ראש עיריית רחובות, שוקי פורר, ייאלץ לסיים את כהונתו לאחר שבית המשפט העליון דחה (יום ג', 22.9.09) את ערעורו על הטלת קלון במעשיו. פורר הורשע על-פי הודאתו בהפרת אמונים לאחר שמסר עבודות ללא מכרז לקבלן באמצעות הסכמים כוזבים. בית המשפט גזר עליו שירות לתועלת הציבור של 220 שעות, מאסר על תנאי וקנס של 75,000 שקלים, ובנוסף הטיל קלון במעשיו. משמעות ההכרעה - סיום כהונתו של פורר כראש עיריית רחובות.

בערעור שהגיש פורר באמצעות באי-כוחו, עורכי-הדין דן שינמן, נוית נגב וליזי שובלובין, טען כי "סיווג עבירה של הפרת אמונים ללא מרמה וללא יסוד של שחיתות כעבירה בה דבק קלון, היא קביעה תקדימית והרחבה משמעותית של מושג זה; קביעה זו יוצרת הלכה חדשה בכל הנוגע לשאלה מתי יוטל קלון על נבחר ציבור".

עוד טען כי בית המשפט התעלם מהודאתו, מהעובדה כי הייתה זו מעידה חד-פעמית, מחלוף זמן רב מאז ביצוע העבירה ועד גזר הדין, וכן מהעובדה כי החברה אליה הועברו הכספים היא חברה בבעלות העירייה ולכן העברתם אליה לא יצרה נזק כלכלי ו"אינה עולה כדי שחיתות או פגם מוסרי". לטענתו, בית המשפט התעלם מהעובדה שהטלת קלון "משמעותה חוסר יכולתו לעסוק בתפקידים ציבוריים".

כאמור, בית המשפט העליון דחה את הערעור. השופט אדמונד לוי כתב בהחלטה כי אין מדובר בהלכה חדשה המצדיקה ערעור שלישי, שכן הפסיקה התייחסה בעבר לסוגיית הטלת קלון בעבירה של הפרת אמונים ללא מרמה. כבר נקבע כי "מושג הקלון הוא מושג יחסי הנגזר מן הנסיבות, ובתור שכזה אין די בסיווג עבירה לקבוצה מסוימת כדי שייקבע כי נלווה לה קלון. לא לשווא ביקש המחוקק לשוות למושג זה מרקם פתוח אשר 'אין זה ראוי להקים סביבו חומה נוקשה של הגדרה, גם אם הדבר אפשרי'... מכך עולה, כי כל מקרה ייבחן על-פי נסיבותיו, תוך שימת דגש, ביו היתר, על מהותו של העיסוק הציבורי של הנאשם, שכן 'עבירה שאינה נושאת עימה קלון לצורך [כהונה] בתפקיד פלוני, יכולה להיות עבירה הנושאת עימה קלון כאשר מדובר במשרה אחרת'".

במקרה של פורר, מדובר במי שכיהן ב"משרה בכירה, ובעת כהונתו מסר לביצוע פרויקטים בהיקף כספי לא מבוטל, לאדם שלו הכרות מוקדמת עמו, כל זאת ללא מכרז ותוך חתימה על הסכמים כוזבים המגדילים את עלויות הביצוע. בכך יש משום 'מטען מוסרי שלילי' ו'דופי מוסרי'...המצדיק קביעת קלון".

השופט לוי הדגיש כי העובדה שפעולותיו של פורר נבעו ממניעים ענייניים ולא מרצון להטיב עם עצמו, "אין בכוחה לשלול את הפגם הטבוע בה". הוא הוסיף, "לא נעלם מעיני כי התוצאה של הכרעה זו משמעה הפסקת כהונתו של המבקש, תוצאה שהשלכותיה חמורות מבחינתו ומבחינת הציבור בעירו. יחד עם זאת, נסיבות המקרה מצדיקות תוצאה זו, שכן 'תכליתה של ההכרעה בשאלת הקלון היא בדיקת כשרותו המוסרית של אדם למלא תפקידים בעלי השלכות ציבוריות. היא נועדה לאפשר את ניפויו של זה אשר לוקה מבחינה ערכית מבין המועמדים לאותם תפקידים, וזאת כדי להבטיח את האמון במערכת הציבורית ובשלטון החוק'".