מבקר המדינה בדו"ח חמור על האלימות בספורט

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כלל ביקורת חריפה על הטיפול באלימות בספורט. הדו"ח שפורסם היום (רביעי) חושף ליקויים בתכלול המערך להתמודדות עם האלימות בספורט ובשיתוף פעולה בין הגופים האחראים, כל אחד בתחומו, בהפעלת הכלים הקיימים ובהסדרתם של כלים חדשים הנדרשים.

הדו"ח מעלה ביקורת, בין היתר, על משטרת ישראל, משרד התרבות והספורט, המועצה למניעת אלימות בספורט ואיגודי הספורט השונים. על משרד הספורט נכתב: "לא תכלל את המערך ולא גיבש תכנית ארוכת טווח ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט ולמימוש המלצות הוועדות שעסקו בנושא". המבקר תקף את המשטרה וציין כי זו "לא יישמה את הנהלים שקבעה להתמודדות עם אלימות בספורט במישור המודיעני, האכיפתי והחקירתי. המשרד, המשטרה וארגוני הספורט לא גיבשו תכניות פעולה, לא הטמיעו ולא יישמו נהלים מחמירים שנקבעו כדי להיאבק ללא פשרות בהסתה לגזענות ובביטויי גזענות".

המבקר ערך בדיקה בחודשים מארס-דצמבר 2014 לגבי יישום חוק איסור אלימות בספורט והמלצות הוועדות שעסקו בנושא, בייחוד בענפי הכדורגל והכדורסל. מהממצאים המדאיגים עולה כי מתוך 341 הרחקות של אוהדים מהמגרשים באמצעות צו של קצין משטרה, כ-86% לא חויבו להתייצב בתחנת משטרה. "הסנקציה האפקטיבית ביותר למניעת כניסתם של אוהדים אלימים למגרש כמעט שאינה מקוימת", כתב המבקר, "ובכך לא מנצלת המשטרה כלי יעיל העומד לרשותה שיכול היה למזער את נזקי האלימות במגרשי הספורט".

מירי רגב. הדו"ח מתייחס לאירועים שקדמו לתקופתה כשרה (רדאד ג´בארה)

עוד עולה מהדו"ח כי יחידות החקירה והתביעה במשטרה אינן מיישמות את המדיניות המחמירה ואת ההנחיות החוזרות של המפכ"ל וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה בנוגע לפתיחת תיקי חקירה, הליכי החקירה וסגירת התיקים בתחום האלימות בספורט. לפי המבקר, כ-58% מהתיקים שנפתחו נסגרו בעילה של חוסר עניין לציבור. "על יחידות המטה והמחוזות לקיים מעקב ובקרה קבועים ולפעול ליישום הנהלים, להתמקצע בחקירתן ולהפיק את המירב מגורמי הבקרה שמונו לטיפול בנושא".

המשטרה דורשת כוחות שיטור בשיעור גבוה מידי
המבקר מצא כי המשטרה מקצה למשחקים כוחות גדולים בהרבה ממה שקבעה בזמנו היחידה לאבטחה במשטרה. "בפועל, קבעו מפקדי המחוזות היקף כוחות אבטחה גדול במידה ניכרת מהאמור בהנחיה למדרג 4 (המדרג הגבוה ביותר וזה השמור למשחקים רגישים בהשתתפות קבוצה עם היסטוריה טעונה של אלימות - א.מ) במקרים מסוימים - בכ-31% יותר מהמקסימום שנקבע. עוד עלו פערים משמעותיים בין המחוזות בקביעת היקפי כוח האבטחה במדרג זה, פער המגיע לשיעור של כ-33%. נתונים אלה סותרים את יעדי המשטרה לצמצום בכוחות האבטחה ובמיוחד בנוכחותם של שוטרים ולהפחית את עלות האבטחה במגרשים".

כך למשל הציג המבקר דוגמא, לפיה מפקד תחנת עכו הקצה לכל משחקי הפועל עכו כוחות אבטחה, בעלי תפקידים אזרחיים ושוטרים בשכר שהיו גדולים יותר ממה שנקבע במפתח המדרגים. במקרה אחר, במשחק של עכו מול מכבי חיפה בעונה שעברה, הכוח שנקבע היה גדול כמעט פי 4.5 מהנדרש על-פי מפתח המדרגים. "היקף הכוחות שהופעלו בכל משחקי הקבוצה היה גדול ביותר מפי שלושה מסך כל הכוחות האבטחה שנדרשו על-פי מפתח המדרגים".

כמו כן, המבקר חשף את התנהלות המשטרה במרחב יפתח, "שככלל, אינו מבצע הערכות מצב שבועיות לקראת המשחקים בליגות הנמוכות", לדבריו. עוד ציין שפירא כי בעוד שקבוצות חוייבו להשתתף בעלויות האבטחה בגובה של כ-25%, ראש לשכת שיטור וקהילה במרחב יפתח זימן בתחילת העונה את בעלי הקבוצות החובבניות באזור תל אביב ובפגישה נקבע כי בעלי קבוצות שיתחייבו שלא לאפשר כניסת קהל לכל אורך העונה לא יחוייבו בכוחות אבטחה, ובכך למעשה יחסכו בעלויות.

"שיטת הפעולה של מרחב יפתח שמעודדת למעשה אי-הגעת צופים לאירועי ספורט בליגות החובבים, מנוגדת לתכלית המרכזית של אירועים אלה המיועדים בראש ובראשונה לקהל הרחב. אין לקבל את גישת המשטרה לאמץ את שיקול החיסכון בעלויות", הדגיש מבקר המדינה. עול ההשתתפות בעלויות האבטחה משפיע רבות על קבוצות כדורגל מהליגות הנמוכות וכפי שפורסם ב-ONE, במשרד הספורט שוקדים על פתרון לנושא.

בכוחות מופרזים. שוטרים במגרשים (עמרי שטיין)

לא הוקם מאגר סדרנים, שרמתם המקצועית בלתי מספקת
משרד הספורט והמשטרה העלו את הצורך בהקמת מאגר סדרנים כבר לפני כחמש שנים ונחיצותו הועלתה שוב ושוב במהלך השנים, אולם המבקר מצא כי "המשטרה לא הקימה מאגר שכזה ואף לא יזמה דיונים בנוגע למקורות המימון או להחלטה על טיב הפתרון הטכנולוגי הרצוי עם משרד התרבות והספורט ומשרדי ממשלה אחרים הנוגעים בדבר, כפי שנקבע בהחלטת ועדת החינוך של הכנסת".

המבקר הוסיף בנושא זה: "למרות העובדה שמתחילת 2010 המשטרה הכירה בחשיבות ההקמה של מאגר סדרנים, היא לא קידמה את הקמתו ואף לא העלתה בפני המשרדים האחרים את הבעיות שמנעו זאת. שיהוי מתמשך זה, ללא מתן הסבר כל שהוא, אינו ראוי. בנסיבות אלו נפגעת יכולתה של המשטרה ויכולתם של בעלי התפקידים האזרחיים לשלוט במערך הסדרנות באירועי ספורט, לפקח על האירועים המתרחשים בו ולהבטיח שבאירועים יועסקו בפועל רק סדרנים שהוכשרו לכך ובמספר הדרוש".

המבקר תקף את עניין העברת ניהול אירועי ספורט והאבטחה לבעלי תפקידים אזרחיים: "במשך כל שנות הפעלת החוק, חוזר ועולה נושא תפקודם הלקוי של הסדרנים והימנעותם משימוש בסמכויות שהוקנו להם כדי לשמור על הסדר בעת אירועי ספורט - נקודת תורפה המעמידה בספק את תכלית ההסדר החדש. תפקודם הלקוי משקף גם דרישות סף ורמה מקצועית בלתי מספקת של הסדרנים וכן הקפדה בלתי מספקת של הממונים על הפעלתם".

סדרנים באצטדיון סמי עופר. גם הם לא חסינים מביקורת (רדאד ג´בארה)

משרד הספורט לא הוביל עבודת מטה להתמודדות עם הגזענות
המבקר תקף את פעולות משרד הספורט והמועצה למניעת אלימות בספורט בהתמודדות עם התבטאויות גזעניות במגרשי הספורט. "המשרד לא הוביל ולא תיכלל עם המשטרה, הפרקליטות ומשרד המשפטים, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, עבודת מטה לקידום המתווה שהציע היועץ המשפטי לממשלה להתמודדות עם גילוי הגזענות, לרבות הוספת אמצעים משמעתיים על ביטויי גזענות במצבי קיצון במהלך משחק בהתאם לסיכול של היועץ המשפטי לממשלה".

