|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך לתמוך בטרור מבלי להיקרא טרוריסט
|
הכחשתה של סוריה את ההאשמה בדבר שיתוף פעולה עם הטרוריסטים העומדים מאחורי הפיגועים ההמוניים בעירק, קשורה במאמציו של אסד אצל אובמה להביא למחיקת סוריה מרשימת המדינות התומכות בטרור
|
|
"ידנו לא שפכו את הדם, כספנו לא ממנו את הטרור" (כן, כן) [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| נראה כי בתקופה הקרובה יימשכו מעשי האלימות בעזה בין השלטון החמאסי ובין קבוצות רדיקליות. אם תמונת הפיגועים בעירק תחזור גם בעזה, יהיה זה צחוק הגורל: העירקים העתיקו מהפלשתינים את שיטות הטרור, ועכשיו הטרור בנוסח שראינו בעירק, עלול לחזור לפלשתין – בית הספר הבינלאומי לטרור | |
|
|
|
|
ביום ד' בשבוע שעבר זעזעה את בגדד סידרה של ארבעה פיצוצים נוראים, שבהם נספו קרוב למאה איש, ונפצעו כמה מאות. הייתה זו סדרת הפיגועים הגדולה ביותר מזה שלוש שנים, וייתכן שהיא סימנה את כישלון התהליך של העברת האחריות לביטחון מידי האמריקנים לידי כוחות הביטחון המקומיים - תהליך שהיה מקור גאווה לנשיא ארה"ב וסימן לכך שהעניינים בעירק מתגלגלים בכיוון הנכון. הפיגועים היו סטירת לחי לאובמה, והציגו את הצהרותיו באור מגוחך.
מיד לאחר הפיגועים עלו השאלות מי האחראי להם ומהן מטרותיו, אך אלה נותרו ללא מענה ברור. האפשרויות רבות: אלקאעדה, השיעים תומכי מוקתדא צדר, הסונים נאמני סדאם, הכורדים, האירנים או הסורים. הדברים מסובכים עוד יותר לאור העובדה שלאחרונה מקיימת ממשלת עירק מגעים סדירים עם שכנותיה, ובכך יש משום הכרה בפועל של אירן, סוריה,סעודיה וטורקיה בממשלה שקמה תחת רובי האמריקנים. רק כווית עדיין מלקקת את פצעי הכיבוש העירקי (1990-1991), אך היא אינה חשודה בעידוד הטרור.
התשובה ניתנה ביום ג' השבוע, כאשר עירק הודיעה באופן מפתיע על החזרת שגרירה מדמשק, עד אשר זו תסגיר לידי ממשלת בגדד שני בכירים לשעבר בממשלו של סדאם, החשודים במעורבות בפיגועים. סביר מאוד להניח, שדרישת ההסגרה העירקית הוגשה קודם לכן מאחורי הקלעים, ומשסירבה סוריה להיענות לה, נקטה ממשלת בגדד צעד פומבי זה.
בהודעתה הוסיפה ממשלת עירק דרישה מסוריה להסגיר לידיה "את כל המבוקשים העירקים שמצאו מקלט בסוריה, כולל חשודים בביצוע פיגועים, מעשי רצח ופשעים אחרים, ולהפסיק את פעילותם של ארגונים טרוריסטיים, הפועלים משטח סוריה ומארגנים פיגועים בעירק".
משמעות הודעה זו היא, שממשלת עירק חושדת כי סוריה משתפת פעולה עם טרוריסטים המארגנים פיגועים המוניים בעירק. חשד זה אינו חדש, אך במשך השנתיים האחרונות סוריה עשתה רושם שהיא חדלה מלסייע לטרור, הגבירה את הפיקוח על גבולותיה ואסרה על פעילות כזו בשטחה. עתה מתברר שכנראה הייתה זו העמדת פנים של שיתוף פעולה עם ממשלת עירק, בעוד שמאחורי הקלעים ממשיכים הסורים לאפשר לטרור לפעול משטחם.
