אריק פוטראט היה בעבר הפסיכולוג הראשי של יחידת אריות הים, כך שהוא יודע דבר או שניים על האופן שבו אנשים מתמודדים עם לחצים מכל הסוגים. והנה דבר מעניין שהוא למד לאורך השנים: "כשבוחנים את האנשים הטובים ביותר בתחומם, בין אם מדובר בחייל עילית או באתלט-על, מגלים שאופן ההתמודדות שלהם עם מתח אינו מקרי. יש להם דרך לשלוט בו".
פוטראט, כיום יועץ מדעי בחברה בשם Thync שמייצרת טכנולוגיה לבישה שמיועדת ספציפית להפחתת מתח, סיפר בראיון ל-Business Insider על השיטה שלו להתמודדות עם מתחים במקום העבודה. בבסיס השיטה בת 8 העקרונות עומדת תפיסה בסיסית שאומרת ככה: נכון שאין לנו שליטה בגורמי המתח, אבל יש לנו שליטה מלאה בתגובה שלנו לגורמים האלה. "אם אתה שולט בתגובה שלך למתח", הוא אומר, "אתה שולט גם בביצועים שלך ובסביבה שלך".
1. פרקו את המשימות הגדולות לחלקים קטנים. אין עאדם שלא מכיר את זה: הלחץ שאנחנו נכנסים אליו בגלל גודל המשימה שמחכה לנו. לפי פוטראט, הפתרון טמון בחלוקה של המשימה לחתיכות בנות השגה. לדוגמה, אם אתם אמורים להעביר מצגת של 30 דקות, עבדו עליה בפלחים של שלוש דקות כל אחד. "זאת הגישה הטבעית של מאמנים טובים ואתלטים טובים למטרות גדולות – פשוט ללכת צעד אחר צעד", אומר פוטראט.
2. פתחו "שגרת ביצוע". מאחורי שתי המילים הללו מסתתר טיפ פשוט – בדקו מה גורם לכם להרגיש בכושר שיא מבחינת היכולת הביצועית, והפכו את זה להרגל. זה יכול להיות פשוט כמו שיר קבוע שתאזינו לו בדרך לעבודה כי הוא מכניס אתכם לקצב הנכון, או אפילו צבע חולצה מסוים. העיקר להיכנס להלך רוח של "אני במיטבי עכשיו ומוכן לכל אתגר".
3. דמיינו את ההצלחה. פוטראט ממליץ לגייס את כל החושים כדי ליצור תמונה דמיונית של ההישג שאנחנו רוצים להשיג. לשחיין אולימפי הוא מציע לדמיין את המראה, הניחוח ואפילו הטעם של התחרות לפני ואחרי שיזכה בה; לאדם שניגש לראיון עבודה הוא מציע לחשוב איך תתנהל השיחה, איך ייראה החדר, מה הוא ישיב לשאלות שככל הנראה יישאלו. הרעיון הוא להתמודד עם הלחץ מראש ולא בזמן אמת: "זה עובד מפני שאתה לא נתקל במכשול בפעם הראשונה כשהוא מונח לפניך במציאות. באת מאומן".
4. רסנו את גופכם. הידעתם? כשאנחנו עצבניים, הגוף נכנס להילוך של "הילחם או ברח". האבולוציה לימדה אותנו שמתח פירושו סכנה, ואנחנו מגיבים למצב בעלייה בלחץ הדם ובקצב הלב והצרה של העורקים. מה עושים נגד זה? הטריק הכי ישן בספר – פשוט נושמים עמוק. פוטראט מסביר שנשימה עמוקה, או "נשימה טקטית" כפי שאריות הים קוראים לה, מפעילה בגוף "מערכת בלימה מובנית" של מפלס החרדה.
5. דברו עם עצמכם. לא בהכרח בקול רם, אבל פוטראט ממליץ לנו להגיד לעצמנו שהכל יהיה בסדר – בין אם בדיאלוג פנימי, בראש, או ממש בדיבור מול המראה. הטריק הוא להכריח את התודעה להתמקד בחיובי במקום בשלילי. ומה אם הראש שלנו מתעקש שהכל לא יהיה בסדר? במקרה כזה מציע פוטראט לחשוב "אוקיי, ומה אני יכול לעשות כדי למנוע את הקטסטרופה?".
6. תכננו תכניות חלופיות. במקרה של אירוע מלחיץ ידוע מראש – שוב, כמו ראיון עבודה או לצורך העניין תחרות שחייה – ההמלצה של פוטראט היא להיערך מראש עם תכנית א', ב', ג' או כמה שרק אפשר. זה שוב העניין של לבוא "מאומן" לסיטואציה; הרי אם התכוננו מראש לכל תרחיש סביר, לא סביר שמשהו יפתיע אותנו. ואגב שחייה, זה מתחבר לדברים שאמר בעבר מייקל פלפס על ההכנה הנפשית שלו לתחרויות: "אני שואל את עצמי מראש, מה אם בגד הים שלי ייקרע? מה אם יפלו לי המשקפיים? איך אנהג?".
7. אל תיכנעו לצד האפל. מהצד השני של מדיניות ה"בואו מוכנים" נמצאת הנטייה המוכרת של דברים רעים: הם פשוט קורים. נגד זה אין מה לעשות, אבל פוטראט אומר שאפשר לשמור על פרופורציות. "לסגור את הדבר הרע בקופסה קטנה, להמשיך הלאה ורק בדיעבד לחקור עם עצמנו מה השתבש". מעשית, זה אומר שאם נפשל בדקה השישית של מצגת בת 30 דקות – הדבר החכם לעשות הוא לא להיתקע על המחשבה "מה השתבש" אלא פשוט להמשיך הלאה לדקה השביעית.
8. ושימו לב לעצמכם. "מפתיע לגלות עד כמה אנשים אינן מודעים להתנהגויות הרסניות של עצמם במצבי מתח", אומר פוטראט ומזכיר שדווקא במצבי לחץ האלה אנחנו נוטים לאבד שעות שינה, לצרוף יותר מדי קפה (או אלכוהול) ,להפסיק לאכול. "זה רק מחמיר את המצב", אומר המומחה וממליץ על פעולת מנע פשוטה ומתבקשת – לשים לב להרגלי הצריכה-שינה-אכילה שלנו ולא להתפתות לשטויות. שזה, בינינו, רצוי גם כשאין שום מתח באוויר.