מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל אינו נהנה מהצלחתו המרשימה של מגזר ההיי-טק, וסובל בין היתר מהעדר תוכנית אסטרטגית לאומית לסייע לו. אלו הן שתיים מן המסקנות המרכזיות של דוח רחב יריעה על מגזר זה שמפרסם (שבת, 26.11.16) ארגון OECD.

הארגון עומד על ההצלחה העצומה של מגזר ההיי-טק, ומראה למשל שההשקעה במו"פ טכנולוגי בישראל היא הגבוהה ביותר (לאדם) בכל 35 המדינות החברות בו. לצד זאת, אותה הצלחה אינה זולגת לעסקים הקטנים והבינוניים, למרות חשיבותם הרבה מבחינת תעסוקה ותרומה לערך המוסף של הכלכלה. התפוקה של עסקים אלו נמוכה מן הממוצע במדינות OECD, ואלו מהם המצויים בתחומים המסורתיים ביותר - כגון בנייה - כלל אינם משקיעים בחדשנות.

המגזר נהנה מן הצמיחה המתמשכת בישראל, מגמישותו של שוק העבודה, מהמיסוי הנמוך יחסית ומנטל מינהלי קל יחסית המוצב בפני מי שמקימים עסק חדש. לעומת זאת, קיימת מערכת סבוכה של רישוי ושל אסדרת המוצרים; נכון לשנת 2013, הנטל הביורוקרטי על עסקים קטנים בישראל היה השני בגובהו בין 35 מדינות הארגון (הגבוה ביותר היה בטורקיה).

OECD מצביע גם על בעיות ארוכות טווח, ובראשן העדר תוכנית אסטרטגית לקידום עסקים קטנים והעדר חינוך שיטתי ליזמות עסקית. החינוך לחדשנות מתמקד בעיקר במו"פ טכנולוגי וביו-טכנולוגי במקום בחדשנות לשמה. בעיה נוספת היא העדרו מימון מספיק לעסקים אלו, וכך גם תמיכה בלתי מספקת מצד הרשות לעסקים קטנים ובינוניים. גם במישור המוניציפלי נתקלים עסקים אלו בקשיים - בעיקר העדר של תשתיות ומשרדים וכן תהליכי רישוי מורכבים.

הארגון מציג בדוח שלו שורה של המלצות לעידוד המגזר:

• הגדלת התמיכה ביזמות ומתן ייעוץ לעסקים בתחומים המסורתיים.

• הכנת נייר אסטרטגיה לאומי.

• יצירת מדיניות חדשה לפיתוח העסקים תוך שיתוף פעולה תוך-ממשלתי.

• יצירת תוכנית אסטרטגית לאומית לחינוך ליזמות והרחבת התמיכה בהכשרת כוח האדם הדרוש לעסקים אלו.

• סיוע לרשויות המקומיות בעידוד הקמת עסקים קטנים ובינוניים בתחומיהן.

• הגדלת הסיוע הכספי והניהולי לעסקים בבעלות ערבית.

• יצירת חבילה ייעודית של מיומנויות, פיתוח עסקי, מקורות מימון, עידוד חדשנות ופיתוח ספקים לעסקים בינוניים.