צומצמה תקופת מאסר שהוטלה על שוהה בלתי חוקי

אשתיה כאזם הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על העונש שהטיל עליו בית משפט שלום בעיר. כאזם הורשע, על-סמך הודאתו, בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין ובגניבת רכב. מהעובדות בהן הודה, עלה שנכנס לישראל שלא כדין, גנב רכב ברמת גן והעבירו למחסום אורנית, בנסיבות המעידות על כך שלא התכוון להחזירו לבעליו.

בית משפט השלום הטיל עליו בגין העבירות בהן הורשע בתיק הנוכחי, 22 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. נגד כאזם היה תלוי ועומד מאסר על תנאי בגין עבירה של כניסה שלא כדין לישראל, לתקופה של 3 חודשים. מאסר על תנאי זה, הופעל במצטבר והיה עליו לרצות 25 חודשי מאסר.

בהודעת הערעור נטען, שבית משפט השלום החמיר עמו יתר על המידה. כאזם הפנה לגילו הצעיר, לעברו שאיננו מכביד ולרמת הענישה הנהוגה בבתי משפט השונים. לדבריו, מאחר שהוא תושב השטחים, תקשה עליו תקופת ריצוי המאסר יותר מאשר על תושב ישראל. "לאורך תקופה זו לא אזכה ב'חסדים קטנים' שלהם זוכים אסירים ישראלים, כגון: ביקורי קרובים, חופשות וכד' ומטעם זה יש להקל את תקופת המאסר".

המדינה הפנתה למדיניות הענישה הראויה בעבירות מסוג זה והדגישה שמדובר במכת מדינה. "משהחליטה ערכאה דיונית להחמיר בעונשו של פלוני, אין מקום שערכאת הערעור תרפה את ידיה".

בית המשפט המחוזי שקל את טיעוני הצדדים והחליט להתערב במידה מסוימת בגזר הדין. "מקובלת עלינו לחלוטין עמדת המדינה באשר לחומרת העבירות שמדובר בהן. כוונתנו לשתי העבירות גם יחד, הן לכניסה הבלתי-חוקית והן לגניבת הרכב... מכת גניבות הרכב לא זו בלבד שלא פסקה אלא התחזקה. את המחיר משלם כל אחד מיחידי הציבור באמצעות פרמיית הביטוח שהוא משלם, שהרי פרמיה זו צריכה לקחת, ובפועל לוקחת בחשבון, את ריבוי גניבות הרכב.

"המערער במקרה זה התכוון להעביר את הרכב לשטחים. אין צורך לומר כי ההעברה שכזו סותמת כמעט את הגולל על האפשרות למצוא את הרכב, וכאמור, את המחיר משלם כל מחזיק ברכב באמצעות תשלומי הביטוח. צדק בית משפט קמא כאשר החמיר בענישה... אם בכל זאת מצאנו לנכון להתערב במידת מה בעונש, הרי זה משום שאנו נותנים משקל נוסף מעבר למה שנתן בית משפט קמא לגילו של המערער ולעברו, שאיננו מכביד. עבירת הרכוש היא הראשונה בגיליון הרשעותיו של המערער. ההרשעה הקודמת היחידה שיש לו, היא כניסה שלא כדין לישראל. משקל מסוים אנו נותנים גם לקושי בריצוי העונש, בהתחשב במקום מגוריו של המערער".

בסופו של דבר, תקופת המאסר בפועל נקבעה למשך 18 חודשים במצטבר לתקופת המאסר שהופעל בסך 3 חודשים. "סך הכל יהיה על המערער לרצות 21 חודשים במקום 25. יתר רכיבי הענישה ישארו בעינם".