חיפוש קצר על השם ז'וזה מוריניו באנגלית בשבוע האחרון, מעלה קרוב לחמישה דפים של מאמרים מכל אתרי הספורט בממלכה, כשבין הנושאים המובילים ניתן למצוא: “מוריניו מאשים את ואן חאל בכשלונות”, “מוריניו מאשים את השיפוט בהפסד לווטפורד”, “מוריניו לא מבין את הטקטיקה שבה הוא צריך לשחק ביונייטד”, “מוריניו על סף משבר”, “מוריניו לא מצליח לצאת מההשוואות לגווארדיולה”, ועוד רבים וטובים, שמצביעים על מגמה ברורה: פתיחת העונה של השדים האדומים ושל “המיוחד”, רחוקה מאוד ממה שהם ציפו או דמיינו, והתקשורת חסרת הרחמים באנגליה לא מוותרת על ההזדמנות לחגוג על הנושא.
 |
| מוריניו מוצג באולד טראפורד (רויטרס) |
|
| |
ההתחלה דווקא הייתה טובה, טובה מאוד אפילו. יונייטד ניצחה את לסטר 1:2 במגן הקהילה, עם שער נצחון של הרכש החדש, זלאטן איברהימוביץ'. שלושת המחזורים הראשונים גם התחילו בצורה מושלמת, תרתי משמע, כשיונייטד שמרה על 100% הצלחה. הפנומן השבדי המשיך להפציץ, פוגבה השתלב בהרכב, והניצחון על האל במחזור השלישי משער של מרקוס רשפורד בדקה ה-92 (הפעם הראשונה שיונייטד מנצחת משחק בתוספת הזמן מאז שפרגוסון עזב), נתן את התחושה שהנה, "מנצ'סטר יונייטד סוף-סוף חזרה".
 |
| רוני וזלאטן חוגגים עם רשפורד |
|
| |
אבל אז הגיע הדרבי, והתחיל כדור השלג. "האויב" הגדול של מוריניו בקריירה, זה שהנחיל לו את ההפסדים וההשפלות הכי כואבות שלו, פפ גווארדיולה, עשה זאת שוב, כשמנצ'סטר סיטי ניצחה 1:2 באולד טראפורד ובעיקר הדגימה את הבדלי הרמות הברורים בין הקבוצות. נדמה שאותו הפסד הוציא את האוויר מהמפרשים של יונייטד, כשמיד אחריו הגיע הפסד לפיינורד בליגה האירופאית, ומעל הכל, ה-3:1 מול ווטפורד בחוץ. שלושה הפסדים רצופים למוריניו לראשונה מזה 14 שנה.
 |
| שחקני יונייטד שבורים בדרבי |
|
| |
"המיוחד", "המפסיד" או "המיושן"?
הפורטוגלי נחשב לאורך כל הקריירה שלו לאחד הטקטיקנים הגדולים ומנהלי המשחק החכמים שנראו על מגרשי הכדורגל. את ההישגים המופלאים שלו (זכה באליפות בכל ליגה שבה אימן), אף אחד לא ייקח לו. אבל האם מוריניו הפך למיושן?
כשאימן בפורטו, המאמן היה ידוע בשיטת ה-4-3-1-2, כשהוא משחק עם שני בלמים באמצע, שני מגנים, שלושה קשרים, לרוב עם אוריינטציה הגנתית, פליימקר ושני חלוצים. באותה שיטה הוא שיחק גם באינטר, בצ'לסי, בריאל מדריד, ואז שוב בקדנציה הנוספת שלו בצ'לסי. האם הוא שינה את השיטה ביונייטד? לא ממש.
 |
| ז´וזה מוריניו במדי צ'לסי (רויטרס) |
|
| |
ביונייטד, מוריניו משחק בדיוק באותה השיטה, כשמדי פעם הוא עובר ל-4-3-3, משהו שנהג לעשות גם בקבוצותיו הקודמות. אבל אולי מה שעבד לפורטוגלי במשך רוב שנות הקריירה, כבר לא כל כך עובד עבורו, ואולי פשוט השחקנים של יונייטד לא מספיק מאומנים בשביל לשחק בשיטה שלו. בואו נבחן את הקישור שמוריניו נוהג לעלות איתו עד כה העונה.
מרואן פלאיני מאחור, פול פוגבה ו-וויין רוני מקדימה. פלאיני למעשה אמור למלא את התפקיד שממלא סרחיו בוסקטס בברצלונה, אותו תפקיד שמילא בעבר קלוד מקאללה בצ'לסי. למעשה, המטרה שלו היא לבנות את כל משחק ההתקפה מאחורה. יש מאמנים שמגדירים את העמדה הזאת כחשובה ביותר במגרש. העובדה שמוריניו בחר לפתוח את העונה עם פלאייני כשחקן שמשחק בה, היא מוזרה, יש שיאמרו אף ביזארית.
שאלת וויין רוני
קפטן נבחרת אנגליה הוא כנראה אחד השחקנים הגדולים ששיחקו באולד טראפורד מאז ומעולם. אבל, כמו כל שחקן מתבגר שעובר את השיא, לפעמים הוא עשוי להיות מעמסה, וכשמדובר בשחקן שהוא סוג של סמל, מדובר במעמסה הרבה יותר כבדה. לפחות כרגע, נראה שמוריניו מאלץ את עצמו לשתף את רוני. אולי זאת הטראומה ממקרה איקר קסיאס בריאל מדריד, אחרת קשה להבין איך הפורטוגלי, טקטיקן בחסד, לא רואה איך שיתופו של האנגלי פוגע במשחק ההתקפה של קבוצתו.
 |
| רוני. פוגע במשחק ההתקפה של קבוצתו (רויטרס) |
|
| |
מיקומו של רוני כרגע כשחקן חופשי, בעיקר מונע מפוגבה (חמישה משחקים, אפס בישולים ואפס שערים), להגיע למצבי הבקעה או להזין את זלאטן במסירות. במסיבת העיתונאים לפני תחילת העונה, מוריניו אמר: "רוני לעולם לא יהיה שחקן שמשחק 50 מטר מהשער. הוא בשבילי תמיד יהיה מספר 9 או 10 וישחק בשביל להבקיע". כשגם הפורטוגלי מבין שאת זלאטן הוא לא יכול להוציא מההרכב, התפקוד המאולץ של רוני כרגע, בעיקר מזכיר גירסא חיוורת של פול סקולס.
שחקן ה-100 מיליון
הבעיה עם רוני לא נגמרת שם. הנריך מחיטריאן, אחד הקשרים הטובים באירופה, לא מוצא מקום בהרכב, וכשהוא נכנס, משחק בעיקר באגף, מקום שבו הוא מבוזבז לחלוטין. וכמובן, שחקן ה-100 מיליון יורו, פול פוגבה. הצרפתי בנה את הקריירה שלו כשחקן שמקשר בין ההגנה להתקפה, כזה שיודע לקחת את הכדור מהרחבה שלו ולהגיע עד רחבת היריב. במצב העניינים הנוכחי, הקפטן האנגלי משחק ב, ופוגבה "קשור ברצועה" ומאוד מוגבל בתנועה שלו.
רוני, שהוא גם ככה לא שחקן הגנה גדול, לא תורם גם בהתקפה, ונוצר מצב שבו יונייטד מאבדת למעשה שחקן בשני צידי המגרש. עכשיו, תארו לכם מצב שבמקום רוני היה משחק שחקן שגם יודע לעשות הגנה: מורגן שניידרלין, אנדר הררה, או דיילי בלינד. שחקן כזה גם היה כנראה מגן טוב יותר, וגם מאפשר לפוגבה להתעסק יותר בהתקפה.
ואולי הנתון הכי מדהים הוא זה שפורסם השבוע. שחקני מנצ'סטר יונייטד פשוט רצים הכי מעט בליגה, פחות מכל קבוצה אחרת.
