מאתונה 1896 ועד טל בן חיים

מוזיאון הספורט הלאומי החדש שהוקם באצטדיון בניס הוא פשוט חוויה נפלאה, ומי שמגיע לאזור ונמאס לו להשתזף, חייב לקפוץ לביקור. אפילו אנשים שלא מחבבים ספורט יתפעלו מהמיצגים שמראים התפתחות של ענפים שונים והציוד בהם, כמו האופניים מהמצאתם ועד היום. יש שם גם פינה שמוקדשת לטור דה פראנס, אבל משום מה לא מצאתי בין כל הפריטים את הקטע שנקרא "איך לעבוד על העולם".

מוכר? חולצת נבחרת ישראל מתנוססת על התקרה(צילום: יאיר קטן)

(צילום: יאיר קטן)

(צילום: יאיר קטן)

העיצוב של המקום מרשים, עם אולמות גדולים שמעבירים אותך מענפים אישיים לענפי קרבות ועד למים. עם תמונות, קטעי וידיאו ובעיקר פריטים נדירים שאי אפשר להוריד את העיניים מהם - תלבושות מקוריות של ספורטאים מאולימפיאדות עבר, תצוגת מדליות נדירה מ-1896 ועד היום, ובעיקר הלפידים היפהפיים מכל האולימפיאדות. הדגש, כמובן, ניתן לספורטאים הצרפתים, אבל הם רק דרך להעביר את החוויה של כל ענף.

ולא רק הם. במוזיאון שתולה מערכת סאונד שמשמיעה צלילים מתוך תחרויות כדי שתחווה הכל עם כל החושים. סימולטור סיוף בודק כמה מהר אתה מגיב (בואו נאמר שאני לא משנה את השם לחטואל). בכל מקום פזורים שולחנות כדורגל. אה, וכדי שנזכור איפה אנחנו נמצאים, הסיור מסתיים בחדר שמוקדש לקבוצת הכדורגל המקומית.

הקיר "הצרפתי"(צילום: יאיר קטן)

וכשמסיימים עם התערוכה הראשית, עוברים לצד השני, לתערוכה המיוחדת לכבוד אליפות אירופה, שמציגה את ההיסטוריה של הטורניר. היא מתחילה עם חולצות הנבחרת של

 כל החברות באופ"א שתלויות מהתקרה, כולל 22 (נטול שם) של ישראל. גם כאן מקבלים חולצות נדירות וחתומות, פריטים יוצא דופן ועמדת פלייסטיישן.

אבל מה שתפס לי את העין במיוחד היה משהו שרוב מבקר בוודאי היה עובר לידו בלי לשים לב. לקראת היציאה ניצבת לה עמדה נחמדה של דגלונים מכל ההתאחדויות. ואיך ישראל מיוצגת? עם דגלון מהמשחק מול קפריסין בטדי, בו היריבה הקטנה מהאי השכן ניצחה 1:2... טל בן חיים אפילו חתום עליו. זה מה שבחרנו לשלוח לשם? מצד שני, יכול להיות שאין משחק שמייצג יותר טוב את הכדורגל שלנו. עזבו, תשאירו שם.

וכן, הלכתי אחר כך לטייל קצת בחוף. נו, בכל זאת ניס.