עוקלו זכויות ארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים

בית משפט המחוזי בתל אביב פסק (יום ב', 21.9.09) כי ארקדי גאידמק חייב כ-22 מיליוני דולרים לאיש העסקים ההונג קונגי צ'רנאי בלרם ולחברת קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי של לוי קושניר. בעקבות כך עוקלו זכויותיו של גאידמק בבית"ר ירושלים ובבית חולים ביקור חולים לצורך הבטחת ביצוע פסק הדין.

מדובר בתביעה שהגישו שני בעלי השליטה לשעבר בחברת אמריס. השניים טענו באמצעות בא-כוחם עוה"ד אלקס הרטמן שותף במשרד ש. הורוביץ ושות' כי עד יולי 2007 היו הם בעלי השליטה באמריס אך לאחר מכן הגדיל גאידמק את ההחזקות מ-75% ל 100 אחוזים, מהלך שבגינו אמור היה גאידמק להעביר להם 80 מיליון שקלים עד סוף יולי 2008.

לא התגונן בזמן

לאחר שלא עמד בהתחייבות פתחו בהליך משפטי למימוש ההסכם במסגרת כתב תביעה בסדר דין מקוצר. בהחלטה לחייבו בתשלום ציין השופט אבי זמיר כי גאידמק "לא הגיש בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע לו"

לפיכך חייב את גאידמק המיוצג על-ידי עו"ד ד"ר שגב, "לשלם 11,450,618 דולרים לכל אחד מהתובעים ובסה"כ 22,901,236 דולרים המהווים את סכום קרן החוב בתוספת ריבית". בנוסף חויב גאידמק בהוצאות התובעים בסכום של 500 אלף שקלים.

האב נוהג להרחיק עצמו מרכושו

לפני כחודש עסק בית משפט המחוזי בפרשת עיקול נוספת הקשורה לחובותיו של גאידמק. זאת במסגרת בבקשת בנו של גאידמק אלכסנדר להסיר עיקול מעל שתי דירות, בהרצליה ובתל אביב. הדירות עוקלו על חשבון חוב של גאידמק ליוסף טרוים. הבן, אלכסנדר, טען כי אלו דירות על שמו ולא על שם אביו.

כאמור הבקשה להסיר את העיקול נדחתה והשופט שמואל ברוך מתח ביקורת על התנהלות גאידמק, האב, "איש עסקים רב פעלים (אך גם רב הסתבכויות) ועתיר ממון שלו בן צעיר חסר יכולות וחסר ניסיון עסקי, כשהאב נוהג להרחיק עצמו מכל רכוש, אף שמדובר ברכוש שהינו בעליל רכושו שלו (כמו בית מגוריו), מוטל היה הנטל על אלכסנדר שהוא מבקש ביטול העיקול להצביע על כך שמדובר בנכסים אותם רכש ממקורותיו שלו".

ברוך ציין כי אלכסנדר נמנע מהצגת תיעוד שיוכיח את טענותיו לפיכך כאשר שוקלים את "הסתבכותו הכלכלית של גאידמק, בריחתו מן הארץ והעדר נכסים בישראל מהם ניתן להפרע, נוהגיו הכספיים והעסקיים בתקופה בה רכש נכסים, חוסר ניסיון עסקי וחוסר יכולת כלכלית של אלכסנדר, העדר מקורות נראית לעיין.. היכולים ללמד שלאלכסנדר יכולת כספית לרכוש את הבית בהרצליה ואת הדירה בלוי אשכול בת"א, ולכל אלה מצרפים את העובדה שמורא החוק אינו עליו – עובדה הנלמדת מעזיבתו את הארץ ומכך שעזב את הארץ ומהעובדה שהבריח כספים חרף צו שיפוטי שאסר עליו לעשות כן, תוצאת הדברים המתחייבת היא אחת ויחידה הותרת העיקול הזמני על כנו".

בחשבון המשותף כספי עסקות נשק

בתביעה חשף התובע יוסף טרוים מעט משיטות הפעולה של גאידמק, טענות שנתמכו בתצהיר של פייר גרוטס, יועצו הכספי של גאידמק בשים 1997-2005, ומי שמנהל נגדו הליכים אזרחים כמנהל שתי קרנות.

