ב־1980 פירסם הסופר היהודי־צרפתי רומן גארי את הרומן "עפיפונים". הספר, שמתרחש במלחמת העולם השנייה, עוסק בלודוביק, בן איכרים מנורמנדי, שמתאהב בלילה, בת למשפחת אצולה פולנית, אך השניים נאלצים להיפרד בשל המלחמה. לודוביק נאבק לשמר את זכר האהבה כשסביבו המלחמה שמזעזעת את אירופה.
בסוף השבוע הבא תעלה בתיאטרון באר שבע הצגה שהיא עיבוד בימתי ל"עפיפונים". לעיבוד אחראי עידו ריקלין, מי שיצר שורה של עיבודים בימתיים לספרים, ובהם "מסביב לעולם בשמונים יום", "סיפורי אלף לילה ולילה", "הגיבן מנוטרדם", "הרוזן ממונטה כריסטו", "אמיל והבלשים" ו"אורה הכפולה".
ריקלין גם מביים את ההצגה, ומשחקים בה אביגיל הררי, תום חגי, מולי שולמן, תום גרציאני, ניר מנקי, אודי בן דוד, שירי גולן, רון ביטרמן, ירון ברובינסקי, שרון נאה ועלא דקה.
"לימדו אותי לקרוא בגיל 3 וחצי, ומאז ספרים הפכו לדבר שמגדיר אותי", מנסה ריקלין להסביר את המשיכה שלו לעיבודי ספרים, "מתישהו התבגרתי, אבל האהבה לספרים נשארה. מה שמצער זה שמאז שאני כותב עיבודים לספרים - אני קורא הרבה פחות. חבל לי על זה".
על אילו עיבודים אתה עובד כרגע?
"אין לי אף פעם שני עיבודים שאני עובד עליהם במקביל. כשאני עובד על ספר אני נכנס אליו כמה שיותר עמוק, קורא אותו כמה פעמים וחושב עליו השכם והערב, עד שאני מבין את הליבה שלו".
למה בחרת את "עפיפונים"?
"זה ספר שתמיד אהבתי. מופיעים בו שלושה משפטים באמצע ובסוף שמספרים שאחת הדמויות הולכת לכפר שבו הצילו אלפי יהודים במלחמה. כפר אחד שחשב שצריך להציל יהודים. זה מוזכר בספר בשלושה משפטים שתמיד קורעים את ליבי כשאני קורא אותם, והמחזה מאוד מכוון לשם. רציתי לספר בעקיפין את הסיפור של הכפר הזה דרך המחזה".
אתה לוקח לעצמך חירות לברוח מהמקור?
"כשאתה מעבד ספר לבמה אתה לא מנסה להביא אותו לבמה. אתה כותב אותו מחדש. אתה חושב מה בספר הזה תפס אותי ואיך אני מביא את זה לבמה. מוריד דמויות, מוסיף דמויות, יוצר מהלך חדש. אין היצמדות לספר".
אתה לא חושש שהטרנד של עיבוד ספרים בא על חשבון מחזאות מקורית ישראלית?
"היה מחזאי אחד, די טוב, שלקח כמה ספרים ידועים מתקופתו, פואמה איטלקית ידועה, ספר היסטוריה ועוד, וכתב עיבודים דרמטיים שלו להם. קראו לו וויליאם שייקספיר. אני חושב שסיפור טוב הוא סיפור טוב. אם הוא נולד כפרוזה והופך לדרמה או נולד כדרמה ונשאר כדרמה זה היינו הך".