עוד מציין המבקר בהקשר לכך: "הביקורת העלתה שלרשות משרד התרבות והספורט או לרשות גוף שלטוני אחר אין מאגר נתונים של כלל אירועי האלימות וביטויי הגזענות בספורט. לפיכך אין הם יכולים לקבל תמונת מצב מלאה ומעודכנת על סוגי האירועים והעבירות, דרגת חומרתם, מקומם על-פי הליגות וענפי הספורט, ובכך נפגעת יכולתם לקבל החלטות מושכלות ולהפיק לקחים אופרטיביים. המועצה למניעת אלימות קיבלה נתונים של דו"ח ההגינות של הקרן החדשה לישראל ודנה בהם וביוני 2014 אף יזמה לראשונה איסוף נתונים על אירועים מהגופים שיש להם מידע חלקי בנושא - המשטרה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, ואולם התהליך היה חד פעמי, ומאז לא המשיכה באיסוף הנתונים באותה מתכונת או במתכונת אחרת".

עופר עיני. ההתאחדות לא עושה מספיק נגד הגזענות (רויטרס)

המספרים: הוכפל שיעור עבירות בעלי העניין בכדורגל
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי שיעור עבירות האלימות של בעלי עניין בענף הכדורגל, לפי עונות 2011-2014, גובר. בעונת 2011/12 היו 170 עבירות של בעלי עניין, שהן 37% מסך כלל העבירות הפיזיות והמילוליות (465).

בעונה שלאחר מכן, 2012/13, היו 141 עבירות של בעלי עניין, שהן 37% מכלל העבירות הפיזיות והמילוליות (377). ב-2013/14 מספר העבירות של בעלי עניין בכדורגל עמד על 191, שהן 73% מסך כלל העבירות (261).

"מהנתונים עולה כי חלה עלייה תלולה בשיעור העבירות של בעלי עניין בעונת 2013/14 בהשוואה לשתי העונות הקודמות, עד כדי כך ששיעור העבירות הוכפל והגיע ל-73%. זוהי עלייה ניכרת ביותר המחייבת נקיטת פעולות הסברה יזומות להטמעה של התנהגות נאותה בקרב בעלי עניין וכן פעולות הרתעה מפני התנהגות אלימה. אחת הדרכים לכך היא גיבוש, הסדרה והטמעה של כללי אתיקה לבעלי עניין", נכתב בדו"ח.

המדינה לא עושה מספיק למניעת האלימות במגרשים (משה חרמון)

ביקורת על המשטרה: לא הקימה יחידה לפשיעה בספורט
דו"ח מבקר המדינה אף הקדיש פרק שלם על היחידה המשטרתית למניעת אלימות, גזענות והימורים בלתי חוקיים, עליה המליצה ועדת צור, ומתח ביקורת רבה על משטרת ישראל. כזכור, ועדת צור ציינה כי הפעילות המודיעינית הנשענת על רכזי המודיעין העוסקים בסדר הציבורי אינה מאפשרת מענה מודיעיני מספק למניעת האלימות בספורט ולכן המליצה על הקמת יחידה משטרתית ייעודית הכוללת דסק מודיעין. אלא שהמשטרה עדיין לא סיימה את עבודת המטה להקמתה. תחקיר על הקמת היחידה פורסם גם ב-ONE.

"כשנתיים וחצי לאחר פרסום המלצות ועדת צור בנושא וכשבעה חודשים לאחר שהמשטרה גיבשה את המתווה - לא אישר המפכ"ל א המתווה להקמת יחידה לטיפול בהימורים בלתי חוקיים בספורט והטיפול בכך טרם הושלם. הפיקוד הבכיר של המשטרה לא דן בנושא והוא גם לא נדון בדיונים פנימיים של שני האגפים הרלוונטיים - אג"מ (אגף מבצעים - א.מ) ואח"ם (אגף חקירות ומודיעין)", נכתב בדו"ח המבקר.

משרד מבקר המדינה מתח ביקורת על "משך התהליך של המשטרה להקמת היחידה הייעודית, למרות הסכמת כל הגורמים בנוגע לתועלת הגלומה בה להתמודדות עם תופעת האלימות בספורט", צויין בדו"ח. "על הפיקוד הבכיר של המשטרה להביא לידי גמר את התהליך הממשוך המתנהל בעצלתיים של הדיונים במרכיבי היחידה ובפתרונות למימונה".

מעט כתבי אישום על גזענות. משטרה במגרשי הכדורגל (רדאד ג´בארה)

"מיעוט תיקי חקירה וכתבי אישום בשל התבטאויות גזעניות"
בנושא טיפול המשטרה בהתבטאויות גזעניות יש ביקורת קשה: "אף שהמשטרה הציבה את הטיפול בגזענות כיעד מרכזי, היא לא גיבשה תכנית פעולה לריכוז מכלול המשימות והמדדים להתמודדות עם התופעה, הן במישור המבצעי והן במישור החקירתי. היא לא גיבשה עם הגורמים הנוגעים בדבר תכנית אסטרטגית משותפת שתביא לידי נקיטת פעולות נגד התבטאויות גזעניות. היא גם לא מיפתה את משחקי הכדורגל המועדים להתבטאויות גזעניות, לא נערכה באופן מיוחד למשחקים אלה לרבות הצבת שוטרים סמויים ושימוש באמצעי התיעוד הקיימים באצטדיונים (כגון מצלמות שיכולה לאתר תנועות חשודות, הפרות סדר, קטטות ומעשי ונדליזם), כדי ליזום ולמצות חקירות נגד צופים המתבטאים באופן גזעני או מסיתים לכך במגרשי הספורט".

