אומרים עליו שהיה משרתם של יותר מאדון אחד. אומרים שהיה תאב בצע, שנהג בחוסר זהירות רשלני. הכל יכול להיות, אלא שכל זה פשוט לא העניין. עובדה היא שמדינת ישראל השתמשה בשירותיו של יהודי אמריקני, יהונתן פולארד, לצורכי המודיעין שלה. האם היתה זו שגיאה לבחור דווקא ביהודי אמריקני, גם אם הוא מיוזמתו הציע את שירותיו? לדעתי שגיאה חמורה, אבל לא של פולארד, אז בשנות העשרים לחייו, אלא של מפעיליו, אריות ותיקים ולמודי ניסיון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עבור ישראל, אשר לב מורשת הקרב שלה יסודו בהבטחה ש"אין מפקירים פצועים בשדה הקרב", יהונתן הוא חייל יהודי שהופקר לטובת אינטרס גדול יותר: שמירה על יחסינו עם הגדולה בידידותינו. קשה להטיל ספק בחשיבות ובחיוניות המידע שמסר, ששימש, בין השאר, להיערכות הגנתית מפני נשק להשמדה המונית של ארצות ערב ולהפצצת מפקדות אש"ף בתוניסיה באוקטובר 1985 בתגובה לפיגועים שביצע הארגון. לכן היתה זו זכותו להרגיש כמי שנזרק לכלבים. וטוב שהיו מי שראו בו אסיר ציון, פעלו למענו בשנות המאסר הממושכות ועשו זאת מתוך דבקות בערכים יהודיים וישראליים.
השאלה המטרידה היא לפי אילו אמות מידה פעלה ידידתנו ארה"ב, זו שנתפסה באוקטובר 2013 בקלקלתה, בעודה מרגלת אחרי לא פחות מ־35 ממנהיגי מדינות מערביות, מהטובות בידידותיה, וממש לא מן הנמנע שישראל בתוכן. "ארה"ב תמשיך לאסוף מידע הדרוש לה על מנת לשמור עלינו ועל בעלי בריתנו בטוחים....", אמרה אז הדוברת הרשמית, ג'ן סאקי, והדגישה כי "אמריקה לא עושה זאת כי היא יכולה, אלא כי היא צריכה".
משהודתה בכך היה על ארה"ב לשחרר לאלתר את המרגל היהודי הידידותי, שהרי גם הוא פעל לא כיוון שיכול היה אלא כיוון שהבין שצריך להעביר מידע חשוב ומציל חיים לישראל, לאחר שגילה כי הידידה הגדולה מונעת במכוון חלק ממידע שישראל חייבת לקבל למען ביטחון אזרחיה, ובהתאם למזכר הבנות שנחתם בין המדינות ב־1983.
את עמדתו העקבית של פולארד, כי לא גרם נזק לארה"ב, אושש לורנס קורב, מי שהיה תת שר ההגנה בתקופת המשפט. בביקורו בארץ לפני יותר משנתיים ציין כי המידע שהועבר בשעתו אכן עסק בסכנות לישראל ממדינות ערב, הבהיר כי פולארד מעולם לא הואשם בבגידה והדגיש שהעונש שהושת עליו - מאסר עולם, עם המלצה שלא לשחררו לנצח(!), שעה שעד אז העונש הכבד ביותר למקרים דומים עמד על 14 שנות מאסר - היה בלתי מידתי, שלא לומר מוגזם.
עכשיו, רגע אחרי שבשעה טובה יצא פולארד מבית האסורים הקטן, ורגע לפני שעניין תנאי חייו בבית האסורים הווירטואלי, הגדול, יידון בבית הדין האמריקני, ישראל צריכה להתייצב לצידו בגלוי, לתבוע מהידידה הגדולה לנהוג במידה שווה ולהחזיר את יהונתן הביתה.
צדק, צדק תרדוף.
