ליל הסדר כמעט עומד בפתח ועימו הקריאה בהגדה הבלתי נמנעת. ואולם מדי שנה הולך ומתברר כי מה שבעיני רבים נחשב למכשול משמים בדרך לקערת הקניידלך המהבילה, מתפרש עבור אחרים כמרחב עצום לפרשנויות ולחידושים, ובסופו של דבר לטקסט חי, מרתק ואפילו רלוונטי לחיינו ולאישיותנו.
שיטוט בחנויות הספרים ובמרשתת מביא למסקנה הבלתי נמנעת שקיים ביקוש להגדה שתענה על ההגדרה העצמית שלנו, על השתייכותנו החברתית, על האוריינטציה הרוחנית שלנו. האם עובדה זו מסמנת חופש מחשבתי או שמא להפך, הסתגרות והתכנסות שבטית? ואולי מדובר בתהליך טבעי ומתבקש בעידן הנוכחי, כשכתיבה והוצאה של טקסט באשר הוא לא מחייבות חוזה בהוצאת ספרים אלא לחיצה פשוטה על כפתור ה־Send?
ייתכן שכל התשובות נכונות. אך אין ספק שיש יופי בריבוי ובמגוון, וכן בהקשרים הבלתי נמנעים שנוצרים בין פרשנויות. "כוונת הלב", למשל, היא הגדה שיוצאת בהוצאה מחודשת ומורחבת, ועיקרה מתן דגש על סדר הקטעים, שכן מה שלפרקים נראה לנו כאסופה אקראית של שירים, פסוקים וביאורים שהוצמדו זה לזה אינו אלא רצף סדור ובעל משמעות.
"לא סתם מכונה הערב הזה 'ליל הסדר'", מחדד עורך הגדת "כוונת הלב", דורון רונן. "כל קטע קשור לקודמו לכדי רצף היררכי, שמטרתו להביא את הקורא לשיא בשיר ההלל. אנחנו מורגלים, לדוגמה, לשיר קושיות מבלי לבקש תשובות; אך התשובה מתבררת בקטע הבא בפסוק 'כי עבדים היינו לפרעה במצרים'. זוהי קריאה שקושרת קטע לקטע ואף מבארת בשפה נגישה מושגים שונים שהתרגלנו לקרוא מבלי להבין את משמעותם ומקורם. כל זאת הופך את הקריאה בהגדה לחוויה שיש בה חיים ומעורבות".
להבין כיצד הטקסט מתקשר ליומיום. מתוך "הגדת האר"י"
לעומת "כוונת הלב", "הגדת האר"י" שהוציא המרכז לקבלה לכאורה נראית שונה בתכלית. אך קריאה בטקסט העתיק, הפופולרי בקרב קבליסטים ברחבי העולם, מגלה כי גם בו יש שאיפה לסדר, גם אם הדגש שלו אחר. "מה שיפה בהגדה הזו הוא שהיא מאפשרת לאדם להבין את המשמעות שמעבר לפעולות", מסביר אבנר מדר, מורה בכיר במרכז לקבלה ומוביל בית הספר למנהיגות. "הרי כולנו קוראים את ההגדה, אך כאן יש הזדמנות להבין מהם חרוסת, מצה או מרור, איך הם מתקשרים ליומיום ואיך ביכולתם לסייע לנו לחולל את השינויים שכולנו רוצים לעשות".
לפי הקבלה, מסביר מדר, ליל הסדר הוא לילה שכל אחד יכול לשנות בו את המודעות שלו ולפיכך משמשת ההגדה כלי להבנת הפנימיות שלנו, להתנקות ממועקות, כגון אגו, כעסים וקורבנות, ולהחדרת אור ואמת לתוך חיינו. "כך, למשל, מסביר האר"י הקדוש למה מומלץ לאכול מצות שבעה ימים – כי כל מה שתופח מייצג את האגו", מדגים מדר, שילווה את ליל הסדר במרכז לקבלה בתל אביב, שבו ישתתפו קרוב ל־500 איש בהסברים ובפרשנויות ויכוון אותו, לדבריו, לכדי מפגש בעל מימד טקסי של היטהרות ושל שינוי.
משחק תפקידים
"שירה חדשה" היא הגדה שמגדירה את עצמה כטקסט בזיקה לרמב"ם ולתפיסתו את ההגדה, "ומאפשרת לקרוא את סיפור ההגדה בכמה מימדים", כפי שמסביר יוחאי מקבילי, מהנדס אלגוריתמים, מרצה בטכניון ועורך מפעל "משנה תורה". "'שירה חדשה' פותחת בפני הקורא צוהר מסכם וקצר למהלך הסדר ולמטרתו החוויתית, ומציגה את הסיפור כולו כמהלך שתחילתו ביציאת מצרים, המשכו בציונות ובהקמת המדינה, דהיינו ביציאת מצרים של ימינו, ועתידו בחזון הגאולה בדמות פסח בירושלים". ההגדה מלווה בפירושים נגישים ובאיורים שובי לב, חלקם פרי עטו של הקריקטוריסט המחונן מישל קישקה.
