סא"ל קרן מימון-שרייבר, מענף מדעי ההתנהגות של פיקוד העורף, הייתה רע"ן אוכלוסייה בפיקוד צפון כשפרצה מלחמת לבנון השנייה. הייתי קצינה צעירה יחסית בזמנו, תפקיד ראשון שלי כרב סרן", מספרת סא"ל מימון שרייבר, עשור אחרי המלחמה שהפכה את העורף לחזית.
כשפרצה המלחמה, הייתה אחראית על כמאה רשויות אזרחיות. "לפני המלחמה דיברנו עם הרשויות על ירי טילים, הייתה מודעות מאוד נמוכה בנושא חירום", היא משחזרת את החודשים שלפני מלחמת לבנון. הכל השתנה כשפרצה המלחמה: "ביום שפרצה המלחמה הטלפונים לא הפסיקו לצלצל. אנשים מהרשויות רצו לקבל הנחיות, הם לא ידעו אפילו אם לפתוח מקלטים".
בתחילת המלחמה, שנמשכה 34 ימים, העורף הראה סימני חוזק וחוסן נפשי גבוה:"הסתובבתי ברשויות, אמרו לנו 'נתמודד, העיקר שאתם תעשו את העבודה'".
אלא שמאוחר יותר, כשכוחות צה"ל פועלים בשטח לבנון, התמונה השתנתה וחיזבאללה החל לירות טילים לעומק ישראל: "כשהטילים התחילו ליפול על אזורים שלא מורגלים לעימות, היו קשיים גדולים יותר: אוכלוסייה לא מוכנה, מקלטים לא מוכנים. אבל גם שם אנשים למדו להתמודד עם המלחמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו