אחרי 13 שנים משה דמאיו נפרד היום באופן רשמי מבני יהודה. הבעלים, שרכש את הקבוצה ב-2003 ובשבוע שעבר חתם על העברת הבעלות לאיש העסקים ברק אברמוב, ערך היום מסיבת עיתונאים.
דמאיו פתח את דבריו ואמר: "בניגוד לפרסומים על קשיים כביכול במו"מ והערמת קשיים מצידי לגבי שחקנים שמשחקים בבני יהודה, לא היה ולא נברא. הכל היה הליך מחייב על מנת לבצע העברה מסודרת כדת וכדין. אני לא זוכר שקבוצת כדורגל בליגת העל עברה בעלות עם יתרת זכות. הייתה מכה קלה בכנף, אבל גילינו בגרות, חוסן וחוזק ולמרות כל הקשיים, שזו הייתה השנה הקשה שלי בכדורגל, הצלחנו לחזור לליגת העל".
דמאיו המשיך: "מבחינה כלכלית, זה לא סוד שבני יהודה הייתה אי של יציבות ושפיות, והתנהלה בצורה נכונה. זה לא סוד שמוסר התשלומים שלנו הוא מבין הטובים בליגת העל, כל ההתחייבויות שלנו כובדו ואין אחד שיכול לטעון שבני יהודה חייבת לו כסף. כל שנה הייתי צריך לגייס 7-9 מיליון שקלים וזה לא דבר פשוט. למרות זאת הצלחנו להחתים שחקנים זרים ברמה גבוהה ובסכומים שנראים מצחיקים, כמו וינסנט אניימה, מאטה בטורינה, פדרו גלבאן, סדריק ברדון, דלה איינוגבה ואחרים. בתקופתי, הצלחנו למכור שחקנים בכ-20 מיליון שקל. אני לא מכיר רבים שעשו זאת".
עוד הוסיף הבעלים היוצא: "אם יש משהו שאני גאה בו זו מחלקת הנוער שלנו. הבנו כבר מזמן שיהיה לנו קשה להתמודד עם שחקנים מוגמרים והחלטנו לטפח שחקנים שיגיעו לקבוצה הבוגרת. יש לנו מחלקת נוער טובה, חזקה ויציבה שמונה 500 ילדים. בני יהודה זה מועדון משפחתי, שתמיד היה בית עבור השחקנים וחממה לפיתוח שחקנים".
לסיום אמר דמאיו: "לא ישבתי עם אף אחד ואין בכוונתי לדבר עם אף אחד. עד לשריקה האחרונה אני שייך לבני יהודה. אחרי זה אשב עם עצמי, ואחליט מה אני רוצה. אני מרגיש הקלה; המעמסה הייתה גדולה. לא היה פשוט כלל להחזיק את המועדון הזה. הבהרתי לברק שלא ניתן יהיה לשנות את שמה של בני יהודה, ושלא ניתן לשנות את הצבע הכתום. כמו כן, לא ניתן יהיה לאחד את הקבוצה עם קבוצה אחרת. אלו שלושה סעיפים המופיעים בחוזה. סיימתי שירות מילואים בבני יהודה, השתחררתי ועכשיו אחרים יתגייסו".
