“ג’ורדי, האם כמו כל קבוצה ישראלית טיפוסית, גם אתה תנהג כמו כולם ותשלח את המאמן הביתה בעקבות ההפסד לבני יהודה?”, שאלתי לפני מספר שבועות גדול מדי את המנהל הספורטיבי של מכבי ת”א. התשובה הייתה ברורה – לא. ארבלדזה הוא לא הבעיה. זה היה עוד בימים שבהם קרויף הסכים לשוחח עם התקשורת ונתן גב מלא למאמן הגיאורגי, ההוא אשר אחריו רדף במשך ארבע שנים.
אומרים שבימים האחרונים ג’ורדי הבין כי האפשרות להעניק גב לארבלדזה התפוגגה לה. ועדיין, כל מי שקשור למכבי ת”א, טוען כי את ההחלטה לשלוח את המאמן הביתה לא קיבל ההולנדי, אלא מיץ’ גולדהאר. הבעלים הקנדי לא הולך נגד המנהל הספורטיבי שלו, או יותר נכון, לא הלך נגדו עד העונה האחרונה.
היו לכך מספר דוגמאות בעבר, למשל כאשר חרף לחצים גדולים על קרויף למכור את מוסא קונאטה בתור מהלך ראשון של ההולנדי במכבי ת”א, קרויף חיכה, וחיכה, וחיכה. הבעלים לא אהב את זה, ג’ורדי ניסה להסביר וגם הצליח לשכנע שבסוף תגיע הצעה גבוהה יותר בזכות המשחקים האולימפיים וכך גם קרה. כ-2 מיליון יורו קיבלו הצהובים עבורו אחרי תוספות של אחוזים עתידיים, במקום 350 אלף יורו שהוצעו כאשר גולדהאר לחץ.
הייתה גם ההתעקשות על אלירן עטר בעונה הראשונה. קרויף האמין בו. מספרים כי אמר למיץ’ גולדהאר באחת השיחות הראשונות: “ניתן לו את הקבוצה, הוא יבקיע 20 שערים ונמכור אותו בסיום העונה, ואז נחזיר את ברק יצחקי מקפריסין”. גולדהאר הלך עם המנהל הספורטיבי, עטר כבש 22 שערים, מכבי זכתה באליפות ועטר נמכר ב-1.7 מיליון יורו לריימס.
המקרים הראשוניים האלה, הובילו לכך שהגב בהחלטות מקצועיות היה כמעט אבסולוטי. מיץ’ היה מעורב, בעל המילה האחרונה, אך ברוב המקרים, המילה האחרונה הייתה הדעה של המנהל הספורטיבי. ההצלחות לא נעלמו מעיניו של הבעלים. האליפויות הרצופות, השם של מכבי ת”א שעלה בעולם כיצואנית מאמנים וכמובן, הטרבל וליגת האלופות.
הנה הבהרה שמסבירה אולי יותר מכל, את מורכבות הסיטואציה עם קרויף כעת, בשעות הבודדות שחלפו מאז ההחלטה לפטר את שוטא ארבלדזה. טוענים, ואין לכך אישור רשמי, כי זה נעשה בניגוד לדעתו של קרויף למרות שאמירותיו באתר הרשמי מלמדות קצת אחרת. אבל אלו הטענות, ואז מצרפים לכך את הפנייה לפאקו אייסטרן ועולה תמונה די ברורה – הגב הכמעט מוחלט, כבר ממש לא כזה.
ומהי אותה הבהרה? כמובן, פאקו אייסטרן. לפנות כעת לפאקו, מאמן שנשלח הביתה אחרי טרבל, אומרת הכל. הבאסקי לא מסכים לחזור לישראל. כיף לו בוולנסיה עם בני משפחתו, הילדים לומדים שם ונהנים ולא ממש רוצים לעזוב, וגם פאקו עצמו לא להוט לבצע את השינוי. בקיץ, מאידך, הדברים הם שונים לחלוטין. אם אז תהיה הצעה, הוא לא יהסס להגיע למרות שגם ההצעה הנוכחית היא עדיין לא סוף פסוק בניסיון להחזירו.
אבל ההצעה הזאת יחד עם פיטורי ארבלדזה, אומרים הכל. תוסיפו לכך את מכירתו של ערן זהבי שהייתה נגד החלטתו של קרויף, שחשב שיש דרך להשאירו וצריך לבצע אותה, והמשמעות היא ברורה – הגב המוחלט כבר לא ניתן לקרויף. זוהי דרך אלגנטית אולי להראות לו את הדרך החוצה. אם לא עכשיו, אז בקיץ, עת יסתיים חוזהו.
“ג’ורדי כבר לא פה כמה זמן. זאת הייתה טעות עבורו להישאר. אי אפשר להצליח באותה הרמה שנה אחרי שנה. הוא עשה דברים מדהימים במכבי ת”א, אבל כולם מבינים עכשיו שהיה חכם יותר להיפרד ממנו לפני כן”, העידו בסביבתו. על פי אנשיו של קרויף, המחשבה הייתה לתת עוד הזדמנות. לפחות לסיים את מהפכת ינואר. לנסות למשוך עם ניצחונות על לוד ורעננה, ואז להכניס דם חדש, לרענן ולאפשר למאמן להמשיך.
