בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בפסק-דינו מלפני מספר שבועות את עמדת רשות המיסים, ודחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה השבת מס שנגבה משכירים, אשר מעבידם העמיד לרשותם רכב מסוג טנדר שמשקלו עד 3.5 טון, בגובה שווי השימוש ברכב. כך הודיעה (יום ד', 14.10.09) הרשות.

המבקשים, רוני רדעי ואילן בן הרוש, טענו כי בשנים 2007-2006 לא הכירה רשות המיסים במלוא הוצאות הרכב של רכבים מסוג טנדר שמשקלם עד 3.5 טון. כמו-כן, לטענתם, ניכתה הרשות בשנים אלו מס שלא כדין בגין שווי השימוש ברכבים אלו, משכירים אשר מעבידם העמיד לרשותם רכבים מסוג זה.

המבקשים טענו כי מעשי הרשות אינם מעוגנים בדבר חקיקה, וזאת בעקבות תיקון הגדרת "רכב" בתקנות התעבורה. תיקון זה קבע כי "הגדרות רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי בלתי אחוד ורכב פרטי דו שימושי - יימחקו". לשיטת המבקשים, כיוון שרכבי הטנדר אינם נכללים בהגדרתו של "רכב נוסעים פרטי" אזי לא יחולו עליהם תקנות מס הכנסה.

רשות המיסים טענה כי אין התאמה של התובענה להליך ייצוגי וכמו-כן טענה כי לאורך השנים חלו תמורות במישור התחבורתי ובחקיקה התחבורתית והפיסקלית. הרשות ציינה כי הפערים בין כלי רכב פרטיים למסחריים הלכו והצטמצמו והתחלופה ביניהם הלכה וגדלה עם השנים. כמו-כן, מראשית שנות ה-90' בוצעו, לדברי הרשות, מהלכים שנועדו ליצור אחידות במערכת המס תוך ביטול ההבדלים בין סוגי הרכב אך ורק לאור הגדרות טכניות, כך שבתום תהליך החקיקה חדלה מערכת המס מלהתערב בשיקולי הצרכנים בבואם לקנות כלי רכב, פרטי או מסחרי.

לעניין התובענה הייצוגית, ציין בית המשפט בפסק הדין, שניתן ב-22 בספטמבר, כי "באופן הרגיל על התובע המבקש להיות תובע ייצוגי, לעשות את כברת הדרך המוטלת עליו בדרכו לניהול הליך אישי של ערעור מס. המעבר דרך ההליך השומתי, הוא המפתן שעליו לעבור בו. ללא הליך זה ניתן לומר כי לתובע אין עדיין 'עילת תביעה'". יחד עם זאת, הוסיף השופט, כי ברגע שתוצאת ההליך השומתי תהיה ברורה לביהמ"ש, ניתן יהיה לדון באותם מקרים בסוגיה המשפטית לגופה, עוד לפני השלמת ההליך השומתי של העותר.

לגופו של עניין, קיבל ביהמ"ש את עמדת רשות המיסים, וקבע כי "מתוך ארבעת סוגי הרכבים המנויים בתקנות מס הכנסה, מוגדר כיום בתקנות התעבורה רק רכב נוסעים פרטי. האם יש 'למחוק' את שלושת סוגי הרכב הנותרים מהחוק המאזכר? דומני כי יש להשיב על כך בשלילה... מקובלת עלי עמדת המשיבה כי לאור תכליתן של תקנות ניכוי הוצאת רכב אשר נדונה בפרשת קימה ותכליתן של תקנות שווי השימוש ברכב, ולאחר שנסקרה מדיניות המחוקק המעדיפה ניטראליות (הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בביטול ההבחנות בין סוגים שונים של רכבים), יש לראות את סוגי הרכבים 'רכב מסחרי אחוד' ו'רכב מסחרי בלתי אחוד', שמשקלם עד 3,500 ק"ג, כסוגי רכבים המרכיבים את קבוצת 'הרכב המסחרי'".