סוריה כמובן מכחישה את האשמות ממשלת עירק, במיוחד לאור מאמציו של אסד למצוא חן בעיני אובמה, ולהביא למחיקת סוריה מרשימת המדינות התומכות בטרור. וכדי שלא תיראה כמודה באשמה, החזירה את שגרירה מבגדד. הממשל הסורי גם מסרב למסור לידי העירקים את מי שבגדד דורשת את הסגרתם, בעיקר כדי שלא "יודו" בכך שפעלו משטח סוריה ויפלילו אותה במתן מחסה לטרוריסטים. לאחר שארגון "אלקאעדה בארץ הנהריים" נטל אחריות על הפיגועים, התגברה ההתנגדות הסורית להסגרתם, שכן "הודאה" כזו מצד חברי הארגון תקשור את סוריה עם אלקאעדה ותחזיר את סוריה שנים אחורנית, אל התקופה שכל העולם ראה בה "מדינה מצורעת" והאשים אותה במעורבות במהומה בעירק.
המאבקים הפנימיים בעירק בין מפלגות וארגונים מולידים שמועות, שהפיגועים היו תוצאה של מאבקים אלו, אולם דבר זה לא הוכח. סביר שארגון מודיעין כלשהו הוא שמסר לעירקים על המעורבות הסורית בפיגועים - ארגון אמריקני, סורים המתנגדים לשלטון הסורי, לבנונים מתנגדי סוריה וחיזבאללה, ארגון ישראלי או אפילו ארגון אירני, המאותת בכך לאסד שאם יבגוד באירן ויהרהר על הצטרפות למחנה המערבי, תשלוף אירן את מה שהיא יודעת עליו ותביא אותו למעמד של טרוריסט.
לארה"ב יש אמצעי מודיעין, המאפשרים לה לגלות את פעילותם של הטרוריסטים משטח סוריה, וייתכן שהעבירה את המידע לממשלת עירק כדי לבחון את תגובתה - האם תתפקד כממשלה עם עמוד שדרה או שתמשיך בהתנהגות רופסת מול הסורים. עד עתה עמדה ממשלת עירק במבחן, הוכיחה נחישות מול סוריה ועמידה על דרישותיה.
סורים המתנגדים לשלטון מעוניינים להבאיש את ריחו של אסד בעיני המערב, כדי למשוך את השטיח מתחת לרגליו המטיילות לאחרונה במסדרונות פריז וממתינות להזמנה מוושינגטון, שתסמן את שובם של היחסים הנורמליים בין סוריה וארה"ב.
לבנונים מתנגדי סוריה וחיזבאללה מעוניינים להושיב את השלטון בסוריה על ספסל הנאשמים בחיסול רפיק אלחרירי, וכדי שהעולם לא ישכח את העניין, הם מבקשים לחזק את תדמיתה של סוריה כמדינת טרור.
ישראל מעוניינת לקשור את סוריה עם הפיגועים בבגדד, ובכך להביא ללחץ בינלאומי עליה כדי שתחדל לתמוך בחמאס, בג'יהאד האיסלאמי, בחיזבאללה ובעוד ארגוני טרור, אשר לטענת סוריה הם ארגוני "התנגדות" לגיטימית. קשירת סוריה עם הטרור בעירק מאפשרת לישראל להדוף את לחצי הסורים להתקדם במשא-ומתן להחזרת הגולן, שכן אזור זה עלול - מבחינת ישראל - לשוב להיות בסיס להפעלת טרור נגדה, הן באמצעות צבא סוריה, כפי שהיה עד 1967, והן על-ידי הפעלת חוליות טרור שאינן נושאות דגל סורי.
