מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-0.4%

מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב-0.4%, כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו מדד מעט נמוך מהציפיות בשוק ההון, אך לא בצורה משמעותית, ויותר חשוב - הוא המדד הראשון השנה שאינו שלילי. העליות העיקריות נרשמו בעגבניות (14%), דלק ושמנים 5.2%, נופש בארץ ובחו"ל (5.1%), פירות 4.7% והלבשה 4.3%. ירידות נרשמו במלפפונים (14.2%) ובבשר עופות ודגים (0.9%). ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בתשע עשיריות האחוז. כמו כן, מחירי הדירות - שאינן נכללות במדד עצמו - עלו באפריל ב-0.4%, מה שאולי מסמן התמתנות מסויימת במחירי הדירות.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הציפייה של רוב האנליסטים בשוק ההון היתה למדד של כחצי אחוז, בין השאר כתוצאה מעלייה של כ-17 עשיריות האחוז במחיר הדלק, עליות עונתיות במחירי הנסיעות לחו"ל, פירות וירקות ועוד. מנגד, ירידות המכסים על מזון לקראת חג הפסח השפיעו על המדד בכיוון של ירידה.

עד כה המחירים ידעו שורה של מדדים שליליים. ב-2014 ירד המדד בשתי עשיריות האחוז וב-2015 ירד באחוז שלם. גם בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה נרשם מדד שלילי, ובסך הכל הוא ירד ברבעון הראשון בשמונה עשיריות האחוז. לכאורה הורדות מחירים הן דבר חיובי, אבל הן גם גורמות לכך שעל בנק ישראל להשאיר את הריבית שלו נמוכה מאוד – היא כיום עומדת על 0.1% מזה יותר משנה – ובכך יוצרת עליות מחירים במקומות אחרים, בעיקר כאלו שפונים למשקיעים שיש להם מזומנים פנויים כמו שוק הדיור וניירות הערך.

רבים במשק ציפו למדד חודש אפריל, מתוך הבנה שאם הוא יהיה נמוך משמעותית מהציפיות הדבר עשוי להגביר את הלחצים על בנק ישראל לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה – כלומר בהגדלת כמות הכסף במשק אם באמצעות הורדת הריבית שלו ל-0%, אם באמצעות רכישות מטבע חוץ שמשחררות שקלים לשוק ועד אפילו רכישות של אגרות חוב בבורסה כמו שנעשה באירופה ויפן. השאלה היא גם מה יקרה עם מדד מאי, שלפחות כרגע נראה שיעלה בעשירית האחוז בלבד על פי ציפיות האנליסטים. בכל מקרה, מה שכבר מסתמן כברור הוא שגם השנה מדד המחירים לצרכן לא יגיע לטווח היעד שנקבע לבנק ישראל של 1%-3% בשנה. לכל היותר זה יקרה בעוד שנתיים.