מזכירה ניסתה לגרום לפיטורי קולגה - ונתבעה

עובדת לשעבר בחברה לצנרת תעשייתית שלחה מכתב משמיץ על המעסיק שלה ורואה החשבון שלו. ביהמ"ש קבע שמדובר בלשון הרע. כמה היא תשלם?

עו"ד איילה תל-פזפורסם: 10.02.16 , 08:28

בית משפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישו בעל חברה ורואה החשבון שלה נגד מזכירה שהועסקה על ידם בעבר. על רקע מכתב ששלחה ובו השמיצה אותם ואת התנהלותם, החליטה השופטת קרן אניספלד כי יהיה על המזכירה לשעבר לפצות את השניים בעשרות אלפי שקלים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הנתבעת עבדה במשך כארבעה חודשים כמזכירה בחברה "משה שפושניק מערכות בע"מ" העוסקת בתחום הצנרת התעשייתית. באוקטובר 2012 היא פוטרה, וביולי 2013 הגישה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בטענה שזכויותיה הופרו. כחודש לפני הגשת התביעה היא החליטה להתלונן על אחד הקולגות שלה – רואה חשבון חיצוני שהעניק בזמנו שירותים לחברה שבה עבדה. היא שלחה מכתב למנכ"ל חברת "יקבי תשבי" – שגם בה הועסק רואה החשבון - והתלוננה על התנהלות קלוקלת שלו לכאורה.

תביעה

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

עו"ד אבישי אוסטרייכר

מנהלת חשבונות במסעדה בדרום, שהתעמתה מילולית עם עובד "אסם", הגישה נגדו תביעה. אבל שופטת קבעה: שפת רחוב אינה לשון הרע

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

במכתב היא טענה כי רואה החשבון עובר על חוקי עבודה רבים: לא מוציא תלושים בזמן, מלין את שכר העובדים ולא מפריש לפנסיה כחוק תוך שיתוף פעולה עם הבוס. היא הוסיפה שרואה החשבון השפיל אותה והתנהג בדורסנות וכי "יושר, הגינות ורמה מוסרית... הם ממנו והלאה".

כשהדבר נודע לבעלי "שפושניק מערכות" ולרואה החשבון הם דרשו ממנה לחזור בה, אך היא התעלמה מהבקשה, ובאוקטובר 2013 הם הגישו נגדה תביעה שבה טענו כי המכתב ל"יקבי תשבי" מהווה פרסום לשון הרע. הם דרשו פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100 אלף שקל.

העובדת לשעבר טענה מנגד שהתביעה היא מעשה נקמנות על התביעה שהגישה בבית הדין לעבודה. היא הסבירה שניתן פסק דין שהבהיר כי נוצלה וזכויותיה נפגעו, ולדעתה אין במכתב משום לשון הרע, אלא הוא נסוב על אמירה תחומה וספציפית שלפיה התובע עבר על חוקי עבודה רבים תוך שיתוף פעולה עם הבוס שלה לשעבר.

התיימרה לדבר בשם אחרים

השופטת קרן אניספלד קיבלה את התביעה. היא הסבירה שהיא קוראת את המכתב כמכלול, ומעבר לאמירה הספציפית שאליה כיוונה העובדת, הוא כלל גם ביטויי גנאי רבים וקשים – בעיקר כלפי רואה החשבון אך גם כלפי הבוס לשעבר.

רואה החשבון הוצג במכתב באור שלילי ביותר, כעבריין עבודה סדרתי שאדיש לכך שהוא פועל בניגוד לחוק, וכמי שנוהג להשפיל ולדרוס אנשים. עולה גם שהתובעת התיימרה לדבר בשם עובדים אחרים בחברה, שלא הוכיחה כי אישרו את דבריה. תוכן המכתב, קבעה השופטת אניספלד, חתר בגלוי לתוצאה של פיטורי התובע ומעיד על רצון נחוש לפגוע בו ולהשפיל אותו בעיני המעסיק שלו.

לפיכך פסקה השופטת כי על הנתבעת לפצות את רואה החשבון ב-30 אלף שקל עבור פרסום לשון הרע בכוונה מובהקת לפגוע בו ובפרנסתו, "ולהבאיש את ריחו בפני מעסיקו". בנוסף היא תישא בשכר טרחת עו"ד בסך 4,200.

בנוגע לבוס לשעבר, השופטת סברה כי מאחר שהתיאורים במכתב היו מתונים יותר – לא ניתן לראות "כוונה לפגוע", ולכן הוטל על הנתבעת פיצוי של 7,500 שקל בלבד, בתוספת שכר טרחת עו"ד של 1,800 שקל.