הכל בראש
אי אפשר להתעלם מהעובדה שמנצ'סטר יונייטד הוא מועדון שעבר טראומה גדולה. ה-8.05.2013, היום שבו אלכס פרגוסון סיים את דרכו באולד טראפורד אחרי 26 שנה, לא היה עוד יום בהסטוריה של השדים האדומים. עבור קבוצה שרבים מאוהדיה מעולם לא הכירו מאמן אחר, ברור היה שהמשבר יגיע, לא בטוח שבמנצ'סטר תיארו לעצמם שהוא יהיה עד כדי כך עמוק.
 |
| סר אלכס פרגוסון נפרד מאוהדי יונייטד (רויטרס) |
|
| |
אז יונייטד עברה שלוש שנים קשות, עם דיוויד מוייס הסקוטי, ואחריו לואי ואן חאל ההולנדי. הסיטואציה שהפגישה בין מוריניו לקבוצה היא לא סיטואציה פשוטה. המאמן, שנחשב בעיני רבים לטוב בעולם, הגיע אחרי השנה הקשה בקריירה שלו, למועדון, שנחשב לאחד הגדולים והמפוארים בעולם, ונמצא באחת התקופות הרעות בתולדותיו. גם מבחינת האישיות של ז'וז'ה, רבים מאוהדי יונייטד הטילו ועדיין מטילים ספק בהתאמתו ל"אופי המיוחד" של השדים האדומים, כפי שהם רואים את המועדון שלהם.
 |
| ואן חאל ומויס. יונייטד עברה שלוש שנים קשות |
|
| |
"אני מרגיש שברגע שמגיע רגע קטן של קושי או סיטואציה שבה לא הכל הולך חלק, לחלק מהבחורים יש בעיה להתמודד עם השליליות שנוצרת סביבם", אמר הפורטוגלי לאחר השבוע הקשה שעבר על קבוצתו. אבל האם הוא האיש שיידע לתת להם את הביטחון? על פי ההתנהלות שלו, לא בטוח.
משחקי האשמות
לאחר המפלה לווטפורד, אמר הפורטוגלי לתקשורת: "השער הראשון בהפסד למנצ'סטר סיטי, והשער השני מול ווטפורד, היו דומים להפליא. בשני המקרים הם הגיעו מאגף שמאל, ובמקום לסגור את השחקן נתנו לו מרחב". לא קשה להבחין בביקורת הקשה שמעביר פה מוריניו על המגן השמאלי שלו, לוק שואו, שחקן שגם ככה מחפש לחזור לעצמו לאחר שנתיים קשות של פציעות.
 |
| מוריניו נוזף בשואו מול ווטפורד (רויטרס) |
|
| |
כשנשאל לאחר אותו הפסד מה החלק שלו בהפסד, אמר מוריניו: "אני לא יכול לשלוט על טעויות של שופטים ועל המזל שלא היה לצידנו. אני יכול לשפר בעתיד רק את הטעויות של השחקנים שלי. אני פשוט חייב להפסיק לדבר בכלל על החלטות שופטים, אני צריך לתת לכם לדבר".
מוריניו, שבשלב מסוים בקריירה שלו, ככל הנראה בריאל מדריד, הפך ממאמן ששומר על שחקניו למאמן שמקריב את שחקניו כשהוא בתקופה קצת פחות טובה, לא נראה לפחות בשלב זה כמי שמצליח להחדיר את הבטחון והאמונה שכל כך חסרים אצל השדים האדומים.
 |
| מוריניו עצבני (רויטרס) |
|
| |
לאן עכשיו?
השדים האדומים יכולים להיות מעודדים מעט מהניצחון במשחק אמצע השבוע נגד נורת'המפטון 1:3 שעצר קצת את הסחף, אבל הם יודעים שהמבחן האמיתי יגיע ב-14:30, נגד האלופה לסטר. כדורגל זה משחק דינמי, ויכול להיות שניצחון אחד קטן מחר, וכל העסק יתחיל להתחבר. לפורטוגלי יש עוד המון עבודה והדרך לפניו ארוכה וקשה, אבל אסור להספיד את מי שהצליח להביא תואר לכל מועדון שבו אימן. מה שבטוח, משעמם לא יהיה בקרינגטון השנה.