לצד "שירה חדשה", שלה מטען אידיאולוגי מובהק, מעניין להציב את "הגדת מודיעין". גם כאן סיפור ההגדה משיק לציונות ולהקמת מדינת ישראל, אלא שיוצריה, ההיסטוריון ומדריך התיירים אורי קציר שכתב והמעצב הגרפי דוד קסירר שאייר, מגדירים אותה כ"הגדה חילונית" (בהוצאה עצמית ששמה "קצירר").
"מה שחילוני בהגדה הוא בעיקר המקום של אלוהים בתוך הסיפור", מסביר קסירר. "בנוסח המקורי הוא משחק בתפקיד הראשי ואחראי למהלך האירועים. בהגדה שלנו המרכזיות שלו פחות משמעותית ומי שבמרכז הוא האדם – מאחר שאיננו אנשים מאמינים חיפשנו את התשובות במקום אחר".
היות שכך, סיפור המסגרת נותר כשהיה, "אם כי 'ניקינו' תכנים שנראו לנו פחות רלוונטיים", אך למכות מצרים, למשל, צירף קציר הסברים מדעיים ואת ההגדה כולה עיטר במובאות, בציטוטים ובשירים מפי מדינאים, משוררים וסופרים מקום המדינה ועד היום. גם העיצוב שיצר קסירר מתכתב עם הקו האלטרנטיבי שמציע הטקסט: "רוב ההגדות הקיימות הן מאוד מעוטרות, ואני כיוונתי דווקא לסגנון מינימליסטי, נקי ומלוטש". עד כה, מוסיף קסירר, קהל היעד של הנוסח שיצרו מתברר לא רק כחילונים אדוקים, אלא גם אנשים שפשוט לא מצאו הגדרה מובחנת שתהלום את יחסם לדת ולאמונה.
טום ווייטס וארבע כוסות
לצד כל ההגדות השונות – שמתקשרות לעובדה שההגדה של פסח היא הטקסט שראה אור במספר הרב ביותר של מהדורות בהיסטוריה - מעניינת במיוחד האפשרות שהציע ד"ר אורי אמיתי, מרצה להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, שיצר עבור משפחתו את מה שכינה "הגדה זמנית". בבלוג שלו, "יהודית ודמוקרטית?" (שם נמצאת ההגדה בשלמותה), מספר אמיתי בפשטות שלמשפחתו נמאס מההגדה. "עבור מי שאינו אסור בכבלי קדושת המסורת, מדובר במנהג טרחני שמטרתו אינה ברורה".
צוהר מסכם וקצר למטרתו החוויתית של הסדר. מתוך הגדת "שירה חדשה"
אמיתי החליט לעשות מעשה ויצר הגדה אישית, זמנית, דהיינו נטויה לשינויים ולנטיות לב, אשר נשענת על הנוסח הקיים אך מלווה במיני פרשנויות, הרהורים משעשעים והיקשים לזמננו, וכוללת תוספות בלתי שגרתיות, מתמונות של פורסט גאמפ ועד יו־טיוב של טום ווייטס. ההגדה הזמנית מאתגרת גם את אופן הקריאה: היא בנויה כך שאפשר לקרוא בה בין מנה למנה וכך שוברת את הציפייה הדרוכה להישמע הגונג למנה העיקרית, וכן פונה לשני המינים – לא רק שהיא כתובה גם בלשון נקבה, הנשים הן אף שחקניות משמעותיות בעלילה. "במידה רבה זה לב העניין", מודה אמיתי. "לא מקרי בעיניי שההתנגדות המשפחתית הגיעה בעיקר מצד הנשים. עברית שפה קשה – תמיד ברור לאיזה מין נעשית הפנייה וכשהפנייה הכללית היא תמיד בלשון זכר, יוצא שחצי מהציבור מודר באופן אוטומטי".
במשפחתו של אמיתי נחלה ההגדה הזמנית הצלחה והפכה לנוסח רשמי, "אבל אני יודע על עוד כמה משפחות שאימצו את ההגדה", הוא מוסיף. "בסופו של דבר, כל עוד יש מבחר וכל עוד יש חירות לבחור, אני את שלי עשיתי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו