שתף קטע נבחר

שרון דוידוביץ

צרות בתוך ים של שקט / על מצבה של קליבלנד

בניגוד לרעש התקשורתי הבלתי פוסק בעונת הבכורה, דייויד בלאט נהנה משקט יחסי ובלי סימני שאלה המרחפים מעל ראשו מצד הפרשנים. גם התבוסה לפנות בוקר לפורטלנד היא בסך הכל "עוד הפסד". לא הרבה השתנה, ויש כאלה שלא ממש אוהבים את זה

לפני שנה בדיוק, פחות יום, נחלה קליבלנד תבוסה משפילה לדטרויט, אחת הקבוצות הכי חלשות בליגה אז, 103:80 בבית. המאזן שלה עמד על 12-18. לפנות בוקר נחלה קליבלנד תבוסה משפילה מאחת הקבוצות החלשות בליגה, פורטלנד, 105:76. המאזן שלה עומד על 9-19.

 

פחות או יותר אותו דבר, למעט דבר אחד - נקודת המבט. אז, התבוסה הייתה חלק מסימן שאלה גדול שהציבה התקשורת האמריקאית מעל ראשו של דייויד בלאט מהרגע הראשון שלו במועדון. שאלו האם בכלל הוא האיש המתאים, קראו למצב משבר ואז גם הגיעה הפציעה של לברון ג'יימס, שהובילה לרצף של תשעה הפסדים בעשרה משחקים.

 

זה טוב, אבל זה לא מרשים. לברון (צילום: AP) (צילום: AP)
זה טוב, אבל זה לא מרשים. לברון(צילום: AP)

 

העונה, הכל רגוע. איש מהפרשנים הבכירים כבר לא מפקפק במקומו של בלאט, התבוסה לפנות בוקר נכנסת להגדרת "עוד הפסד", כבר אין משחקי מנהיגות עם לברון ולראשונה מזה זמן רב - יש סגל מלא. אפילו הקהל הישראלי, זה שהשתולל בעונה שעברה מכל הפסד או אמירה, כבר למד להבין את כללי המשחק ב-NBA.

 

אבל חוץ מזה, הכל אותו דבר. כמעט אותו מאזן, אותו ממוצע נקודות (100.1 לעומת 99.9 בעונה שעברה), ממוצע אסיסטים (22.5 העונה לעומת 22.1 בעונה שעברה), אחוזים מהשדה ועוד ועוד. וכאן בדיוק הבעיה של קליבלנד - חוסר היכולת, בינתיים, לבצע את קפיצת המדרגה. למרות הסגל הכי יקר בליגה, למרות החיזוקים בספסל ועל אף המאזן השלישי בטיבו בליגה – לקליבלנד אין את הדומיננטיות שמאפיינת את גולדן סטייט או סן אנטוניו. אין לה את הדומיננטיות שאמורה הייתה להיות לה בשלב הזה של מבצע "חזרתו של לברון הביתה". זה טוב, אבל זה לא מרשים.

 

אין מספיק תרגילים ששמים את הכדור בידיים שלו. לאב (צילום: AP) (צילום: AP)
אין מספיק תרגילים ששמים את הכדור בידיים שלו. לאב(צילום: AP)

 

קצת יותר אהבה

קווין לאב אמור להיות הפרויקט הגדול של דייויד בלאט. זה האיש שאמור לעשות את קפיצת המדרגה קדימה, אחרי עונת בכורה בינונית בסטנדרטים שלו. לזרוק יותר, לקלוע יותר, לעשות יותר. אבל לא נראה שתוכנית המשחק של בלאט מכוונת לשם.

 

28 משחקים בתוך העונה וכשהוא האופציה השנייה בהתקפה ללא קיירי ארווינג שרק חזר, לאב זורק בממוצע רק זריקה אחת יותר וקולע 0.8 נק' יותר. אין מספיק תרגילים ששמים את הכדור בידיים שלו בפוסט או משתמשים ביכולת הקליעה המצוינת שלו מרחוק.

 

זה הזמן לנער קצת את העניינים. בלאט (צילום: AP) (צילום: AP)
זה הזמן לנער קצת את העניינים. בלאט(צילום: AP)

 

בזמן שה-NBA נע לכיוון המשחק הקבוצתי שמתבסס על הנעת כדור בהשראת סן אנטוניו, גולדן סטייט, ובעונות האחרונות גם אטלנטה, קליפרס ועוד - משחק ההתקפה של קליבלנד הוא חדגוני, משעמם ומתבסס בעיקר על חסימות פשוטות של מוביל הכדור. אפשר להאשים בזה את לברון, אבל אפשר גם לזכור שמדובר באחד הסופרסטארים הכי שיתופיים בהיסטוריה של המשחק. אז תלוי איך אתם רוצים להסתכל על זה.

 

אחרי זמן רב שלא היה סגור על הרוטציה שלו, לבלאט יש סוף סוף סגל מלא לגמרי. וזה הזמן לנער קצת את העניינים. לנסות את טריסטן תומפסון כסנטר פותח במקום מוזגוב המאכזב, להכניס את שאמפרט ההגנתי לחמישייה ולהשתמש בג'יי.אר סמית', לשעבר השחקן השישי של העונה, ככוח יעיל יותר מהספסל.

 

בינתיים מאכזב. מוזגוב (צילום: AFP) (צילום: AFP)
בינתיים מאכזב. מוזגוב(צילום: AFP)

 

לעצור את המהפכה הבאה

כולם יודעים עד כמה הרשתות החברתיות משפיעות על חיינו. אבל אף אחד לא באמת יכול להעריך עד כמה הרשתות משקפות מציאות. ואם כן, באיזו מידה.

 

אז אם תיכנסו הבוקר לטוויטר ותכתבו בשורת החיפוש את המילה "blatt", תגלו שבניגוד לפרשנים, לאוהדים המקומיים יש הרבה פחות סבלנות. "לפטר את בלאט", נ"מאס ממנו", "בלאט לא מתאים לקבוצה הזו" ועוד. מאות ציוצים נגד המאמן הישראלי. ולא בגלל שהוא ישראלי.

 

 (צילום: מתוך הטוויטר)
(צילום: מתוך הטוויטר)

 (צילום: מתוך הטוויטר)
(צילום: מתוך הטוויטר)

 (צילום: מתוך הטוויטר)
(צילום: מתוך הטוויטר)

 

האם זה אומר משהו? לא בטוח. האם זה אמור להדאיג את בלאט? לא ממש. האם זה אומר שדברים צריכים להשתנות? בהחלט. הרי כמה מהמהפכות הכי גדולות של השנים האחרונות התחילו ברשתות החברתיות. את המהפכה הזו בלאט לא צריך על הראש שלו.

 

מסכימים? בואו לדבר על זה בעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' , או בטוויטר

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים