|
שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר
|
|
|
|
|
|
על-רקע הירידה החריפה ביצוא הישראלי על כמעט כל ענפיו, ובמקביל המשך ייסוף השקל, קיים (יום ד', 29.7.09) שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, דיון חירום בהשתתפות בכירי משרדו, ביניהם מנהל מינהל סחר חוץ, בועז הירש; מנהל מרכז ההשקעות, רו"ח חזי צאיג; מנהל מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, בני פפרמן; מנהל מינהל היהלומים, מרדכי שמואל וסגנית המדען הראשי, לידיה לזנס.
לפי נתונים שהוצגו לשר, משקלו של היצוא בתוצר הלאומי, המהווה כ-40% ממנו, והיותו חוד החנית של צמיחת המשק, כמו גם העובדה שכ-65% מעסקות הסחר הישראלי נקובות בדולר או צמודות למטבע האמריקני, עלולים להוות בעיה אמיתית ליצואנים, שלא ניתן לפתרה אך ורק ע"י גידור סיכוני מטבע בפרמיות סבירות.
מנהל מרכז ההשקעות, רו"ח חזי צאיג, אמר בדיון כי פיחות הדולר הוא מכת מוות לענף התעשיה. "ישנם מפעלים שמייצאים יותר מאשר מוכרים בארץ, אך במונחים כספיים הם מרוויחים פחות. הרבה מהיצואנים ממשיכים בייצוא בגלל שחוק עידוד השקעות הון מחייב אותם לעמוד בחובת ייצוא קבועה של 25%, חובה כספית ולא כמותית".
מנהל מינהל היהלומים, שמואל מרדכי, אמר כי "כל ירידה של 20-10 אגורות בשער הדולר מול השקל, משמעה מובטלים רבים נוספים במשק הישראלי. לגבי ענף היהלומים, שער הדולר מול השקל כמעט ולא משפיע שכן המסחר הוא בדולרים בלבד".
מנהל מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, בני פפרמן, ציין כי בנק ישראל מיצה את סל הכלים בצד המוניטרי, וזהו נושא שהוא באחריות הממשלה כולה. בצד הריאלי, ישנם לדבריו כלים שהמשרד יכול להשפיע עליהם כדי לצמצם עלויות ולהגדיל רווחיות.
מנהל מינהל סחר חוץ, בועז הירש, הסביר כי ההיחלשות של הדולר אינה ייחודית למדינת ישראל והוא נחלש בכל העולם: "הנחמה המסוימת שיש היא שהיצואן הישראלי מתחרה מול יצואנים שהדולר נחלש גם מול המטבע שלהם. לכן עלינו לחשוב כיצד חיים בעולם בו הדולר חלש". הירש ציין כי אחד מהנושאים ארוכי הטווח עליהם יש לבצע חשיבה היא התמקדות ביצירת עוגן חזק יותר בייצוא הישראלי לשווקים כמו הודו וסין, בהנחה שהמסחר שם מסתמך פחות על הדולר.
סגנית המדען הראשי, לידיה לזנס, ציינה כי עלותו של עובד היי-טק היום בישראל היא גדולה הרבה יותר מעלותו בארה"ב ולכן זהו מצב מסוכן למשק ועלול להביא לבריחת מוחות.
שר התמ"ת סיכם את הדיון ואמר כי "הבעיה מתחילה ונגמרת שוב בתעסוקה. הפחד שלי הוא שהיצואנים יאלצו באין ברירה לצמצם עלויות ויפנו אל חרב הפיטורים. משרד התמ"ת הוא אינו המשרד המוביל בעניין זה, אך ההשפעה שלו היא קריטית.
השר הנחה להשלים עוד השבוע את הצעת ההחלטה לפיה חוק עידוד השקעות הון, לתקופת המשבר של השנתיים-שלוש הקרובות, יתוקן, כך שלא יחייב יצואנים בחובת הייצוא, בשיעור של 25%. "עם זאת, החוק יתוקן כך שחברות יחויבו בתוספת מועסקים מוכחת", אמר בן-אליעזר.
הוא הוסיף כי "הלוואי ולא נזדקק לשימוש בתוכנית המגרה, אבל היא נדרשת היה וחלילה היצוא ושער החליפין ידרדרו מעבר למצב הנוכחי שהוא קשה ממילא. איננו יכולים לעמוד מהצד ולהרשות לעצמנו לפגוע בתרנגולת המטילה ביצי צמיחה. אני ער לעובדה כי כל החלופות האפשריות להתערבות, אם חלילה נגיע למצבי קיצון, הן בעייתיות, אך מוטב לכולנו להתכונן לגרוע מכל".