ג''ורדי קרויף. כרגיל, חיכה יותר מדי (שחר גרוס)את ההחלטה לא לאפשר את זה קיבל לבסוף מיץ’ גולדהאר בלילה האחרון. ההודעה לשוטא נמסרה לא סתם ביום החופשי של השחקנים. מי שהיה באימון של יום שלישי, לא היה יכול לנחש ולו לרגע אחד שהמאמן ילך הביתה. היו חיוכים, היה שקט, אפילו המאמן סיפר בשיחות שערך כי הוא מכין את ינואר עם קרויף. מה שהוא לא ידע, וכנראה גם ההולנדי, זה שגולדהאר שהיה תחת לחץ גדול לבצע שינוי, החליט כבר שארבלדזה לא יעמוד על הקווים ביום שבת.
ומה יהיה עכשיו? עוד לא ידוע מי יעמוד על הקווים מול בני לוד. ישנו העוזר, אלברט קאפייס ואם לשפוט על תקדימי העבר, אז פעם אחת ג’ורדי קרויף נאלץ לעמוד על הקווים ובפעם השנייה היה זה העוזר של סלבישה יוקאנוביץ’ שהעביר משחק אחד, מול רעננה, וגם ניצח אותו עד אשר הגיע פיטר בוס בינואר האחרון.
זהו הינואר השני ברצף שמכבי ת”א נאלצת לחפש בו מאמן. אם במקרה סלבישה יוקאנוביץ’ הוא היה זה שבחר ללכת, הפעם מדובר במאמן הראשון שמכבי ת”א פיטרה בעידן קרויף. בורסת השמות למחליף היא רחבה. ארון ווינטר, גוסטבו פוייט, ואלרי קארפין, פפה מל, רובי, סרחיו גונסאלס, ג’ון ואן דן ברום ואחרים, כולם היו על הפרק בעבר. כמעט כולם פנויים גם היום ומי שלא פנוי, לא תהיה בעיה להביא בכסף.
פפה מל. אולי הפעם? (רויטרס)השאלה היא האם יהיה שינוי קונספט ומעבר למאמן ישראלי, או שמא הישארות עם הקו של המאמנים הזרים. ההחלטה צריכה להתקבל מהר, שכן חלון ההעברות נפתח בעוד מספר שעות והשינויים בסגל צריכים להתבצע ללא שום קשר לזעזוע על הקווים.
לקרויף אין זמן לחכות. כפי שחיכה עם פיטורי ארבלדזה ולא ביצע אותם כבר אחרי בני יהודה כשהיה ברור שהמצב של הקבוצה מתקרב לעבר דרך ללא מוצא. אסור לו לחכות שוב. המנהל הספורטיבי של מכבי ת”א הפסיד לא מעט שחקנים ברגע האחרון של חלון ההעברות כי פשוט חיכה. חיכה למציאות, חיכה אולי שדברים יסתדרו לפי איך שרצה, וכשזה לא קרה, מכבי ת”א שלו נותרה ללא חיזוק. יכול להיות שההמתנה עם ארבלדזה גם השאירה את מכבי ת”א בלי סיכוי לאליפות העונה. אולי גם בלי סיכוי לקחת את הגביע. לכו תדעו איך השחקנים יראו ביום שבת בלוד.
עד כה אין דפוס קבוע בהחלטות של קרויף בנוגע למאמנים. הפרופיל שלו קיבל התאמות, עבר שינויים. אוסקר גארסיה הגיע מהנוער של ברצלונה. פאולו סוזה אימן בווידאוטון ואז ישב בבית עד אשר מונה למאמן מכבי ת”א. אוסקר הוחזר לאחר מכן ושוב עזב בשל המצב הבטחוני ופאקו אייסטרן הגיע מהליגה במקסיקו. סלבישה יוקאנוביץ’ הגיע אחרי עלייה מרשימה לפרמייר ליג, פיטר בוס הגיע ממרכז טבלת הולנד ושוטא ארבלדזה ממרכז הטבלה הטורקית. אין כל קו ברור וכלל לא ברור מי יהיה המאמן הבא של קרויף.
טל בן חיים הבלם והחלוץ וגם אלברמן. האחריות תהיה על השחקנים בלבד כעת (עמית מצפה)מה שכן אפשר להתחיל להעריך כי זה יהיה המאמן האחרון בעידן ג’ורדי קרויף. הרוח נושבת, והיא מתחילה להעיד על כך שבקיץ או אולי עוד לפני כן, ההולנדי יעזוב את מכבי ת”א. את החותמת על השינוי הענק שהביא, אף אחד כבר לא ייקח לו. השאלה האם האיש החדש שישים על הקווים, יוכל להוסיף עוד פרק מפואר באגדה שתישאר לעד.