אחרי ההפסד לבאיירן מינכן, הגיע זמן המסקנות

אפשר לדבר הרבה על האווירה המדהימה באצטדיון ר"ג, אפשר לדבר על העמידה הטקטית של שחקני מכבי חיפה מול הכוכבים הגרמנים של באיירן מינכן, אבל השורה התחתונה היא ברורה: מכבי חיפה הובסה אמש (שלישי) 3:0 וכדאי שאלישע לוי והצוות המקצועי יסיקו מסקנות, כי עוד חודשיים פלוס  וה"חוויה" נגמרת.

חיפה ניצבת לפני חמישה משחקים נוספים בשלב הבתים כאשר סף השבירה הנמוך במשחק נגד באיירן צריך להוות נורת אזהרה רצינית. אם מתפרקים מול הקהל הביתי במשחק שאין כמעט ציפיות ממנו, מה יקרה בטורינו מול יובנטוס או בצרפת מול בורדו?

ההתבטלות מול הגרמנים
מכבי חיפה עמדה בהגנה ברוב המשחק בצורה סבירה, אבל עצם העובדה שנוצרה תחושה ששחקני חיפה "חוגגים" את התבוסה ולוקחים הביתה את ה"חוויה" מחזירה את הכדורגל הישראלי 20 שנה אחורה.

ועכשיו חידה: מה הקשר בין כל הקבוצות הבאות: מילאן, אייאקס, צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, צסק"א מוסקבה, אולימפיאקוס, פארמה, לוקומוטיב מוסקבה, פאריס סן ז'רמן וגלאזגו ריינג'רס? את קבוצות הפאר האלו ניצחו קבוצות ישראליות, כאשר חלק מהניצחונות לא היו אפילו על אדמת ארץ הקודש.

המשפטים "הקצב שלהם היה מטורף", "אנחנו גאים, נהנינו מהאווירה", "היה חלום" מחזירים אותנו לימי ההפסדים בכבוד, וכך לא מקדמים את הכדורגל שלנו. אם שחקני האלופה כל כך מרוצים מההפסד אתמול, אז יש בעיה שורשית חמורה בכדורגל שלנו. התחושה הייתה במחצית הראשונה שבכל פעם שחיפה עברה את החצי, השחקנים רצו להתחבק.

לא עמדו בקצב של באיירן

הרי מכבי חיפה היא אחת הקבוצות הווינריות בכדורגל שלנו: קבוצה שכבר נתנה בראש ליונייטד, הביסה את אולימפיאקוס, ניצחה את צסק"א מוסקבה (בעונה חלשה בליגה). עצם אי האכזבה והפרגון העצמי הגבוה עלולים להביא לכך שעוד יחגגו חמישייה בטורינו. ואוי לחיפה ולכדורגל שלנו אם זה יקרה. מישהו ראה משהו מיוחד מהגרמנים? תנסו לנצח. מה כבר יכול להיות?

ואגב, אפועל ניקוסיה חילצה תיקו מאופס נגד אתלטיקו מדריד בספרד, פ.צ. ציריך אמנם הפסידה 5:2 לריאל האימתנית, אבל התמודדה בכבוד וגם דברצן לא תתפרק מול ליברפול. נקודה למחשבה.

אפועל ניקוסיה חוגגת תיקו איכותי במדריד. חומר למחשבה (רויטרס)

רכש לליגה, לא לאירופה
צריך להצדיע לאלישע לוי ולנאמנות שלו לשחקנים שהביאו אותו עד לשלב הבתים. אבל אם יענקל'ה שחר פותח את הארנק, למה לא להביא שחקנים שיכולים לעשות את השינוי?

דוטרה (האלמוני), עות'מאן ושטרכמן (עוד אלמוני) הם שחקני חיזוק טובים... לליגה. לחיפה היה חסר מישהו שיעזור ליניב קטן בחלק הקדמי, מישהו שיביא את הערך המוסף, מישהו שיהיה חסר לה גם בהמשך ליגת האלופות. אחרי העפלה לשלב הבתים, חיפה הייתה צריכה להחתים תותח שיוביל אותה ביחד עם הוותיקים. החבר'ה שבאו (ממוצע גילאים של 21) לא יעשו שינויים באירופה, אולי רק בליגה.

חיזוק טוב... לליגה (עמית מצפה)

שבירה מנטאלית
מכבי חיפה פתחה את המחצית השניה בצורה יוצאת מן הכלל. יניב קטן היה מבריק בדקות מסוימות, אבל השבירה אחרי השער של ואן בויטן הייתה מוגזמת. השחקנים היו עם הראש באדמה וחבל.

הכדורגל הישראלי נחשב באירופה כמסוכן, עם מגרשים ביתיים, קהל דוחף וקבוצות עקשניות. ביובנטוס או בבורדו היו מתייחסים אחרת אם חיפה הייתה מפסידה רק 1:0 משער מקרי של הבלם ולא מתפרקת 3:0 בבית. התדמית לא פחות חשובה לקראת המשחקים הבאים. חיפה צריכה להפחיד, בערך כמו שאולימפיאקוס חששה ממנה ב-3:3 ביוון אז.

הקריסה אחרי השער של ואן בויטן היתה מוגזמת (עמית מצפה)

גיליון ציונים: קטן הטוב בחיפה, גולסה חוצפן חיובית וגאדיר נעלם
מה שאלישע צריך לקחת מההפסד לבאיירן היא היכולת הטובה של קטן. טוב, חזק ובעיקר מנהיג. גולסה עשה כמה פעולות טובות באמצע, למרות שאת רוב המרץ הוא הוציא בהגנה ובוקולי הוכיח שאין תחליף לניסיון שלו.

לעומתם, גאדיר היה נעלם אחד גדול, טשיירה בלם חזק ואגרסיבי אבל נגמרו הימים שבהם הבלם היה צריך רק להעיף לחוץ והוא חייב למסור לרגל חיפאית ולא ליציעים ומשומר היה הססן. המסקנות: רפאלוב מחכה על הספסל, ארבייטמן בכושר מצוין וקולמה עוד יחזור. אפשר לשנות גם אם לא הולך. והכי חשוב: לעזור לקטן, כי בבורדו יסגרו אותו בצורה חזקה מאוד.

היכולת של קטן היתה מנקודות האור במשחק (עמית מצפה)

אבל בשביל זה חייב לבוא שינוי בגישה: מספיק חוויה, מספיק להיות מרוצים מהפסדים, אלופת ישראל והקבוצה הכי מעוטרת בשני העשורים האחרונים צריכה להראות שהיא לא פראיירית, כי אפשר להפתיע. השאלה כמה רוצים.

החוויה עצמה של ליגת האלופות לא מספיקה (עמית מצפה)

ועוד משפט על האווירה: מי שלא שמע את המנון ליגת האלופות באוזניו ולא דרך מקלטי הטלוויזיה, לא היה במשחק כדורגל מימיו. תענוג.