תלמידים שסובלים מנכות או ממוגבלות כלשהי מצאו עצמם פעמים לא מעטות נשארים מאחור בזמן שחבריהם לספסל הלימודים נהנים בטיולים שנתיים. חוזר חדש של משרד החינוך יחייב מעתה את בתי הספר להנגיש עבורם את הטיולים האלה, ולאפשר לכל התלמידים לקחת חלק בכל הפעילויות הבית־ספריות.
ההוראה החדשה מתייחסת בין השאר להנגשת האוטובוסים, לבחירת המלווים, ובעת הצורך לתרגום לשפת הסימנים, ולהתאמת מסלולי הטיול. בשלב התכנון יובאו בחשבון תפקודם וצורכיהם של תלמידים עם מוגבלות בבית הספר, וייבחנו הפתרונות המתאימים להשתתפותם.
זאת ועוד: בעת תכנון פעילות בית־ספרית, הכוללת גם השתתפות הורים, תונגש הפעילות גם להורים עם מוגבלות.
החוזר החדש מבהיר ומפרט את תהליך הנגשת הטיולים והפעילויות, החל משלב רישום התלמיד לבית הספר ובמהלך כל שנת הלימודים.
במשרד החינוך רואים את הטיול המתקיים מחוץ לכותלי בית הספר חלק בלתי נפרד מהמערך הלימודי־חינוכי, וככזה עליו להיות נגיש לכולם. "אנחנו דואגים לכך ששום תלמיד לא יישאר מאחור, שלא יהיה תלמיד שלא יכול להשתתף", אמר שר החינוך נפתלי בנט, "חינוך לערכים הוא נתינת הזדמנות שווה לא רק בתחום הלימודי אלא גם בחינוך החברתי".
מימי פלאצ'י, מפקחת ארצית באגף לחינוך מיוחד, מוסיפה כי "הנגשת הטיולים מאפשרת לקדם תהליך חינוכי ערכי בהתאם למדיניות המשרד ולחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
החוזר התקבל בברכה בקרב אנשים עם מוגבלויות. "משמח לראות שיש התפתחות בתחום הנגישות החינוכית", מספר יהונתן שיוביץ, מנהל פרויקט ששמו "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים" מבית "נגישות ישראל".
שיוביץ מספר כי "כילד לא קל להיות חירש בין שומעים, אתה מסומן. בתקופתי לא היתה נגישות מלאה, המילה לא היתה קימת בלקסיקון הבית־ספרי. הייתי משתתף בטיולים שנתיים ולא הייתי נהנה, המוזיאונים, מדריכי הטיולים, ההסברים, תנאי הסביבה לא היו נגישים. היו טיולים ליליים - בשעה שבה אי אפשר לקרוא שפתיים של המדריך או של החברים. הכי סבלתי בטיולים של מים, כי הייתי צריך להוריד את המכשירים ואז לא הייתי חלק ממה שקורה".
הפרויקט שבו לוקח שיוביץ חלק נועד ליצור נגישות לכל חירש וכבד שמיעה, ולמגר את בעיית וחוסר המודעות כלפי קהילת החירשים וכבדי השמיעה. "אני מאחל לילדים החירשים וכבדי השמיעה שיזכו לקבל חינוך שוויוני ונגיש, בשפת הסימנים הישראלית", סיכם.