לפי הנתונים שפורסמו, בעונת 2011/12 נפתחו שלושה תיקי חקירה על התבטאויות גזעניות ולא הוגש כל כתב אישום, בעונת 2012/2013 פתחה המשטרה 12 תיקים והוגשו תשעה כתבי אישום, בעונת 2013/14 נפתחו ארבעה תיקים והוגש כתב אישום אחד בלבד.

המבקר ציין על כך: "מיעוטם הבולט של תיקי החקירה וכתבי האישום בשל התבטאויות גזעניות בכל העונות משקף חולשה מהותית, ועשייה בלתי מספקת של כל מערך האכיפה המשטרתי המבצעי והחקירתי כאחד. מספר תיקי החקירה וכתבי האישום המועטים עומדים ביחס הפוך להיקפם של גילויי הגזענות ביציעים, וספק אם המשטרה, כמובילה של מערך האכיפה, נקטה עד כה בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי ליישם את המדיניות של 'אפס סובלנות' בנושא".

מי יעצור את הגזענות? אוהדי סכנין ביציע (עמרי שטיין)

"גם ההתאחדות לא עושה מספיק למניעת קריאות גזעניות"
הדו"ח ביקר את פעולות ההתאחדות לכדורגל למניעת התבטאויות גזעניות וטוען כי זו לא עושה מספיק על מנת להפסיקן. "מספר עבירות האוהדים הולך וגדל. ההתבטאויות הגזעניות קיימות בכל הליגות ובכל המגזרים, הן של בוגרים והן של נוער, ונאמרות ע"י פרטים וקבוצות. ההתאחדות אינה מחייבת את כלל הקבוצות לקבוע תכניות חינוכיות להתמודדות עם התבטאויות גזעניות, למעט בעת העברת הזכויות על הקבוצה; אינה מחייבת ככלל, למעט פעולות במסגרת נבחרת ישראל, את המאמנים והשחקנים להירתם לפעילות פומבית נגד גזענות ואף אינה דורשת מארגוני אוהדים לנקוט פעולות נגד תופעה זו".

עוד נכתב בדו"ח כי "ההתאחדות לא נערכה בשיתוף המשטרה להסמיך את שופט המשחק להפסיק משחק מיד ולפנות יציעים בהתפרעויות חמורות. עליה להיערך לקראת הפסקה של משחקים והרחקה של אוהדים במשחקים שבהם מתגלים ביטויי גזענות חמורים".

משרד המבקר העביר הערה להתאחדות, להשתמש בכל הכלים החינוכיים והמניעתיים העומדים לרשותה ואף לפתח כלים נוספים כדי להתמודד עם גזענות בכל תחרויות הכדורגל בזירה המקומית. מן הראוי כי תשקול להחמיר את הסטנדרטים הנדרשים מהקבוצות ואף לבחון גיבוש סנקציות נוספות כנגד הנהלות המתעלמות לחלוטין מביטויי גזענות של אוהדיהן".

בהתאחדות לא עושים מספיק לחינוך הדור הבא (חגי ניזרי)

המועצה למניעת אלימות טרם גיבשה תכנית לחינוך הנוער
חמש שנים חלפו מאז הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט וזו עדיין טרם גיבשה תכנית חינוכית שמותאמת לילדים ונוער, על אף שזו דנה בכך. המועצה ומשרד התרבות והספורט לא השכילו לנצל את הידע הרב של משרד החינוך בהתמודדות עם אלימות של תלמידים בבית הספר ולרתום אותו לכדי גיבוש התכנית. "ראוי שהגופים ישתפו פעולה ויקיימו דיון משותף על התכנים והפעילויות שיש לבצע בתחום זה", הדגיש המבקר.

