שלוש כתובות קבורה בנות כ-1,700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו במושב ציפורי שבצפון. זאת בעקבות מידע שהגיע מתושבי המושב, שהוביל לחשיפתן בשיתוף פעולה של חוקרי מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית מהמכללה האקדמית כנרת ורשות העתיקות.
בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים שמותיהם של מי שמכונים "רבנים", ושמותיהם טרם פוענחו, שנקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי.
חשיפת הכתובות בציפורי // צילום: גיא פלג, באדיבות רשות העתיקות
ד"ר מוטי אביעם מהמכון ציין כי "חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1,700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח "רבי" בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי, יחד עם ה"תנאים" ולאחריו ה"אמוראים", אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר".
אחת ההפתעות בכתובות החדשות שנתגלו היא שאחד הנקברים מכונה "הטברייני". זהו המקרה השני של נקבר מטבריה בבית הקברות של ציפורי.
אהרוני אמיתי ליד הכתובות שנחשפו // צילום: גיא פלג, באדיבות רשות העתיקות
ד"ר אביעם הבהיר כי "לא מן הנמנע שיהודים מחלקים שונים בגליל הגיעו להיקבר בציפורי בעקבות פעילותו החשובה של רבי יהודה הנשיא במקום. אפשרות נוספת היא, שהאיש עבר להתגורר בציפורי ושם נפטר, אך הוא ביקש להיזכר כאיש טבריה".
הוא הוסיף כי "בכתובת השנייה מופיע, לראשונה במחקר כתובות ציפורי, המונח 'לעולם' שמוכר מכתובות קבורה בבית שערים ובמקומות אחרים. הכוונה היא שמקום קבורתו יישאר שלו לעד, מבלי שמישהו יגזול את מקומו. שתי הכתובות מסתיימות בברכה העברית 'שלום'. בכתובת היוונית נזכר השם יוסיי, שהיה מקובל מאוד בקרב יהודים בארץ ובתפוצות".
ניקוי אחת הכתובות בארמית // צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
עד כה, תועדו במחקר על ציפורי 17 כתובות קבורה, רובן בארמית, שהייתה שפת היום-יום של יהודי ארץ ישראל בתקופה זו. ציפורי הייתה הבירה הגלילית הראשונה בימי מלכות בית חשמונאי, והתנהלו בה חיים יהודיים עשירים ומגוונים, כפי שעולה משפע המקוואות שהתגלו בחפירה. בתוך כך, חדרה לציפורי גם התרבות הרומית, כפי שעולה מעיצובה העירוני, רחובות מרוצפים, עמודים לאורך הרחוב הראשי, מבנה תיאטרון ובתי מרחץ.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עושר הכתובות, שנחשף מבתי הקברות של העיר, מעיד על העוצמה היהודית ועל האליטה החברתית של העיר בשלהי התקופה הרומית.
