שתף קטע נבחר

מבחן גמר / י-ם וראשל"צ על שולחן הניתוחים

אליפות שנייה ברציפות לירושלמים או צלחת היסטורית לקבוצה של שיבק. הערב (ה', 21:05) בפיס ארנה: 8,000 אדומים מול 3,000 כתומים בקרב על עונה שלמה. רגע לפני גמר הפיינל-פור, הנה נקודות המפתח

אחרי עונה ארוכה, יש שיגידו מדי, כולל מחלוקת לגבי שיטת הפיינל־פור – הפועל ירושלים ומכבי ראשל"צ מגיעות הערב (21.05, פיס ארנה) לקרב על כל הקופה. אליפות שנייה ברציפות לאדומים של דני פרנקו או צלחת היסטורית לכתומים של אריק שיבק.

 

על הנייר ירושלים פייבוריטית, אך ראשל"צ, שחזרה למעמד אחרי 25 שנה, מסוגלת לעקוץ בדיוק כפי שעשתה למכבי ת"א בחצי הגמר. רגע לפני מסיבת הסיום של העונה, הכנו מספר נקודות מפתח שיכולות להכריע את זהות האלופה.

 

זה הכל או כלום. אליהו מול דוסון (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
זה הכל או כלום. אליהו מול דוסון(צילום: אוהד צויגנברג)
 

הכוכבים יופיעו? סמית', אליהו והלפרין מול מונרו, ליונס ורייט

אחרי עונה בינונית למדי, דונטה סמית' פתח מבערים בפלייאוף והעלה את מספריו בצורה דרמטית ל־18.8 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו־4.8 אסיסטים. לעומת זאת, ליאור אליהו ויותם הלפרין נעלמו ברבע הגמר מול הפועל ת"א, אך חזרו בגדול נגד אילת (28 נקודות יחד) והובילו את קבוצתם למשחק הריצה המוכר.

 

בניגוד לירושלים שיכולה לנצח גם ביום חלש של אחד או שניים מכוכביה, בראשל"צ המצב שונה לחלוטין. שיבק יודע שאם מארק ליונס או דריל מונרו לא יתפקדו, אין לו סיכוי. מול מכבי ת"א ליונס פתח נהדר, והשאיר את הבמה במחצית השנייה למונרו, שקלע את סל הניצחון. כריס רייט הוא סיפור בפני עצמו. לקראת סיום העונה הפורוורד היה בכושר פחות טוב, אבל המשימות ההגנתיות שקיבל בסדרה מול חיפה (שיתק את גרגורי וארגס) ונגד מכבי ת"א (עצר את גל מקל), החזירו אותו לפוקוס גם בהתקפה.

 

אקס פקטור: טוני גפני מול שון דוסון

ג'וש דאנקן אמור היה להיות הערך המוסף של ירושלים, אבל בעקבות המתיחה במפשעה של אי.ג'יי רולנד (שישחק בכל זאת), באלופה העדיפו שיהיה לגארד גיבוי בדמותו של אדגר סוסה, ולכן דאנקן בסופו של דבר נופה מהסגל. בהיעדרו, האפשרות של גפני לפרוח ולהשפיע גדלה. בניגוד לכוכבים של האלופה, הוא חי בעיקר משאריות (ריבאונד התקפה, חטיפות וחסימות), אבל הוא עושה את זה בצורה מצוינת. אם יידע לספק את הסחורה ויסיים בדאבל־פיגרס, קבוצתו תיהנה מכך.

 


 

בראשל"צ דוסון אמנם לא נחשב לשחקן משלים, אבל בפלייאוף הוא פחות תורם התקפית (11.5 נק' לעומת 15.7 בעונה הסדירה). לכן, אם יידע לייצר משחק של 15־20 נקודות מבלי לכפות זריקות, יהיה מדובר בבונוס משמעותי עבור שיבק.

 

ספסלים: העומק של ירושלים מול הניסיון של ראשל"צ

הסגל של פרנקו נוצץ ואיכותי יותר מזה של שיבק, זו עובדה. יחד עם זאת, בראייה נוספת יכול מאוד להיות שהניסיון של הספסל הכתום יהיה משמעותי יותר מזה של האדומים.

 

פרנקו מעלה בתקופה האחרונה את איליי הולמן כמחליף, כדי לשנות את סגנון המשחק של קבוצתו אם היא נקלעת לבעיות. בר טימור מחליף בדרך־כלל את אחד הגארדים, ורפי מנקו נותן דקות מנוחה לסמית' ולאליהו.

 

בראשל"צ עולים מהספסל אבי בן־שימול שהפך להפתעה נעימה, טוני יאנגר שמביא הגנה מצוינת וקליעה מבחוץ, וקווין פאלמר שהבין את מקומו בהיררכיה, עוזר הגנתית ויכול לתפוס יום של קליעות מבחוץ.

 

סגנון משחק: ריצה של ירושלים או קצב איטי של ראשל"צ?

כשסמית' וחבריו רצים, דברים טובים קורים לאלופה. במשחק העומד לירושלים יש פחות מה למכור והיא מתבססת על בידודים של סמית'. אם ראשל"צ, שגררה את מכבי ת"א לקצב שלה ועצרה אותה על 69 נקודות, תצליח לעשות זאת גם הערב, הרי שיכולה להיות לנו הפתעה. עד לפיטוריו של שרון דרוקר, הכתומים ניסו לרוץ בכל הזדמנות, אך מהרגע ששיבק לקח את המושכות, האורחת משחקת כדורסל יותר רגוע, עם הכנסות כדור פנימה למונרו בכל הזדמנות. כדורסל שקול, מעט אפור אבל יעיל.

 


 

יתרון הביתיות ישפיע? 8,000 אדומים לעומת 3,000 כתומים

מאזן הכוחות הערב ביציעים ייתן יתרון מובהק למארחים – השאלה היא אם הקהל המקומי יעודד גם במקרה שקבוצתו תיקלע לפיגור. האוהדים של ראשל"צ נתנו הצגה בחצי הגמר, ואת העידוד שלהם שמעו יותר מזה של מכבי ת"א. הפעם הם ינסו בעיקר לא להיבלע בתוך ההמון הירושלמי.

 

עניין של מסורת: שישה תארים לירושלים, אפס לראשל"צ

ב־20 השנים האחרונות, הפועל ירושלים הגיעה 19 פעמים למעמד גמר (פלייאוף, גביע ואירופה) וזכתה בשישה תארים. ראשל"צ מאז הקמתה ב־1976 עשתה זאת שלוש פעמים בלבד והפסידה בכולן. ומה בנוגע לסגל? מספיק שנזכיר את שמונת התארים של ליאור אליהו בישראל (5 אליפויות ו־3 גביעים), לעומת ה־0 של שחקני ראשל"צ, כדי להבין את ההבדלים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יאיר שגיא
פרנקו ושיבק
צילום: יאיר שגיא
מומלצים