יהיה מי שיהיה זה שהפליל את סוריה, הוא הצליח להעמיד את אסד ואת ממשלו במצב עדין מאוד, שבו ממשלה ערבית מאשימה אותו בסיוע ובמעורבות ברצח המונים בשווקים.
|
|
|
לא קיצונים דיים [AP]
|
|
|
|
| עוד מוסיף הכותב, כי חמאס העלתה את השיח' עבד אללטיף קורבן לישראל ולמדינות המערב "הצלבניות", כדי שאלו יסכימו להתדיין איתה כמי ש"נלחמת בטרור אלקאעדה", ובכך היא בונה את מעמדה הבינלאומי על גופות הפלסטינים. | |
|
|
|
אחד המשפטים החזקים בקוראן הוא: "אני מבקש מחסה מהיושב במרומים, מפני השטן הבוגד הלוחש בליבות האנשים". השבוע פרסם אדם בשם מוחמד אסעד ביוד אלתמימי מאמר שכותרתו: "אני מבקש מחסה מהיושב במרומים מפני מעשי חמאס הרעים" – ניסוח שמשמעותו היחידה היא השוואת חמאס לשטן.
הסיבה למתקפה תקשורתית זו היא האכזריות שבה חיסלו כוחות הביטחון של חמאס את שיח' עבד אללטיף מוסא, מנהיג קבוצת "ג'ונד אנצאר אללה", כמתואר במאמרנו "עוד חברה במועדון הדיקטטורות". במאמרו טוען אלתמימי, שחמאס הפכו ל"משמר הגבול" הציוני, שכן הם שומרים בקפידה על השקט בגבולה הדרומי של ישראל, במקום לוודא שהשריעה האיסלאמית הופכת לחוק מדינת עזה. והרי זהו דבר שממשלת חמאס נזהרת ממנו כמו מאש, כדי שלא להיות מואשמת על-ידי העולם ביצירת שלטון "טאליבאני" בפלשתין.
תמימי מאשים את מנהיגי חמאס בכך שהם פושעים, המבצעים פשעים נגד העם הפלשתיני ומבססים את שלטונם על ערימות של גולגלות פלשתיניות, בדיוק כפי שעושה ישראל. במאמר הוא שואל: "האם הכרזת האימאם השאהיד עבד אללטיף מוסא על יישום ההלכה האיסלאמית מנוגד לקוראן ולמסורת? האם הוא הרגיז את היושב במרומים או את אנשי חמאס המאמינים בדמוקרטיה ובאחדות לאומית עם אנשי אש"ף, אויביו המושבעים של היושב במרומים?" תמימי מאשים את חמאס בכך שהיא מכוונת את דרכה הפוליטית על-פי תכתיבי אירופה ואמריקה, שכל חפצן הוא להעניק הכשר לישראל ולהנציח את כיבוש פלשתין בידי מדינה לא לגיטימית זו. בכך ויתרה חמאס על הג'יהאד, שהיה הבסיס הרעיוני לפעילותה המעשית והפוליטית, ועל כן – לדבריו – היא מאבדת את זכות הקיום שלה.
עוד מוסיף הכותב, כי חמאס העלתה את השיח' עבד אללטיף קורבן לישראל ולמדינות המערב "הצלבניות", כדי שאלו יסכימו להתדיין איתה כמי ש"נלחמת בטרור אלקאעדה", ובכך היא בונה את מעמדה הבינלאומי על גופות הפלשתינים.
במאמר קורא תמימי לצעירים הפועלים במסגרת גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, להשוות את אמנת החמאס עם מעשי חמאס, כדי לראות את ההבדל בין האידיאולוגיה המקורית הראויה, לבין יישומה העלוב, המנוגד לשריעה המוסלמית. הוא מעודד אותם להילחם לא למען חמאס אלא למען היושב במרומים, ויותר מכך – להתקומם נגד הנהגתם, כדי "להחזיר את התנועה אל שפיותה" לאחר שנכבשה בידי אינטרסנטים ששחרור פלשתין אינו עוד מטרתם.
