"ברית עם החברה הישראלית, קרן אנה פרנק
"תרחישים חלופיים שיש לשקול" | צילום:

סיפורה של אנה פרנק, הנערה היהודיה מהולנד שהיא ומשפחתה נתפסו על ידי הנאצים, נחשב לאחד מהסיפורים המוכרים בחקר השואה. היומנים שכתבה בדירת המסתור שבה שהתה התפרסמו ואף תורגמו לשפות שונות. אלא שמחקר חדש מעלה אפשרות שבני משפחת פרנק נתפסו לא בעקבות הלשנה על מקום המסתור, ואף העלה השערות חדשות בנוגע לסיפור הטראגי. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

במחקר שפורסם אמש (שישי) על ידי מוזיאון בית אנה פרנק באמסטרדם, נטען כי למרות הסברה הרווחת במשך עשורים, אין למעשה ראיות המעידות על כך שאנה ומשפחתה הוסגרו לנאצים. ההנחה במשך שנים הייתה שמישהו היה חייב להלשין על בני המשפחה שהיו במחבוא.

רונלד ליאופולד, מנהל המוזיאון, אמר כי המחקר החדש "מצייר תרחישים חלופיים שיש לשקול אותם". אחת התאוריות היא שב-4 באוגוסט 1944, הפשיטה שהובילה למעצרם של בני המשפחה, הייתה חלק מחקירה על עבודה לא חוקית או זיוף תלושי מזון בבניין בו הסתתרו.

אנה ניהלה יומן בזמן שהותה במחבוא, שפורסם לאחר מותה והפך אותה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם קורבנות השואה. היא מתה במחנה בברגן-בלזן בגיל 15, זמן קצר לפני ששוחרר. המחבוא שבנה אביה של אנה במקום עבודתו איפשר למשפחה להימלט מידי הנאצים במשך כשנתיים עד ליום בו נחשף המסתור. השאלה כיצד ומדוע נחשפו נותרה פתוחה כל השנים.

המחקר החדש מצביע על שני אנשים שעבדו בבניין בו היה המסתור, ועסקו בעבודה לא חוקית ובזיוף תלושי מזון. הם נעצרו מוקדם יותר בשנת 1944 לחקירה ושוחררו, כך על פי מסמכים שנמצאו בהולנד. אנה גם מזכירה את המעצרים הללו ביומנים שלה.

האם המחבוא נחשף "במקרה"?

המעצרים הללו דווחו גם ליחידת חקירות שישבה בהאג. על פי המחקר: "במסגרת עבודתה היום יומית, לעיתים נתקלה יחידת החקירות ביהודים שהיו במסתור, במקרה". אפשרות נוספת שנידונה במחקר, היא שהפשיטה הייתה חלק מחקירה לפיה אנשים זייפו מקומות עבודה כדיי להמנע מגיוסם לכוחות של עבודות כפייה בגרמניה.

"חברה שהעסיקה אנשים בצורה לא חוקית, וששניים מאנשיה נעצרו באשמת זיוף תלושי מזון, בוודאי משכה את תשומת הלב של הרשויות" נכתב במחקר. "האפשרות של בגידה כמובן לא נשללת לחלוטין", הוסיפו, וציינו כי יש צורך להמשיך ולחקור. "עדיין לא נאמרה המילה האחרונה על אותו יום גורלי בשנת 1944", סיכמו.