הניצחונות שהביאו את השינוי

יוהאן קרויף אמנם לא הגה את הכדורגל המודרני, אך הפך אותו לחובק עולם • במירוץ הסירות היוקרתי בין אוקספורד לקיימברידג' היתה זו ההגאית של הנבחרת המפסידה, רוזמרי אוסטפלד, שהפכה לגיבורת התחרות • והסיפור האנושי־היסטורי של קאדים לאטין במרץ המשוגע של המכללות

הפעם הראשונה שבה יוהאן קרויף השתתף בגמר גביע אירופה לאלופות היתה לא כשחקן ולא כמאמן. זה היה ב־1962, כשקרויף, למרות שהיה בן 15 ואולי מבוגר קצת לתפקיד, אירגן לעצמו להיות מביא כדורים באיצטדיון האולימפי באמסטרדם, במפגש בין ריאל מדריד לבנפיקה.

מעניין מה קלט כבר אז הילד־העילוי ממה שראה על המגרש. במדי ריאל היו מבקיע השלושער פרנץ פושקש, שאותו עתיד קרויף להזכיר בתנועה החמקמקה, ואלפרדו די סטפנו, אולי מבשר דרכו של יוהאן קרויף בקריאת המשחק האבסולוטית.

קרויף סיפר שישב מאחורי השער שאליו תקפה בנפיקה במחצית השנייה. אוזביו, שכמו קרויף בעתיד היה בעל יכולת פנומנלית להוריד ולביית בצורה מושלמת כדורים מהאוויר, הוביל את בנפיקה מפיגור 3:2 לניצחן 3:5 גדול. אבל אולי הדמות הבאמת משמעותית היתה על הקווים. המאמן היהודי של בנפיקה, בלה גוטמן, מי שהחל את דרכו כשחקן במועדונים היהודיים של בודפשט ווינה, ואז עבר כמאמן בין כמעט כל אומות הכדורגל הגדולות - איטליה, ברזיל, הולנד, פורטוגל, אורוגוואי - והנחיל את העקרונות. מגינים תוקפים, חלוץ מרכזי נסוג מנהל משחק, משחק מסירות קצרות, תפיסה גיאומטרית של מגרש הכדורגל.

ראיתי לפני כמה שנים בארכיון הלאומי ההונגרי סרטון קצר מדהים. יומן קולנוע מבקר באקדמיה של מ.ט.ק - מועדון הפאר עם האוריינטציה היהודית. סרט מדהים משנת 1927. הילדים שיחקו במשולשים סביב שחקן במרכז המעגל. ממש כמו ברצלונה של ימינו.

ההולנדים המציאו את הביטוי "טוטאל פוטבול", אבל לא בדיוק המציאו את הכדורגל הזה. ב־1955 כתב עיתונאי הספורט היהודי־אוסטרי־בריטי, ווילי מייזל, את ספרו "מהפכת הכדורגל". היה זה ספר מדהים, שבין השאר ניבא את שליטתה העתידית של ברזיל במגרש. הספר גם ריכז את הידע הטקטי שנצבר בכדורגל ההונגרי והאוסטרי: עבודתו של האנגלי ג'ימי הוגן; וזו של הוגו מייזל (אחיו של הכותב) בנבחרת הפלא האוסטרית של שנות ה־30, שהתבססה על דמותו הטרגית של מתיאס סינדלר (שנרצח או התאבד לאחר הסיפוח הנאצי); והיכולת של נבחרת הפלא ההונגרית של שנות ה־50, שאת הטקטיקה שלה עיצב מרטון בוקובי סביב הטכניקה האישית של פושקש וראיית המשחק של ננדור הידגקוטי.

ואז מייזל מנבא התפתחות עתידית: הוא מכנה את השיטה "הנחשול" - מבנה גמיש שבו השחקנים מחליפים ביניהם תפקידים. ריינוס מיכלס קרא את ספרו של מייזל, אבל זו לא היתה הסיבה היחידה לאימוץ השיטה הגמישה בכדורגל ההולנדי.

מעריץ מצדיע לדיוקנו של קרויף // צילום: אי.פי.אי

ארנסט האפל האוסטרי, שעבד בפיינורד, הביא את אליפות אירופה הראשונה להולנד - שנה לפני שאייאקס תשיק את השושלת שלה. אבל האפל קרא לשיטה שלו סתם "קטנצ'יו דינמי", והיא נבנתה סביב ואן האנחם הלוחמני. באייאקס המציאו כאמור את הביטוי "טוטאל פוטבול", והיה לה את קרויף - מי שאסף לא רק עקרונות טקטיים והיה בעל כושר המצאה נפלא ברמת הטכניקה האישית.

את הספורט משנים בסופו של דבר לא הממציאים אלא המנצחים. יוסטון החלה לזרוק מטר שלשות במשחקי אן.בי.אי, אבל את השינוי הנוכחי בכדורסל ייחסו בעתיד לגולדן סטייט, כי היא ניצחה עם הכדורסל הזה. ובזכות דמותו של קרויף, אייאקס תיקח בעלות על ההתפתחות המשמעותית ביותר בכדורגל. היה לה גם מזל, שבניגוד להונגריה הגדולה שאותה חוו אנשים בקריאה בעיתונים, את אייאקס ראו בטלוויזיה.

קרויף היה יותר ממי שסיפק את הוכחת ההיתכנות שכדורגל כזה הוא מנצח. הוא מי שיפיץ בקנאות את הכדורגל הזה. שנותיו ככדורגלן בברצלונה אולי לא לוו בהרבה תארים - רק אליפות אחת - אבל שנותיו בעיצוב בית הספר לכדורגל של המועדון ושיטת המשחק שלו השלימו את המסע. עכשיו הכדורגל שאותו הגו ההונגרים העתיקים התמזג ביכולת הטכנית הלטינית. וזה היה קרויף. לא הוגה הכדורגל המודרני, אבל מי שמעשית הפך אותו חובק עולם.

הרואיות בנהר

זה לא רק אירוע הספורט הרציף העתיק מכולם - הוא החל ב־1829 ומתנהל ברציפות מאז 1856, אלא גם הדיאטה המזורזת מכולן. המשתתפים במירוץ הסירות בין אוקספורד לקיימברידג' מאבדים ארבעה-חמישה ק"ג בפחות מ־20 דקות המירוץ.

ולמירוץ הזה שני מצבי צבירה. אם מזג האוויר יפה, יכולים להגיע גם כחצי מיליון אנשים לשפת הנהר - מחזה אנושי נפלא - לראות תחרות ספורט טהורה. כשמזג האוויר מזוויע, כמו אתמול, מספר הצופים קטן בהרבה, אבל הדרמה גדולה יותר. את המירוץ אתמול ניצחה קיימברידג', שקטעה שלושה ניצחונות רצופים של אוקספורד.

אבל גיבורת היום היא אולי דווקא מי שהפסידה - רוזמרי אוסטפלד, הגאית קיימברידג' שהפסידה לאוקספורד במירוץ הנשים. מירוץ הנשים מתקיים 71 שנים, אבל רק בשנה שעברה עבר למסלול התובעני של הגברים - בזרמים ובגלים של הנהר. סירת קיימברידג' הוצפה אתמול ועמדה לטבוע.

זה לא משהו שלא קרה, ובמשך השנים טבעו שש סירות במירוצי הגברים. אבל כשהנשים תחת זכוכית מגדלת לגבי יכולתן לעמוד במסלול הגברים, אוסטפלד היתה מוכנה לבלוע את האכזבה שבכאב, אבל לא את העלבון באי סיום המירוץ. היא ניווטה את הסירה לאזור סוער פחות. המשאבות רוקנו את המים ובנות קיימברידג' איכשהו סיימו את המירוץ.ֿֿ

נבחרת הנשים בחתירה של קיימברידג'. ניצלה מטביעה, בגבורהצילום: Getty Images

סגירת מעגל

אגדת באדי הילד ממשיכה לגדול. הפעם השוטינג גארד הקטלני לקח על גבו את אוקלהומה לפיינל פור המכללות, כשהיא מנצחת 68:80 את המדורגת ראשונה במערב, אורגון. הילד קלע 13 מ־20 מהשדה, והבחירה באחד מחמשת המקומות הראשונים בדראפט 2016 נראית מובטחת. אוקלהומה תשחק בחצי גמר מול וילאנובה, שהדיחה את המועמדת המרכזית לאליפות, קנזס, עם 59:64.

אבל אם הילד הוא הסיפור הספורטיבי, הסיפור האנושי היה קאדים לאטין, הפורוורד של אוקלהומה - שלא נראה בדרך לאיזשהו עתיד מקצועני. קאדים הוא נכדו של דיוויד לאטין, שהיה הסנטר הפותח של טקסס ווסטרן, כשזו זכתה באליפות המכללות בשנת 1966, במשחק גמר שהוא עדיין כנראה המשמעותי ביותר בתולדות הענף במכללות. למה משמעותי? כי דווקא כקולג' דרומי, טקסס ווסטרן היתה הקבוצה הראשונה לשחק בגמר עם חמישייה שחורה לחלוטין. זאת אחרי שהיתה הקבוצה הראשונה בכלל לפתוח עם חמישייה שחורה ברמה הגבוהה של המכללות. הם עשו זאת בשיא המאבקים על זכויות האזרח והם ניצחו בגמר את קנטקי הגזענית, 65:72.

עוד מישראל היום

בכתבה ב־ESPN, לפני כמה שנים, למדתי איך עיתונות התקופה התייחסה לתופעה. ובכן, היא לא הריעה לה. עיתונאי אחד כתב "הם יכולים לעשות הכל עם הכדור מלבד לחתום עליו". בעיתון אחר ניתחו "שהם מגוונים כמו קופים על ענף בג'ונגל".