שתף קטע נבחר

הבלוף של המדד: מי אמר שהמים באמת התייקרו?

המדד היה צריך לעלות ב-0.8% ולא ב-1.1%: בלמ"ס החליטו שהמים התייקרו ביולי ב-27% והעלו את המדד ב-0.3% בגלל היטל הבצורת. אבל אולי הצרכנים יבזבזו פחות מים ולא ישלמו את ההיטל? ומי אמר שהרשויות באמת יתחילו לגבות אותו?

מישהו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) רתם את העגלה לפני הסוסים. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-1.1% בגלל תרומה נכבדה אך מפוקפקת של 0.3% שנבעה, מהתייקרות, כביכול, של מחירי המים ב-27%. בלעדיה, שיעור עליית המדד הריאלי היה רק 0.8%, פחות מאשר מדד יוני שעלה ב-0.9%. הבדל משמעותי, אם המדד אכן משקף את מגמת האינפלציה.  

 

מה מעורר את הספק לגבי אמינות הנתון הקריטי הזה? עצם העובדה שהמים לא התייקרו ביולי. אולי יתייקרו בחודשים הבאים, ואולי לא. חישובי הלמ"ס מתבססים על "היטל הבצורת". הוא אמנם נקבע בחוק שנכנס לתוקף ביולי, אבל בינתיים זהו מס וירטואלי. נמר של נייר. את היקפו והשפעתו על השוק לא נדע, אם בכלל, לפני 2010.

 

מדד יולי משקף, ובצדק, רמת מחירים שהושפעה מהתייקרויות המע"מ (1%) והמסים על הסיגריות והדלק. אלו הן התייקרויות נוקשות ואוניברסליות. מס הבצורת איננו גזירה שווה. הוא עב"מ במגרש הזה, שלא ניתן לחיזוי. הוא זמני, תלוי במזג האוויר ובהתנהגות הצרכנים. ישלמו אותו רק מי שצרכו מים מעבר למכסה שנקבעה להם. אבל גם את מספרם קשה לנבא, כי המכסות עדיין על הנייר.

 

המכסות ייקבעו לפי מספר המבוגרים והילדים בכל משק בית. החוק קצב אותן בנדיבות שמעל הממוצע הידוע הקיים. אבל יחלוף זמן לא קצר עד שכל משפחה תדע את המכסה שלה, ועד שתקבל את החשבון הראשון שייתן לה מושג אם חסכה או בזבזה. ביורוקרטיה מסורבלת כרוכה בתרגום החוק לשפת הברז והכיס.

 

הנחת העבודה של הלמ"ס: הצרכנים ימשיכו לבזבז

חשבון המים של משקי הבית מתחלק בין שלושה תעריפים. שניים זולים, על צריכה נמוכה ובינונית לפי כמויות שנקבעו מזמן, ותעריף שלישי, כפול, על "צריכת יתר", בין 6-8 שקל לקוב, תלוי ביישוב. רשמו לפניכם: מס הבצורת (20 שקל לקוב) יוטל אך ורק על הכמות שתירשם כ"צריכת היתר". מי שלא יחרוג מהמכסה לא ישלם שקל נוסף מעל החשבון הנוכחי. זה החוק.

 

הלמ"ס שקללה את שיעור התייקרות מחירי המים (27%) עקב מס הבצורת, על סמך פילוח נתוני הצריכה בעבר ונפח "צריכת היתר", בהנחה מפוקפקת שהרגלי הצריכה לא ישתנו. יתכן שבמכסות החדשות לא תהיה "צריכת יתר". וגם שטיפת המוח שעושה רשות המים יכולה לשנות הרגלי צריכה.

 

מכל מקום - גם אם תחזיות הלמ"ס אינן הזויות, היא נחפזה להקדים את המאוחר. כאילו ההתייקרות הצפויה כבר מתממשת לנגד עינינו, מה שלא בא בחשבון לגבי יולי ואוגוסט, אם לא מעבר לזה. מס הבצורת נכנס לתוקף ב-15 ביולי. קריאת מוני המים נעשית אחת לחודשיים, והקריאה הקרובה של יולי תתבצע רק בסוף אוגוסט.

 

ספק אם נתוני הצריכה יהיו מוכנים עד לפרסום מדד חודש אוגוסט במחצית ספטמבר. ספק גדול יותר אם רשויות המים המקומיות כבר יהיו מסוגלות לחשב את צריכת היתר ולהטיל עליה את המס. זה לא יקרה בטרם ייקבעו המכסות המשפחתיות, כי רשויות המים המקומיות אינן משתפות פעולה בעניין זה עם רשות המים, והתהליך תקוע במבוי סתום.

 

החוק קובע כי שכל משק בית צריך לקבל, למלא ולהחזיר לרשות המקומית טופס הכולל שמות וגילים של הנפשות בכל דירה או בית, כדי שיוכלו לחשב את ההיטל. כל זה כבר היה צריך לקרות, כי מספר הנפשות במשפחה וגיליהם אמורים לקבוע את המכסה הפטורה ממס הבצורת. בינתיים רוב הצרכנים לא קיבלו את הטפסים. אבל גם אם יתקבלו, ימולאו ויישלחו - עיבוד הנתונים ייסחב, אם בכלל יתחיל.

 

רשויות המים המקומיות לא נוקפות אצבע, כי התהליך מורכב ומחייב משאבים שחסרים להן, וגם צופה ירידה בצריכת המים ובהכנסות שלא מובטח לה פיצוי. הרשויות הזהירו מראש שלא יעמדו במשימה ולא יגבו את ההיטל, לפחות בלוח הזמנים הדחוק של החוק, אבל בממשלה ובכנסת לא התייחסו אליהם ברצינות.

 

תמונת המצב ידועה לרשות המים. היא פורסמה ב-ynet בהרחבה. לפיכך, מוזרה טענת הלמ"ס, שהכללת התייקרות המים במדד יולי נעשתה לפי נתוני רשות המים. הרשות הלא הכריזה כי היטל הבצורת (כך הוא נקרא שם, לא מס או קנס) נועד למנוע בזבוז מים, ולא לעשות כסף. אבל באוצר כבר תכננו לגבות 700 מיליון שקל מהמס עוד ב-2009.

 

בינתיים תעריפי המים לא התייקרו, המס עוד לא חסך קוב מים אחד וגם לא הכניס אפילו שקל לקופת האוצר. אז מי טועה או מטעה כאן בקריאת התמונה או בהבנת הנקרא? הרי מדד יולי בלי מרכיב המים הוירטואלי, שלא היה עולה ב-1.1% אלא רק ב-0.8%, פחות ממדד יוני, היה מעלה לפחות חיוך על פני שר האוצר.

 

בתגובה ששלח הלמ"ס ל-ynet נאמר, בין השאר, כי "שאלת השינוי בצריכת המים חשובה ומעניינת לצורך בדיקת האפקטיביות של המס, אך לא לצורך מדידת השינוי במחיר קניית סל נתון על ידי הצרכנים. מחירי המים, בדומה לתעריפי הארנונה ולכל מוצר אחר במדד המחירים לצרכן, מתבססים על מחירים בפועל!

 

"במקרה של תעריפי המים מדובר בפנייה למדגם רחב של עיריות ותאגידי מים ובקשת המחיר בפועל. תשובת המדווחים אישרה את לשון החוק: התעריף בפועל על צריכה עודפת יכלול את מס הצריכה העודפת (מס הבצורת), עבור החלק היחסי של חודש יולי ולפיכך נכללו השינויים במדד יולי".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חשבון המים: "הלמס רתם את העגלה לפני הסוסים
צילום: gettyimages imagebank
יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט: הוא לא אמר שייגבה את היטל הבצורת
צילום: עמיקם חורש
מומלצים