במאמר מצטט תמימי פסוקי קוראן המדברים על הכופרים שעזבו את האיסלאם. גם אם הדבר אינו נאמר במפורש, ברור לכל שהכוונה היא לחמאס. המאמר מעלה את הסכסוך בין הגורמים הקיצוניים ובין חמאס לרמה חדשה, בכוונו לכך שחמאס ראויה לכל מעשה שיביא קץ לשלטונה ואולי גם לחיי מנהיגיה. אלא שבסביבתנו סכסוך אידיאולוגי ומילולי מתדרדר במהירות לאלימות, ולכן סביר שבתקופה הקרובה נראה המשך של מעשי האלימות בעזה, בין השלטון החמאסי ובין קבוצות רדיקליות, המערערות על הלגיטימיות של שלטון חמאס. יש ברצועה מספיק נשק, תחמושת וחומרי נפץ, העלולים להביא את הצדדים לידי ירי זה בזה, להטמנת מטעני חבלה בדרכם של אחראים בממשל, לפיצוץ מכוניות תופת ולפיגועי התאבדות.
אם תרחיש זה אכן יתגשם, ותמונת הפיגועים בעירק תגיע לעזה, יהיה זה צחוק הגורל: העירקים העתיקו מהפלשתינים את שיטות הטרור, ועכשיו הטרור בנוסחו המפותח, שאותו ראינו בעירק, עלול לחזור לפלשתין – בית הספר הבינלאומי לטרור.
ייתכן שגם עסקת חילופי האסירים מוסיפה שמן למדורת הזעם נגד חמאס, הן משום שאנשיה לא כללו ברשימה את כל האסירים הפלשתינים, והן בשל הפרסומים על הסכמתם להגליית חלק מהמשוחררים מהגדה לעזה או לחו"ל.
|
|
להקדים תרופה למכת המדינה הפלסתינית
|
|
|
|
עובדות בשטח [פלאש 90]
|
|
|
|
| פרט מעניין נוסף בדברי פיאד הוא, שההכרזה על הקמת המדינה הפלסטינית אינה תוצאה של משא ומתן עם ישראל. הביטחון העצמי המוקרן מהכרזה זו הוא תוצאה ישירה של שלושה גורמים עיקריים: המדיניות האמריקנית המוכתבת על ידי הנשיא אובמה, שהכריז גם הוא על רצונו לראות מדינה פלסטינית בתוך שנתיים; היותן של הנהגתם של אבו-מאזן ושל ממשלת סלאם פיאד מקובלות על כל מדינות העולם המערבי; הפיתוח הכלכלי בגדה, המבוסס על שלטון יציב שהצליח אבו-מאזן לבסס בשנתיים האחרונות. | |
|
|
|
סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלשתיני, הכריז השבוע שבתוך שנתיים תודיע הרשות הפלשתינית על הקמתה של המדינה הפלשתינית העצמאית. אבני היסוד של מדינה זו יהיו, לדבריו, השבת האחדות בין הגדה ועזה וקביעת ירושלים כבירת המדינה הפלשתינית.
המסקנה מהקביעה שהמדינה הפלשתינית תהיה בעלת ריבונות מלאה, היא שפיאד אינו מקבל שום מגבלה על חופש הפעולה הפלשתיני בנושאי התחמשות וכריתת בריתות צבאיות. בנוסף לכך, הכריז פיאד, תקים המדינה הפלשתינית נמל תעופה בינלאומי, כלומר – בכך יימנע מישראל פיקוח על תנועת הנכנסים למדינה הפלשתינית והיוצאים ממנה.
פרט מעניין נוסף בדברי פיאד הוא, שההכרזה על הקמת המדינה הפלשתינית אינה תוצאה של משא-ומתן עם ישראל. הביטחון העצמי המוקרן מהכרזה זו הוא תוצאה ישירה של שלושה גורמים עיקריים: המדיניות האמריקנית המוכתבת על-ידי הנשיא אובמה, שהכריז גם הוא על רצונו לראות מדינה פלשתינית בתוך שנתיים; היותן של הנהגתם של אבו-מאזן ושל ממשלת סלאם פיאד מקובלות על כל מדינות העולם המערבי; הפיתוח הכלכלי בגדה, המבוסס על שלטון יציב שהצליח אבו-מאזן לבסס בשנתיים האחרונות.
