היה מקובל בעבר להעניק מאה ימי חסד למנהיג נבחר. בארה"ב זה יכול היה אפילו להיות 170 ימים, מאחר שהבחירות מתקיימות בתחילת נובמבר והכניסה לבית הלבן היא רק ב־20 בינואר. אבל דומה שהימים האלה עברו מהעולם. מאה ימי חסד? אפילו לא יום אחד. ואם המועמד אינו משתייך למחנה הנאור עם התקשורת - אז אפילו לא רגע אחד.
מגישה: ליטל שמש // צילום: דורון פרסאוד // איפור: מירב דרזי מאירי // ארכיון: רויטרס
שימו לב מה עושים לדונלד טראמפ מאז נבחר לתפקיד. כל הצהרה, כל מינוי, כל ציוץ מביאים עליו מייד טונות של ביקורת. אם טראמפ אמר לדוגמה משהו חביב על הילארי, אז הוא נוכל שעבד על הבוחרים. ואם טראמפ אמר כי הוא מתכוון לגרש כשני מיליון מהגרים בלתי חוקיים בעלי רישום פלילי, אז הוא מייד הופך למנהיג החשוך ביותר בדורנו. מה שטראמפ לא יגיד ומה שהוא לא יעשה יציג אותו באור שלילי. מזכיר לכם משהו? כי הרי לטראמפ מגיע אפס קרדיט גם אם הוא הנשיא הנבחר של ארה"ב. ובינינו, מה זה אלקטורים לעומת עיתונאים ופרשנים?
טראמפ החל בסבב המינויים הראשון. הוא מינה את ריינס פריבוס, יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית, לראש הסגל של הבית הלבן. כשאובאמה מינה ב־2009 את רם עמנואל, דיברו על מינוי גאוני. במקרה של טראמפ מייד מחפשים את המוקש, וכיצד מינה איש כזה אפור. אבל למען האמת, המינוי של פריבוס צריך דווקא להרגיע את המודאגים. פריבוס מייצג את הממסד, את המפלגה, את וושינגטון. הוא החיבור של טראמפ לכל מה שהוא רוצה כנראה לתקן ולא לשנות. פריבוס הוא החיבור למנגנון. זה מראה יותר על רצון של הנשיא הנבחר לעבוד עם וושינגטון ופחות על רצון לשבור את הכלים.
המינוי הנוסף של טראמפ זכה לביקורת קשה ביותר. מינויו של סטיב באנון, מנכ"ל הקמפיין שעתיד להפוך ליועץ בכיר של הנשיא. המבקרים טוענים כי מדובר באנטישמי גזען שגם שונא שחורים. בינתיים, עד שלא יוכח אחרת, הוא בעיקר ימני. נכון, ב־2007 גרושתו טענה כי הוא לא רצה שילדיו ילכו לבית הספר עם תלמידים יהודים. לא ברור אם זה נכון, אבל בהחלט מדובר באיש ימין ובאידיאולוג.
המינוי של באנון בא אולי להזכיר לנו שטראמפ, האיש עם ההצהרות מעוררות המחלוקת, ניצח בבחירות. פריבוס ובאנון הם שני הפכים. זה מרמז משהו על הצפוי בעידן טראמפ. זה גם בא להגיד לנו כי האיש רוצה לצידו אחד שיגרום לו להאיץ, ואחר שידאג לבלמים.
על פניו, לטראמפ יש הרבה כוונות טובות, ואמריקה בחרה בו להיות נשיאה. מספר היהודים הגדול בסביבתו של טראמפ, כפי שראיתי ערב הבחירות, יכול רק לגרום לו לרחם על הצפוי לבאנון אם הוא באמת האנטישמי הגדול שאומרים שהוא. אגב, שני יועצים בכירים ללא מינוי רשמי נוספים צפויים להיות בתו איוונקה ובעלה ג'ארד קושנר, שניהם יהודים.
מה שהכי מדהים בסיפור שלפנינו זה כיצד אנשים שלא ראו את טראמפ מנצח - יודעים כעת לנתח בדיוק מה צפוי לנו ממנו במשך ארבע שנים.
