הסרט "דדפול" הוא עוד הזדמנות להיכנס לעולם גיבורי העל – אלא דווקא אל אחד שלא לוקח עצמו ברצינות רבה ואף יוצא מזה ללא עונש. "דדפול" הוא סרט גס, אלים במיוחד (גיבור על שלא מתבייש לעשות וידוא הריגה כפול) ומצחיק בטירוף.

"דדפול": משעשע ומצחיק, ברגעים שהוא לא מקלל או מרביץ

באומץ רב, אולפני פוקס החליטו להפיץ את הסרט הכי פחות רומנטי בעולם בסופשבוע שלפני 'יום האהבה' (ולנטיינ'ס), כנראה כדי לתפוס את כל הרווקים / פרודים / גיקים שאין להם בת/בן זוג לאותו ערב.

הבמאי טים מילר (בסרט בכורה באורך מלא) והתסריטאים רט ריס ("זומבילנד") ופול ורניק ("ג'י. איי. ג'ו.: סוגרים חשבון") משחררים כל בורג רופף הכרוך בסוגת גיבורי העל, כאשר כל מבנה או עמוד שידרה בתולדות הז'אנר הקולנועי מתפרק ומתפוצץ לרסיסים. הסרט מאזן באופן עדין בין הומור חסר מעצורים לבין משימותיו של האנטי-גיבור-העל המכונה דדפול.

ריאן ריינולדס ("שבויה", "האישה בזהב") נכנס לנעליו של ווייד ווילסון, פעיל כוחות מיוחדים לשעבר שהסב את הקריירה שלו לשכיר חרב. הוא עובד עבור קבוצת שרירנים אפלה הפועלת מתוך בר המנוהל על ידי וויזל (טי. ג'יי. מילר, "עמק הסיליקון"). במהלך גילוי כוחות העל שלו ווילסון פוגש על הדרך את הנבל, אייאקס (אד סקריין, "טרנספורטר: סכנה מיידית"), ואת חברתו לחיים, ונסה (מורנה בקארין, "מרגלת").

ריס ו-ורניק מפיקים את המרב מכתיבת ההרפתקה הראשונה של גיבורי מארוול המיועדת למבוגרים (בארץ הסרט הותר לבני 16 ומעלה). כאמור, העלילה שופעת בקללות, גסויות מלוכלכות, אלימות גרפית וכן רשעות רצחנית, אולם הסרט גם לא עוצר את הצופים לשנייה כדי לנשום ולהתרווח על הכורסה. החיסרון הוא כי התסריט לפעמים דברני יתר על המידה, וחלק מן הבדיחות אינן מובנות לכלל הצופים. עם זאת, מילר מצביע על ביטחון רב באופן בימוי הסרט (שאפו!), ומספק קטעי פעולה מבריקים, באותה מידה שהם מצחיקים ומגוחכים. שבירת הקיר הרביעי (אל מול הצופים) תוך מודעות עצמית יעילה, מסייעת לתפור את הסיפור הא-סינכרוני.

ריינולדס לוקח על כתפיו את מלוא האחריות על הסרט – והוא בהחלט עומד באתגר. הוא מצליח להוכיח את הבלתי אפשרי, וגורם לצופים לחבב דמות שולית: חכמולוג עם פה גדול שנקלע לרוע מזלו למצבים בלתי נעימים, בלשון המעטה. סקריין מצטיין כנבל האולטימטיבי, בליווי מבטא בריטי תואם – כפי שמבטיחות כתוביות הפתיחה. בקארין מגלמת היטב את הבת הזוג הנאה בסביבה של עולם בטירוף מערכות.

XXXXX

כנראה שסוגת סרטי גיבורי העל כמעט הגיעה למיצוי נפשי, אך "דדפול" מגיע בזמן ומצליח לגרום לצופים אף לרצות עוד. הסרט כתוב היטב, מפולפל וגם יוצא מן השגרה. מילר וצוותו מצליחים לנצח על ממסך מטורף זה, מבלי לפגום בגיבור העל הסטריאוטיפי. סרט איכות זה בוודאי לא, אבל יש היגיון בשיגעון קולנועי מסוג זה. גם הרעיון להפיץ את הסרט הכי מוטרף אי פעם בחג האהבה הוא גאוני. דרך צלחה לגיבור החדש, ובעיקר לאלו החותמים על הצ'קים באולפנים – נקווה שהם יודעים מה שהם עושים.