"התגובה הראשונה שלי לכך שדירקטורים אומרים שהם נאלצים לקיים ישיבות יותר ארוכות, לקבל יותר חוות דעת, לחשוב היטב על השלכות ההחלטה ועל החלופות, לקיים דיון יותר מושכל ולהחליף דעות - אז עשינו עבודה לא רעה. זה תהליך שמשפר את איכות ההחלטה".
כך אומרת (יום א', 18.9.16) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, בכנס דירקטורים ונושאי משרה של לשכת רואי חשבון. לדבריה, בתי המשפט מצויים בעיצומו של תהליך, שבסופו יידעו הן הדירקטורים מהן החובות המוטלות עליהם, והן התובעים הפוטנציאליים - מתי כדאי לפנות לבית המשפט.
"קבלת החלטות עסקיות היא דבר קשה במיוחד, כי תמיד יש איזשהו ממד של סיכון וחוסר ודאות", הוסיפה רונן. "דינו של מי שעומד לנסוע בדרך הררית אינו דומה למי שנוסע בין ירושלים לתל אביב או למי שנוסע בתוך העיר. כללי ההתנהגות לקבלת החלטה בתוך יום אינם דומים לאלו של קבלת החלטה בתוך חודש. אבל גם להחלטה בלחץ של זמן יש כללים; אולי אפשר קצת להתפשר ואולי לא. כל מקרה לפי עניינו".
לדברי רונן, כמו בכל תחום משפטי - יש תביעות בלתי מוצדקות גם נגד דירקטורים. "התפקיד שלנו הוא לעשות את הסינון בצורה נכונה. מי שמגיע מטעמים זרים - גם נחייב אותו בהוצאות", הצהירה. "יש לנו תפקיד של מסננת, וזה בכלל לא טריוויאלי לעשות בה את החורים בגודל הנכון".
רונן הודתה, כי תמיד קיימת הטיה לבחינה בדיעבד, שכן תביעה תמיד מוגשת כאשר ההחלטה לא עלתה יפה. על השופט להיות מודע להטיה זו, לעשות מאמץ אינטלקטואלי ולשים את עצמו במקומו של הדירקטור באותה נקודת זמן, גם אם לא תמיד ההצלחה בכך היא מלאה, הסבירה.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
עופר גרוסקופף, אמר, כי עקרון היסוד צריך להיות שאין סמכות בלי אחריות, ובמקרים מסוימים זו אחריות משפטית. "לא התקבלו הרבה תביעות נגד דירקטורים, ואלו שהתקבלו - היו כאשר הייתה הצדקה להטיל עליהם את האחריות", הוסיף. הוא ציין, שבית המשפט יתערב רק במקרים קיצוניים יחסית של החלטות פזיזות או כאלו שמהוות הפרה של חובת אמונים, ולא אם ההחלטה הייתה כושלת.
גרוסקופף הדגיש: "המשפט לא בא לומר איך לנהל עסקים, אלא איך צריך לקבל החלטות. כאן ההנחיות קלות ליישום: תאספו את המידע הרלוונטי, תשקלו אותו בהתאם לנסיבות ותקבלו
בתום לב החלטה שלדעתכם היא לטובת החברה. המקרים שמגיעים אלינו הם כאלה, שבהם אתה שואל את עצמך איך אפשר היה לקבל החלטות כאלו, או שברור שלדירקטור היו שיקולים אחרים". להערכתו, למעלה מ-90% מהחלטות הדירקטוריונים לא ייתקלו בביקורת משפטית.
