אחרי הרבה שנים של עמידה בצד השני של ההפגנות מצאתי את עצמי אתמול מסתובב בין מאות שוטרים בנמל הישן במארסי, ולראשונה הייתי בטוח שלא אחטוף מכות, לא יפשפשו לי במצלמות ולא יתיזו עלי גז מדמיע.
מאות שוטרים נאספו בנמל כחלק ממחאה כלל ארצית של משטרת צרפת, אך הפעם לאור יום וללא כיסוי פנים.

מה בעצם רוצים שוטרי צרפת? עוד כוח! ההפגנות החוזרות ונשנות כנגד חוק העבודה הביאו לשנאה וקרע בין המשטרה לציבור שברובו דחה את החוק (74%). התוצאה, הפגנות חוזרות ונשנות, המשטרה הונחתה לנקוט יד קשה, התוצאה: מעצרים והרבה מאוד אלימות משטרתית, שגררו הבעת שנאה מצד הציבור הצרפתי שבעצם אף פעם לא שררה אהבה גדולה בינו לבין המשטרה.

הרבה רעש – וידאו: עמית מנדלזון

הצעד הראשון והמגוחך של משטרת צרפת היה הפגנה כנגד שנאת שוטרים שנערכה לפני מספר חודשים. לא ממש הצליח, כל עוד חוק העבודה עמד תלוי באוויר וגז מדמיע הותז לכל עבר.

הפעם דורשת משטרת צרפת עוד כוח. עוד כוח אדם, ויד חופשית לנקוט באמצעים עוד יותר אלימים כנגד תוקפנות כנגדם. טענות אלו נשמעות רע מאוד למי שצפה בהפגנות ובאירועי היורו 2016. הבעיה איננה כוח אדם שכן ראיתי את משטרת צרפת מניידת 400 שוטרים כדי לרסן הפגנה של 300 ילדים בני 15 עד 18 ועשרות שוטרים תוקפים אוהדים אנגלים שלא התגרו באף אחד. אבל לשוטרים אין זכות החלטה לגבי סדרי העדיפויות הממשלתיים ולכן הדרישה לחזק את הכוחות.

במהלך ההפגנות המוצדקות כנגד חוק העבודה הפעילה המשטרה את יחידת ה- BAC היחידה למניעת פשעים, שאמורים היו להתמודד עם פשע ולא עם מחאה ומאות שוטרים חמושים בגז מדמיע וכדורי גומי. מה שמעלה את השאלה האם באמת יש בעיית כוח אדם?

למחאת השוטרים אין שום קשר לטרור או מוסלמים, שכן הטיפול בלוחמה בטרור מוטל על ארגוני הביון ויחידות מיוחדות במשטרת צרפת שלא לקחו חלק בהפגנות. כך שבסופו של דבר מצטיירת תמונה עצובה של חוסר אונים וצורך ביותר כוח לטיפול בעצם באירועים פוליטיים מצד אחד או חוסר כוח אדם הנובע מסדר עדיפויות  לא מוצדק בו דיכוי מחאה לגיטימית קודם ללוחמה בפשע

ההפגנה היתה כמובן, ללא רשיון, או מה שמנהיגי המחאה החברתית קוראים manif sauvage דהיינו הפגנה פראית.

הפגנות שוטרים מסוג זה מתקיימות בכל רחבי צרפת כשבמקומות רבים השוטרים הפגינו רעולי פנים כדי למנוע זיהויים בתקשורת. אחרי הכל, רבים מהם משמשים כשוטרי חרש.