יום העצמאות הוולשי: הצצה למדינה בטירוף

בקרוב נראה כאן בצרפת יותר ויותר אוהדים וולשים. ההתברגות של הדרקונים ברביעייה האחרונה תבליט אותם על רקע הנטישה של קהלים מאוכזבים, וסביר להניח שרבים לא יוותרו על ההזדמנות של רכישת כרטיס ונסיעה של הרגע האחרון לצרפת כדי לראות מקרוב את ההופעה ההיסטורית בחצי גמר של טורניר גדול, בפעם הראשונה בה וויילס משחקת באליפות אירופה.

את ההתרגשות של אלו שכבר כאן אי אפשר לפספס. השמחה שלהם אינה שמחת מנצחים רגילה, של אוהדי נבחרות שרגילים לכך והטירוף שלהם לא טהור כמו פעם. העיניים של הוולשים משדרות תדהמה, אהבה, רגשות שלא חוו מעולם.

מתחם האוהדים בקרדיף. מדינה שלמה נכנסה לטירוף(צילום: עידן בור)

ובינתיים, הם השאירו מאחור מדינה שלמה שלא יודעת את נפשה מרוב אושר. עידן בור, ישראלי הנשוי להאנה הוולשית ומתגורר בבירה קרדיף, מספר כי קדחת היורו כבשה את וויילס לחלוטין: "כמו ביום העצמאות בישראל, רואים פה בכל מקום דגלים על הבתים והמכוניות. כולם מדברים בימים האחרונים על כדורגל, בכל סמול טוק, איפה שלא הולכים. עניין העזיבה של האיחוד האירופי תפס כאן את האנשים לזמן קצר, והם מיד חזרו לדבר על הנבחרת".

איך האווירה בעיר ביום של משחק?

"מרכז העיר מפוצץ, ונחילים של אנשים זורמים למתחם האוהדים בפארק בו משדרים על מסך ענק. כולם שרים בדרך, ויש רוכלים שמוכרים צעיפים ומאפרות שמציירות דרקונים ואת הדגל. כל הפאבים מלאים באוהדים שלובשים אדום, ואת הצעקות אפשר לשמוע מרחוק, גם אם אתה באמצע נסיעה. בהתחלה לא באו רבים למתחם, אבל בנוקאאוט כבר עומדים שעות בתור ולא מעט נשארים בחוץ. אבל שווה להיכנס לשם, זה פשוט מדהים. הכי קרוב לצרפת למי שלא יכול היה לנסוע. כששרים את ההמנון, וכשנכנס גול, פשוט עוברת בגוף צמרמורת".

(צילום: עידן בור)

עידן מוסיף שרבים הפכו לאוהדים במהלך הטורניר: "הספורט העיקרי כאן הוא ראגבי, אבל ההצלחה חיברה גם אחרים לכדורגל. הפייסבוק מלא בהתנצלויות כמו 'בדרך כלל אני לא צופה בכדורגל, אבל...'. ההפתעה כאן מהריצה של הנבחרת גדולה. בכל פעם היה נראה להם שהמשחק הבא יהיה האחרון, אבל עכשיו יש אמונה שאפשר להגיע לגמר. התקשורת פטריוטית מאוד ודוחפת את השחקנים. מתארים אותם במונחים של גיבורים".