המשבר העולמי מכה בענף הפלסטיק בישראל
רווחי יצרניות הפלסטיק שנסחרות בבורסה הצטמצמו ב-74% ברבעון, וההכנסות ירדו ביותר מ-50%. הביקושים בצפון אמריקה הצטמצמו, המשבר בנדל"ן פגע בהזמנות, והירידה החדה במחיר הנפט באה מאוחר מדי
האטה בביקושים", "קשיים שאליהם נקלעו לקוחות", "בעיות בגיוס אשראי" - אלו ההסברים החוזרים ונשנים בדו"חות הרבעון השלישי של חברות הפלסטיק הציבוריות. בדיקת "כלכליסט" לתוצאותיהן של עשר החברות הגדולות הנסחרות בענף מלמדת כי ברבעון השלישי הצטמק הרווח הנקי המצרפי שלהן ב־74%, והכנסותיהן הצטמצמו ביותר מ־50%.
- מכת פיטורים
במשק
תעשייה זו, שמשקלה במשק הישראלי משמעותי במיוחד, נקלעה למשבר של ממש. כבר מתחילת השנה ניכרה האטה בביצועים הכספיים של חברות הפלסטיק, כאשר הרווח המצרפי שלהן ירד ב-42%. זאת בשל אוסף של מאפיינים ייחודיים ההופך את תעשיית הפלסטיק לחשופה באופן משמעותי למשבר העולמי.
מדובר במפעלים שעיקר תוצרתם (יותר מ-90% בדרך כלל) מיועדת לייצוא. בחלק גדול מהמקרים המוצרים מיוצאים למדינות צפון אמריקה, שם התעשיינים מדווחים על ירידה דרסטית בביקושים למוצרים בכל "שרשרת המזון" של הפלסטיק: ממוצרי צריכה, דרך מוצרי אריזה ועד למוצרי עזר בתחום התשתית.
היקף הייצוא של כלל המפעלים עתיד, לפי נתוני התאחדות התעשיינים, להסתכם השנה בכ-2 מיליארד שקל, ירידה של 5% לעומת השנה שחלפה. גם משבר הנדל"ן פוגע בפלסטיק, שהיא תעשייה משלימה לענף הבנייה. עשרות מפעלים בארץ מייצרים צנרת לפנים הבית ולתשתיות – והירידה הדרמטית במספר התחלות הבנייה פגעה בהם קשות.
הצטיידו במלאים אדירים
אלא שברקע עומד שינוי דרסטי במגמות מחירי חומרי הגלם בשנה האחרונה.באופן אבסורדי, ירידת המחירים לא אפשרה לתעשיינים לקרוא נכונה את המפה. בשלהי 2007 ובתחילת השנה הנוכחית היה מחיר הנפט - חומר הגלם העיקרי בתעשייה הפלסטיק - בשיאו. התעשיינים, שקיבלו אינדיקציות על צפי לעליות מחירים נוספות, הצטיידו במלאים אדירים. אלא שבשבועות האחרונים השתנתה המגמה (והגיעה השבוע אף לשפל של שלוש שנים במחיר לחבית). היצרנים מצאו עצמם עם מלאים גדולים שנרכשו במחירים גבוהים, ללא יכולת לגלגל מטה, על הצרכנים, את עלויות המכר, ועם בעיה נוספת של כל בעלי העסקים כולם - קווי אשראי סגורים והיעדר מימון בשוק.בדיקת "כלכליסט" מתייחסת לעשרת המפעלים הבורסאיים, חלקם מהגדולים בארץ. התעשייה כולה כוללת 120 מפעלים - מרביתם יצואנים גדולים. מרבית היצרנים הם קיבוצים ומצבת העובדים שלהם לא ירדה בעשור האחרון מתחת ל-20 אלף. אלה כבר פיטרו 400 עובדים מתחילת השנה ויפטרו, לפי הערכות התאחדות התעשיינים, עוד 2,000 עד סוף 2009.
הקיצוצים החלו
לכל אלה מצטרף עוד מרכיב במשבר, אולי הבעייתי מכולם: השאננות. מפעלי הפלסטיק לא היו מהנפגעים הגדולים של המשבר הקודם בתחילת העשור. המשבר היה מזוהה בעיקר עם שוק ההייטק, והוא כמעט ופסח על יצרניות הפלסטיק, כמו על רבים ממפעלי התעשייה המסורתית. הן לא נאלצו לפטר עובדים, לקצץ בעלויות וגם לא ערכו תוכניות ארגון מחדש נרחבות.הפעם, המשבר אינו חולף מעל לראשיהן. במחצית הראשונה של השנה כבר הבינו מרבית החברות כי יש צורך בתוכניות התייעלות. הן החלו לקצץ בשומנים, להעתיק קווי ייצור לחו"ל, לחתוך בהוצאות הייצור ולעצור תוכניות התרחבות. אלא שעד שייושמו אלה, עד שתורגש הירידה בעלויות הייצור, ועד שיחלחלו הליכי הקיצוץ לשורות התחתונות יחלפו עוד כמה חודשים טובים.
120 מפעלים, 20 אלף מועסקים, יצוא של יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה. אלו נתונים שבהחלט מצדיקים את התואר "תעשייה מפוארת". תעשיית הפלסטיק בוודאי לא תרד ממפת הייצוא הישראלי. שילוב של טכנולוגיה, פסי ייצור חדישים, ומערכי שיווק בכל העולם הופך אותה לאטרקטיבית גם בימי משבר; אלא שעם שחיקה ניכרת ברווחיות, מעבר להפסדים והצורך להתמודד עם פיטורים אין ספק שהיא זקוקה לסדר חדש.
לפנייה לכתב/ת 
