האוניברסיטה העברית בירושלים תבעה את מרדכי עפר בבית משפט השלום בעיר בסכום של 15,154 שקל בגין שכר לימוד לשנת הלימודים התשס"ו.

מכתב התביעה עלה שעפר נרשם לשנת הלימודים התשס"ו, ללימודי שנה ב' לתואר שני, ולטענתו הודיע בחודש ספטמבר 2005 על ביטול לימודיו למזכירה הראשית של החוג. האוניברסיטה לא הכחישה את הפנייה למזכירה ולדבריה, היה על עפר להודיע על ביטול הלימודים בהתאם לנהלים: "היה על הנתבע להודיע על הפסקת הלימודים במכתב רשום או בפקס למדור לחשבונות סטודנטים".

עפר הכחיש מצידו שהמזכירה מסרה לו הבהרות או הנחיות כלשהן, והוסיף שאם הייתה עושה כן, היה פועל בהתאם נוכח רצונו להפסיק את לימודיו. "אין זה הגיוני שאתעלם מהנחיה והבהרה של המזכירה, לו הייתה נמסרת לי".

עפר הוסיף שבשנת הלימודים התשס"ה, עבד במעבדה של החוג לביוכימיה, וקיבל מלגה בסך 3,000 שקל לחודש. "אם הייתי לומד בשנת הלימודים התשס"ו הייתי מחויב להמשיך בעבודתי במעבדה. במקביל למסירת הודעה על הפסקת לימודיי למזכירה הודעתי למעבדה על הפסקת עבודתי בה".

לדבריו, לא שילם תשלום כלשהו או מקדמה על חשבון לימודיו והרשמתו כסטודנט לשנת הלימודים התשס"ו לא הושלמה.

האוניברסיטה ציינה שתוכנית הלימודים של עפר לשנת הלימודים התשס"ו, אושרה על-ידי יועץ ביום 30.10.05, ואם היה מפסיק כדין את לימודיו היה מחויב בכל מקרה לשלם מקדמה על חשבון שכר הלימוד (המכונה "מקדמת מימוש"), בסך של 3,000 שקל. "לפי לוח הפסקת לימודים בפרק ג' בחוברת ההסברים, חובת תשלום מלוא סכום מקדמת המימוש חלה על כל מי שהפסיק את לימודיו בתקופה שמיום 16.9.05 ועד ליום 17.11.05".

הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק בעניין בדרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, לרבות על-ידי קבלת התביעה במלואה או דחייתה במלואה. "לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולנסיבות המקרה, אני פוסק כי הנתבע ישלם לתובעת סכום כולל בסך 5,000 שקל", כתב השופט מוריס בן עטר בפסק הדין.