חברת מלם הגישה במכרז של הנהלת בתי המשפט הצעה שהיא בבחינת "נשף מסכות", ואילו הנהלת בתי המשפט פגעה בעקרונות יסוד של דיני המכרזים כאשר אישררה בדיעבד הצעה זו. כך קובע (23.11.15) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
יורם נועם.
מדובר במכרז בהיקף של מיליוני שקלים במשך שש שנים לתפעול ותחזוקה של מערכת המחשוב של בתי המשפט - אחת המערכות הגדולות והעמוסות ביותר בישראל. במכרז שפורסם בנובמבר 2014 התמודדו מלם, IBM, נס ו-HP. לאחר זכייתה של מלם במכרז במאי השנה, עתרה IBM נגד ההחלטה; ולאחר אשרורה בחודש יולי עתרה גם נס.
טענתן העיקרית של IBM ונס הייתה, שמלם לא תבצע את העבודות בעצמה אלא חברת-האחות תים נטקום - ולכן הזוכה במכרז היא לא החברה שהתמודדה בו. ועדת המכרזים דנה שוב בהחלטתה בעקבות עתירתה של IBM וכאמור שבה וקבעה שמלם היא הזוכה, שכן החברה התחייבה להחזיר אליה את העובדים שישרתו את בתי המשפט.
נועם אומר, כי מלם הודיעה לבורסה כבר בדצמבר 2013 על כוונתה לבצע את אותו שינוי ארגוני, שייכנס לתוקף ב-1.1.14 - הגם שבפועל הוא בוצע רק ב-1.1.15. לפיכך, אין לומר שהעברת הפעילות לתים נטקום הייתה תכסיסנית. אולם עדיין מדובר במה שהפסיקה מכנה "נשף מסכות", שכן בפועל את השירות תעניק חברה שונה מזו שהתמודדה במכרז.
לדברי נועם, לא יכול להיות ספק שכאשר הגישה את ההצעה בנובמבר 2014, ידעה מלם שהיא תבצע את השינוי חודשיים מאוחר יותר - ובכל זאת לא דיווחה על כך בהצעתה, שכללה "מצג שגוי ומטעה". לפיכך, מדובר בשינוי מהותי ביותר של ההצעה, בדמות החלפתה של החברה שתעניק את השירות, ואשר נעשה בצורה חד-צדדית ובלי לבקש את אישורה של ועדת המכרזים. במצב זה לא היה מקום לאפשר למלם להשתתף במכרז והיה על ועדת המכרזים לפסול את ההצעה, קובע נועם. השינוי גם הופך את הצעתה של מלם לבלתי-ודאית - סיבה נוספת לפסול אותה.
על החלטת ועדת המכרזים לאשרר את ההצעה אומר נועם, כי היא הייתה בלתי סבירה. ועדת המכרזים העניקה למלם שהות של חודש לתקן את הצעתה, לאחר שביצעה בה שינוי חד-צדדי והעמידה את הוועדה בפני עובדה מוגמרת. הכשרת ההצעה "מהווה פגיעה של ממש בעקרון הוודאות והתחרות ההוגנת במסגרת ההליך המכרזי, כמו גם פגיעה מהותית בעקרון השוויון ביחס ליתר המתמודדים במכרז, ואף למתמודדים פוטנציאליים", קובע נועם. לכן, החלטה המאשררת הצעה שהייתה פסולה מעיקרה - אינה סבירה ואינה יכולה לעמוד.
נועם הורה לוועדת המכרזים לבחור בין IBM לבין נס, וחייב את הנהלת בתי המשפט בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל; מלם תשלם הוצאות בסך 60,000 שקל. את IBM ייצגו עוה"ד מ' טולצ'ינסקי, א' לויצקי, ע' הירש וא' גמליאל; את נס ייצגו עוה"ד ת' רייף ות' אלפשטיין; ואת מלם ייצג עו"ד י' שביט.
