקרים שביצע המרכז בשותפות עם האוניברסיטה העברית והפרופסורים ג'וני גל ומימי אייזנשטדט, יוצג בערב עיון שיתקיים ב-21 באוקטובר 2009 במרכז.