טרוים טען כי לגאידמק האב ולבנו אלכסנדר חשבונות משותפים בבנק לאומי בתל אביב ובלוקסמבורג, חשבונות שאליהם נכנסו "34 מיליון דולר מעסקות נשק אותן ביצע גאידמק באנגולה". בסוף שנות ה-90 של המאה שעברה החל גאידמק רוכש נכסים וכולם נרשמו על שם חברות זרות או על שם ילדיו. חלקים מביתו בקיסריה נרשמו על שם חברת SADIKA הרשומה באיי הבתולה הבריטיים. בית נוסף שרכש בקיסריה נרשם על שם בתו קטרינה. נכס נוסף בהרצליה נרשם על שם חברה זרה הרשומה באיי הבתולה. בנכס זה ניהל את עסקיו וכן הקים נציגות רשמית של ממשלת קזחסטן.

גאידמק היה גם בעל שליטה באפריקה ישראל שהייתה בעליה של הדירה בלוי אשכול "כחלק מההטבות שניתנו לו כאחד מבעלי החברה, רכש את הדירה במחיר נמוך ממחיר השוק.. בעת הרכישה נרשמה הערת אזהרה לזכות אלכסנדר". גאידמק רכש עוד 4 דירות בפרויקט ממילא בירושלים ורשם אותן על שם חברות נוספות באיי הבתולה, בשליטתו.

בהסדרי המס הצהיר - זה שלי

לטענת טרוים, בשלב כלשהו הבריח לכאורה גאידמק נכסים בשווי של 600 מיליון דולרים מבנק הפועלים ברח' הירקון לבנק בלוקסמבורג. הוא פתח קרנות בהן השקיע את הכספים וכספים נוספים. למרות שהמוטב האמיתי באותן קרנות היה גאידמק, נרשמו בהן מוטבים אחרים "אך בהסדרי מס שהושגו בעבורו, הצהיר גאידמק שהכספים באותן קרנות הם כספיו והתחייב לשלם מיסים בגינם בישראל".

עוד נטען כי החל משנת 2007 "ביצע גאידמק שורה של רכישות עסקיות כולן נרשמו על שם אחרים, חלק על שם חברות זרות ומקרה אחד על שם אלכסנדר". על שם אלכסנדר נרשמה גם קבוצת כדורגל באנגליה אותה רכש גאידמק.

רכישת הבית בהרצליה נעשתה לטענת טרוים לאחר שהחלה ההסתבכות הכלכלית של גאידמק והוטלו עיקולים על נכסיו ורישום על שם בנו נועד להבריח את רכושו מעיקולים אפשריים. יתרה מכך אלכסנדר אינו בעל אמצעים כדי לרכוש את הדירה הרשומה על שמו בלוי אשכול בתל אביב.

דפוס אפשרי - גאידמק אינו רשום

כאמור העיקול הזמני נותר על כנו. השופט כתבה כי "אין מחלוקת של ממש שגאידמק הסתבך בשורה של עניינים פליליים ואזרחיים כאחד. אין גם מחלוקת שהלה עזב את הארץ בבהילות, ככל הנראה מבלי שישוב אליה בעתיד הנראה לעין".

מהראיות עולה "דפוס אפשרי" לפיו "גאידמק אינו נוהג לרשום נכסים אותם הוא רוכש על שמו...בפועל מתבצע רישום כל הנכסים על שם שורה ארוכה של חברות OFF SHORE שגאידמק הנהנה בהן.. כשבדרך כלל מדובר בחברות הרשומות באיי הבתולה הבריטיים , שהמניות בהן הינן מניות למוכ"ז, כך שהבעלות אפקטיבית מסורה למחזיק במניות שלא תמיד הינו ידוע, אך בפועל מוחזקת השליטה באותן חברות בידי גאידמק. ..אמנם הרישומים הפורמאליים מצביעים על כך שהנכסים נרכשו עבור אלכסנדר, אולם בפועל קיימות תהיות רבות וקיימות אינדיקציות לא מועטות המצביעות על כך שכל שעשה אלכסנדר הוא עבור אביו בכספו של האב וככלי בידיו".

עוד נכתב בהחלטה כי יועצו הכספי לשעבר של גאידמק פייר גרוטס חיזק את התשתית העובדתית לפיה "שיטתו של גאידמק לא לרשום נכסים על שמו שלו, השני – חוסר יכולות כספיות של אלכסנדר בזמנים הרלוונטיים לרכישת הבית".

בית המשפט פסק כי אלכסנדר גאידמק ישא בהוצאות תביעתו של יוסף טרוים כולל "עלות הגעתו של פייר גרוטס לישראל ושהותו בה (5% מהעלויות הללו באשר גרוטס הגיע גם לצורך הליך נוסף) וכן שכר טירחה לעורכי הדין בסך 20 אלף שקלים.