בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום ג', 8.12.15), כי ניתן יהיה לערער על החלטות ביניים והחלטות פרוצדורליות בהליך אזרחי - עליהן בדרך כלל לא ניתן לערער - אם הן כלל אינן מנומקות. בכך הכריע בית המשפט בהרכב של שלושה שופטים במחלוקת שהתגלעה לאורך השנים בין שופטיו כאשר עסקו בשאלה זו בדן יחיד.

מדובר ב"החלטה אחרת" בעניינים אזרחיים, כגון קביעת מועדים, היקף כתבי טענות, קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה, הטלת הוצאות וכל ההחלטות העוסקות בגילוי מסמכים ובמענה על שאלונים. החוק קובע ככלל, כי לא ניתן לערער על החלטות אלו, אך שופטי העליון היו חלוקים עד היום בשאלה האם הכלל חל גם כאשר ההחלטה אינה מנומקת.

השופטת אסתר חיות מזכירה את חשיבותה של חובת ההנמקה וממשיכה: "חשובה ההקפדה על קיום חובת ההנמקה ולו בהיקף התמציתי והקצר התואם את סוג ההחלטה שבה מדובר. אחרת עלולה להתרוקן מתוכן זכות הערעור הנתונה לבעל דין, כאמור, משום שהאפשרות לרפא בשלב הערעור את הפגם של העדר הנמקה שנפל בהחלטה דיונית כזו או אחרת מוטלת בספק רב. מתן אפשרות לבעלי הדין לפנות לערכאת הערעור כאשר חובת ההנמקה מופרת, יש בה אפוא כדי לאפשר זכות ערעור אפקטיבית וכן כדי לתרום למראית פני הצדק ולתחושה של בעלי הדין כי ידה של ערכאת הערעור נמצאת על דופק ההליך".

לאור זאת, אומרת חיות, אין לומר שקיים מחסום בלתי עביר שאינו מאפשר כלל להגיש ערעור על החלטות מסוג זה. לצד זאת, מאחר שמדובר בהחלטות רבות מאוד הניתנות ללא הרף בערכאות הדיוניות, יש להיזהר שלא להטיל עליהן חובה שלא ניתן לעמוד בה. מכאן מגיעה חיות למסקנה המעשית:

"יש לאפשר מתן רשות לערער בסוגי החלטות המפורטים בצו רק מקום שבו ההחלטה נושא הבקשה לוקה בהעדר הנמקה כלשהי, וזאת להבדיל מהנמקה חלקית או קצרה ותמציתית. חשוב להדגיש, כי משמעותו של כלל זה היא שהצו לא יעמוד לרועץ במקרים כאלה, אך אין בו כדי לקבוע, כי בכל מקרה שבו לא ניתנה הנמקה יש בהכרח הצדקה למתן רשות ערעור, ועל-מנת שזו תינתן יש להוסיף ולהראות כי מדובר בסוגיה שיש לה חשיבות של ממש בהליך וכי יקשה להעמיד את פגם אי-ההנמקה על תיקונו אם יידחה הערעור לסוף ההליך".

חיות מוסיפה ומדגישה: "מקום שבו תסבור ערכאת הערעור כי יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטה לא מנומקת, כאמור, הסעד היחיד אותו יוכל המבקש לקבל הוא ביטול ההחלטה והחזרתה להנמקה על-ידי הערכאה הדיונית".

הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לקבל חלקית את ערעורה של חברת ברנד פור יו, על דחיית בקשתה בנוגע לגילוי מסמכים בסכסוך עם רשת רמי לוי. העליון קבע, כי על שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפי יעקובי, לנמק את החלטתו שדחתה את בקשתה של ברנד.

השופטים עוזי פוגלמן ומני מזוז הסכימו עם חיות. את ברנד ייצגו עוה"ד אסף רנצלר, פרח רוסלר ומעין אס, ואת לוי - עוה"ד רון רוה וסיגל בנימין.