הבנק הבינלאומי ישלם 1.1 מיליון שקל לעו"ד ישי בית-און - זוהי השורה התחתונה בפסק דינה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, נאוה ברוורמן (21.2.16).

בית-און היה אחד מעורכי הדין העיקריים שהעסיק הבינלאומי במשך כ-20 שנה, עד שנת 2005, לגביית חובות ולכינוס נכסים. היחסים בין הצדדים התדרדרו לנוכח טענות קשות של הבינלאומי על איכות השירות מצידו של בית-און. הבנק תבע מבית-און 1.7 מיליון שקל בטענה שקיזז שלא כדין שכר טירחה מתוך כספים שגבה, ובית-און הגיב בתביעה בסך 4.8 מיליון שקל בטענה לחוב שכר טירחה.

ברוורמן קיבלה תחילה את תביעת הבנק במלואה. היא קבעה, כי נוהלי הבנק - שבאותה עת היו בעל-פה בלבד - אסרו במפורש על עורכי הדין שייצגו אותו לקזז את שכרם מתוך הכספים שגבו עבורו. בית-און ידע על נהלים אלו, ולמרות זאת קיזז לעצמו את סכום התביעה ולכן חויב להחזירו לבנק (בערכים ריאליים מדובר ב-1.8 מיליון שקל).

"יש גרעין של אמת בטרוניה שהעלה הבנק בנוגע לטיפול המקצועי של עו"ד בית-און בתיקים שונים", אומרת ברוורמן. "עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהבנק נהג כלפי עו"ד בית-און בחוסר הגינות", כאשר החליט חד-צדדית וללא הודעה מוקדמת להפסיק להעביר אליו תיקים חדשים. כאשר ניתק הבנק סופית את ההתקשרות, ממשיכה ברוורמן, הוא התעלם מחובתו לקיים התחשבנות נאותה בנוגע לשכרו של בית-און.

בפיה של ברוורמן ביקורת נוספת על בית-און, אשר לדבריה התנהלותו הכספית הייתה בלתי ראויה: הוא הפקיד בחשבונותיו האישיים כספים בגין מימוש נכסים משועבדים, לא מסר לבנק דיווח מסודר עליהם וכאמור קיזז מתוכם את שכרו.

"אופן הטיפול בתיקי הכינוס הנדונים בידי בית-און מעורר שאלות בעלות היבטים כינוסיים, אתיים ופליליים", מציינת ברוורמן ומונה חלק מהן: אי-הגשת דוחות לרשם ההוצאה לפועל, אי-העברת כספי כינוס לתיקי ההוצל"פ, אי-קבלת אישור לנטילת הכספים והימנעות מהפקדתם בחשבונות נאמנות נפרדים. לדבריה, היבטים אלו צריכים להתברר במשטרה, בלשכת עורכי הדין ורשם ההוצל"פ, להם הגיש הבנק תלונות.

בהמשך פסק הדין מנתחת ברוורמן בפירוט את כל התיקים בגינם תבע בית-און שכר טירחה, וקובעת שהבנק נותר חייב לו 2.9 מיליון שקל. לאור זאת, כאמור, על הבנק לשלם לבית-און 1.1 מיליון שקל נטו. ברוורמן נמנעה מלפסוק הוצאות. את הבנק ייצג עו"ד יונתן סונדרס, ואת בית-און - עו"ד אילן בומבך.