ישראל, אם לא תנקוט יוזמה, עלולה למצוא את עצמה במצב שבו אבו-מאזן מכריז על מדינה פלשתינית עצמאית, על ירושלים המזרחית כבירתה, על שחרור מכל התחייבות בעניין חימוש ובריתות צבאיות, וכל העולם מוחא לו כפיים וכופה על ישראל לקבל מצב זה כעובדה מוגמרת. על ממשלת ישראל אפוא להיערך לשימור ירושלים השלמה תחת שלטון ישראל ולאפשר את קיומו של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון לעולמי עד ולנצח נצחים.
היעדר פעילות ישראלית בנושא זה תביא לרִיק, שבו יתפתחו תסריטים שלהם הממשלה הנוכחית לא תוכל להסכים, והעימות עם העולם בכלל ועם ארה"ב בפרט, יהיה בלתי נמנע. ראש הממשלה חייב להגיע עם נשיא ארה"ב לסיכומים חתומים, כאלה שלא יהיה אפשר לסגת מהם, על הפרטים שעליהם תעמוד ישראל בכל מצב עתידי.
השארת הדברים "לא סגורים" תעביר את הכדור לידי אלו שלא טובתה של ישראל עומדת מול עיניהם.
|
|
|
ד"ר מרדכי קידר הוא מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן
|
|
| תאריך:
|
29/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/08/2009
|
|
מרדכי קידר
|
|
איך לתמוך בטרור מבלי להיקרא טרוריסט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גדעון אמיר
|
29/08/09 21:25
|
|
|
|
|
|
ירון זכאי
|
30/08/09 19:34
|
|
|
|
2
|
|
הניה
|
29/08/09 21:52
|
|
|
על-פי מקור ראשון מיום 28 לאוג' 2009, שר המשפטים נאמן מלין על כי אין לו, כשר בממשלה, ייצוג בבג"צ וכי הפרקליטות פועלת על-פי שיקולים פוליטיים שמאלניים ללא שום זיקה ליעדי הממשלה.
|
|
|
|
|
לפני שבועיים גילינו כי רימו אותנו. אומנם ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה בעקרון את דרישתו הגזענית של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שישראל תאסור על יהודים ביהודה ושומרון לבנות בתים חדשים ולהרחיב בתים קיימים. אולם הדחייה העקרונית הזאת אינה משקפת את מדיניותו בפועל.
|
|
|
|
|
בים הכותרות המתלהמות נגד הרפורמה המתוכננת במחירי האלכוהול שיוזם האוצר, קשה היה להבחין בדגל השחור המתנוסס מעליה. "העיתון של המדינה", שקפץ על הרפורמה כמוצא שלל רב באמצעות הכותרת "גן עדן של שותים", מיקד את מחאתו בהוזלת האלכוהול המיובא והיקר יחסית ובטענה, כי אין די בקיזוזהּ על-ידי ייקור האלכוהול המקומי והזול יחסית.
|
|
|
|
|
באמתלה צינית מצמררת שחררה סקוטלנד את סוכן המודיעין הלובי לשעבר, עבדל באסט עלי אל מגרהי, אשר בדצמבר 1988 פוצץ את מטוס חברת "פאן אם" האמריקנית, שהיה בטיסה 103, מעל לוקרבי שבסקוטלנד. ה"חמלה" שהופגנה כלפי האזרח הלוּבי, החולה במחלה סופנית לכאורה, הסתירה רק בקושי את הסיבה האמיתית לשחרור - הנפט הקבור עמוק בחולותיה של לוב.
|
|
|
|
|
"ביוזמתו של שר החינוך ישובצו בעתיד בתוכנית הלימודים בבתי הספר שיעורים להגברת ערכי הציונות והדמוקרטיה ומאבק נגד אלימות" (מן העיתונות).
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