בתחום זה, המבקר מותח ביקורת גם על ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל: "היקף אירועי האלימות בקרב ליגות הנוער מצביעים על פעולות לא אפקטיביות של משרד הספורט, משרד החינוך וגופי הספורט האחראים לחינוכם. ההתאחדות לא דנה בהמלצות ועדת זליכה ולא העלתה את נושא ההתמודדות עם האלימות לקדמת סדר העדיפויות בהקצאת משאבים ליישום כלים חינוכיים ומניעתיים. היא גם לא פעלה עם משרד התרבות והספורט ליישום תכנית למניעת אלימות שהגישה למועצה כבר בשנת 2012 ולא נקטה פעולות ליישמה".

המבקר הדגיש כי על כל הגורמים להוביל לשיתוף פעולה עם האוהדים לשיפור חווית הצפייה, שהוא מרכיב מרכזי בהתמודדות למניעת אלימות בספורט ובקיומו של הפן התרבותי והחברתי באירועי הספורט.

תגובות:
שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב: "אני מברכת את מבקר המדינה על הדו"ח החשוב הזה ועל הדיון הציבורי בעניינו. דו"ח המבקר לשנת 2014 שפורסם היום מתאר את מה שעלה מהמציאות בשטח במשך שנים. הבעיות והכשלים החמורים בסוגיות השונות בספורט ובעיקר בנושא האלימות הובאו לשולחני עם כניסתי לתפקיד ונידונו לעומק בוועדה שהקמתי.

"טיוטת הדו"ח הנ"ל, ממצאי ועדות העבר ומסקנותיהן מהווים בסיס למדיניות אותה אני מובילה ועיקרה - אפס סובלנות לאלימות. הדיון המעמיק שהובלתי בחודשים האחרונים הבשיל לכדי ביצוע ובימים הקרובים אציג שורת החלטות מהותיות שבאמצעותן אנו נלחם באלימות במגרשים באופן נחרץ ומשמעותי כפי שלא נעשה בעבר. האלימות פוגעת בספורט הישראלי, בספורטאים ובאוהדים, אנו נפעל בנחישות לעצור זאת".  

ההתאחדות לכדורגל: "ההתאחדות לכדורגל תמשיך לפעול ככל יכולתה וביתר שאת במאבק באלימות ובגזענות בספורט בכלל ובכדורגל בפרט. אנו ערים לאתגרים ולמחויבות הגדולה, וכל המלצה בדו"ח המבקר שיש בה כדי לסייע בשיפור המצב תאומץ ותיושם. אנו מברכים על תרומת הדו"ח למאבק משותף לכלל המערכות לטובת הספורט והחברה בישראל ושואבים עידוד מכך שנציגי המבקר הקפידו לציין פעולות חיוביות ואפקטיביות שביצעה ההתאחדות בנושאים האמורים, כמו גם הקריאה לטיפול מערכתי באלימות ובגזענות".

משטרת ישראל: "דו"ח הביקורת מוכר ונלמד לעומקו, כפי שאנו נוהגים לעשות בכל מקרה בו מועברים אלינו ממצאי בקרות. נושא נוכחות השוטרים במגרשים נבדק ונבחן בכל הרמות אל מול ההתאחדויות, האיגודים והמנהלות בליגות השונות והובהר כי המפתחות שנקבעו להצבת סדרנים ושוטרים ייבחנו מעת לעת ולגבי משחקים רגישים תבוצע הערכת מצב אשר בעקבותיה ייקבע הסד"כ הנדרש.

"העילה שהוגדרה ע"י המחוקק כ'היעדר עניין לציבור' משקפת מגוון רחב של עילות אשר בגינן מוסמך קצין משטרה לסגור תיקי חקירה שעניינם חשד לביצוע עבירה שאינה מסוג 'פשע' ושנמצא כי ההליך הפלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה לבירורם. המשטרה מתייחסת לסגירת תיקים מעילה זו בכובד ראש וברגישות גבוהה ופועלת בהתאם לפקודות ונהלים שגובשו בנושא, הנגזרות מהוראות החוק, ההלכה הפסוקה והנחיות פרקליט המדינה. בהתאם לאמות מידה שהתווה ביהמ"ש העליון נשקלים, בין היתר, חומרת המעשה, נסיבות המקרה, נסיבות הנוגעות לחשוד ולקורבן העבירה, אינטרסים חיוניים וכיו"ב וכך נעשה גם בתיקים נשואים הפניה, זאת באישור מיוחד של גורם בכיר.

"הסמכות להרחקה ממשחקים ולחיוב המורחק להתייצב בתחנת המשטרה, ממומשת באופן מוקפד ותוך שקילת מכלול הנסיבות ומידת המסוכנות העתידית הנשקפת מן החשוד, תוך איזון בין אינטרסים חיוניים דוגמת הסדר הציבורי וחירותו של אדם".