המדינה העלתה טענה המנוגדת ללשונו הברורה של החוק, אותה יכול להבין כל הדיוט. כך אומרת (10.11.15) שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, רונית בש. פסק דין דומה באותו נושא ניתן בחודש שעבר בידי השופטת אורית וינשטיין באותו בית משפט.

המחלוקת בשני המקרים הייתה בשאלה האם בית המשפט יכול לקצוב את התקופה בה יוחזק באשפוז נאשם חולה נפש. המדינה טענה, כי לבית המשפט אין סמכות כזאת, והוא חייב לשלוח את הנאשם לאשפוז הזהה לעונש המירבי המוטל על העבירה שביצע. אולם הן בש והן וינשטיין דחו טענה זו.

חוק טיפול בחולי נפש קובע: "תקופת האשפוז או הטיפול המירבית לא תעלה על תקופת המאסר המירבית". למרות זאת טענה כאמור המדינה, בשני הליכים שונים, שקביעת התקופה אינה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט. בש אומרת:

"מלשון הסעיף הנ"ל, הננו למדים, כי תקופת האשפוז לא תעלה על תקופת המאסר המירבית. קרי, רשאי בית המשפט, לפי לשון הסעיף, לקבוע גם תקופת אשפוז הקצרה מתקופת המאסר המירבית, ובלבד שלא תעלה כאמור תקופת האשפוז על תקופת המאסר המירבית. זוהי לשונו הברורה של הסעיף ולפיכך צדק בא-כוח הנאשם, בטיעונו בעל-פה בפני, כי כל הדיוט יכול להבין את כוונת המחוקק באופן הנ"ל.

"אין בידי לקבל את טענת המאשימה, לפיה הרישא לפיה 'בית משפט לא יקבע בצו... את תקופת האשפוז...' מלמדת, כי אין בסמכותו של בית המשפט לקבוע תקופת אשפוז מירבית, לפי שיקול דעתו. ודוק, אכן בית המשפט אינו קובע את תקופת אשפוזו של הנאשם, אולם הוא מוסמך לקבוע מהי תקופת האשפוז המירבית".

המדינה טענה, כי גם הטופס המיועד לקביעת תקופת האשפוז תומך בעמדתה, אך בש דוחה זאת: "לשון הטופס הנ"ל מצטטת מילה במילה את קביעת הסעיף בחוק, לפיה התקופה המירבית לאשפוז לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה בחוק לצידה של העבירה, דבר העולה בקנה אחד עם הפרשנות הלשונית אותה מבקשת ההגנה לאמץ בתיק זה".

בש מסכימה עם וינשטיין, שדחתה (21.10.15) את אותה עמדה של המדינה. לדבריה, לשונו של המחוקק מלמדת שהוא ביקש לקבוע גבול עליון לתקופת האשפוז, וזאת לאחר מקרה בו אדם היה מאושפז 14 שנים - תקופה שעלתה משמעותית על תקופת המאסר המירבית בגין העבירה אותה ביצע. אם המחוקק היה מבקש לקבוע שתקופת האשפוז תהיה זהה לתקופת המאסר המירבית, הוא היה אומר זאת במפורש - מוסיפה וינשטיין. לדעתה, תקופת האשפוז המירבית צריכה להיות זהה לעונש המירבי הריאלי, כפי שהוא נהוג בפסיקת בתי המשפט.