בתביעה ייצוגית שהגישו לפני כארבע שנים 15 תובעים בעלי מוגבלות כנגד חברות התקשורת פרטנר, סלקום, פלאפון, בזק והוט נטען כי הן מפרות את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכך שאינן מנגישות את הציוד והשירותים הניתנים על ידן לאנשים עם לקויות שמיעה, ראיה, מוגבלות בהפעלת הידיים ומוגבלות קוגניטיבית.
לייעוץ בתחום:
החברות הכחישו בתחילה את הדברים וטענו כי הן עומדות בכל דרישות הנגישות המפורטות בחוק, אך לאחר הדיון הראשון הסכימו לנהל עם התובעים משא ומתן.
בתום ההתדיינויות הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו החברות יציעו ללקוחותיהם לפחות שני דגמים של מכשירי תקשורת המתאימים לכל אחת מקבוצות בעלי המוגבלות: לקויי שמיעה, לקויי ראייה, בעלי לקות בהפעלת הידיים ובעלי לקות קוגניטיבית.
כמו כן התחייבו החברות לרכוש מכשירים המצוידים באפליקציית ריי (המנגישה תכנים ללקויי ראייה) ולהעמידם לשימוש לקוחות הזקוקים להם.
הצדדים הסכימו גם על הקמת קרן ייעודית לה יוקצו 200,000 שקל ונקבע כי הקרן תפרסם קול קורא לביצוע מחקרים בתחום פיתוח אמצעים טכנולוגיים להנגשת שירותי תקשורת ותחלק עד עשרה מענקים לחוקרים בתחום זה.
עוד התחייבו החברות להקים מוקד שירות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה או בדיבור ולהקצות סכום של כמיליון שקל לפרסום.
היועץ המשפטי לממשלה העלה מספר הסתייגויות להסדר, למשל כי אין להסתמך על אפליקציית ריי כאפליקציה ייחודית עבור לקויי הראייה, וכי מסירת זכויות היוצרים על המחקרים לקרן עלולה להרתיע מפתחים פוטנציאלים.
כמו כן טען היועץ כי הגמול שנקבע בהסדר למבקשים בסך של 408,000 שקל ושכר טרחת עורכי דינם שהועמד על מעל מיליון שקל גבוה באופן בלתי סביר.
מעבר לנדרש בחוק
השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים הבהיר כי תכליתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא לאפשר לאנשים בעלי מוגבלות למצות את יכולותיהם, להשתלב בחברה באופן מלא וחופשי ולקדם את השוויון בינם לבין כלל הציבור.
לאור זאת הדגיש השופט כי קיים עניין ציבורי של ממש באישור הסדר הפשרה שכן ההטבות הניתנות בו לבעלי המוגבלויות הן מעבר לנדרש בחוק ובתקנות. כך, בהסדר התחייבו החברות להשתדל להעמיד לרשות אנשים עם מוגבלות בשמיעה מכשירים העולים בתכונותיהם על אלה הקבועים בתקנות, לרכוש אפליקציות ללקויי ראייה בשווי כולל של מיליוני שקלים ולהקים מרכז שירות מונגש.
השופט דחה את רוב הסתייגויות היועץ המשפטי לממשלה למעט בעניין הענקת זכויות יוצרים לקרן הייעודית. לקביעת השופט הדבר אכן עלול להרתיע מפתחים פוטנציאלים מלהגיש בקשות לקבלת מענק ולכן יש לקבוע כי הם בלבד יהיו בעלי הזכויות.
לעניין הגמול ושכר הטרחה קבע השופט כי אמנם מדובר בסכומים גבוהים מהרגיל אך בהתחשב בהיקף העבודה שהושקעה ובתועלת העצומה של ההסדר לאנשים בעלי מוגבלות בארץ יש לאשרו.
בסיכומו של דבר קבע השופט כי ההסדר "ראוי, הוגן וסביר" בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה עליה הוא יחול – תושבי ישראל שהם לקויי שמיעה, לקויי ראייה, בעלי מגבלה בהפעלת הידיים או בעלי מגבלה קוגניטיבית – ואישר אותו.
- ב"כ התובעים: עו"ד אסף פינק
- ב"כ הנתבעות: עו"ד דרור סברנסקי, עו"ד חן גרשקוביץ, עו"ד ברק טל, עו"ד ליאור גלברד, עו"ד נחום קובובסקי, עו"ד שירה בלום-וולף, עו"ד ניר אמודאי, עו"ד משה יעקב
עורכי דין תביעות ייצוגיות • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין טל לביא עוסק בנזיקין ותובענות ייצוגיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.