מה עושים כאשר חווים ירידת מתח בריצה?

מרבית הרצים אולי יודעים זאת, אבל רץ אשר עוסק שלוש פעמים בשבוע לפחות בפעילות של 40 דקות ומעלה, נחשב לספורטאי “חצי מקצוען”.

משמעות הדבר היא שחלקכם אשר קורא ברגעים אלו את הכתבה גילו שהם ספורטאים חצי מקצוענים, עובדה אשר ייתכן ומוסיפה להם לפאסון, אך לצד אותו פאסון מכובד עולה גם נתון בלתי מבוטל של  יותר מ-150 ריצות בשנה – 150 ריצות בהן אתם צריכים בכל פעם מחדש ללבוש את חליפת המוטיבציה ולצאת למסלול בבוקר או בלילה בחום או בקור…

כעת נשארת השאלה המתבקשת: “איך לא נשחקים?”, כלומר, איך מצליחים בכל פעם מחדש לצאת לאימון, ולא משנה מה התנאים,  ולתת בו את המקסימום. אלא אם כן אתם מאוד אוהבים את השקט שלכם, או שאין לכם כל בעיה של קשב וריכוז כזו או אחרת, הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לשמור על תחביב הריצה שלכם בחיים. 

מילת המפתח היא גיוון. שנו בכל ריצה את המסלול, נסו לשחק עם המרחק, ותנו לכל ריצה מטרה אחרת (באחת זמן, בשנייה מרחק, בשלישית אולי אף שניהם). הגיוון מוביל לסקרנות, הסקרנות יוצרת תשוקה והתשוקה יוצרת מוטיבציה. נסביר בדוגמא: אם אתם בכל ריצה רצים שבעה קילומטר באותו מסלול הכול ידוע לכם מראש ואין כאן שום אתגר או הפתעה. אך אם לפתע תשנו את המסלול, תצטרכו לגלות כיצד אתם מתפקדים בתנאי שטח שונים, איך אתם מגיבים כשאתם לא יודעים בכל נקודה כמה מרחק עברתם וכיו”ב. בשורה תחתונה, הגיוון מכניס לריצה מימד מסוים של “הרפתקה”.

כמובן שמימד הגיוון לא מתמקד בפרטים הטכניים בלבד אלא גם במימד החברתי. נסו לרוץ מדי פעם עם קבוצה או עם בן זוג, וכך תוכלו לבחון את יכולתכם ולצאת משגרה. האם אתם מובילים או נגררים? האם אתם מסוגלים להתמיד בקצב של מישהו אחר? האם אתם מסוגלים להגיע לאותן תוצאות גם אם הקבוצה בחרה מסלול ושעה שפחות מתאימים לכם? מעבר לכך, קיים כמובן הפן החברתי של המפגש לפני ואחרי שעושה גם הוא את העבודה בצד המנטלי.

גם בפן האקססוריז אפשר להכניס קצת חיים לעולם הריצה שלכם. שנו את הביגוד שלכם, קנו לעצמכם מדי פעם נעלי ריצה שמלהיבות אתכם, החליפו את אפליקציית הריצה שלכם ואל תשכחו לחדש את הפלייליסט שנותן לכם כוח לרוץ. גם כאן מילת המפתח היא הגיוון, שככל ותיצמדו אליה יותר, כך יהיה לכם קל יותר להתמיד בפן המנטלי. בהצלחה.