השאלה המרכזית כעת היא היכן נמצאים כל כספי המשקיעים, ואם אפשר יהיה להוציא אותם באמצעים משפטיים. עורכי הדין המייצגים את המשקיעים מתכוונים להתחיל בקרוב בהליכים משפטיים כדי להשתלט על נכסיו של עמר ולנסות להשיב ככל הניתן את כספי המשקיעים.

ואולם ספק אם אפשר יהיה למצוא את הכסף. "הרבה אנשים נהנו מהכספים שזרמו בחברות", מספר בכיר שהיה מקורב להנהלת החברה. אחד השמות המוזכרים בהקשר זה הוא אדם שמגדיר את עצמו "ראש ישיבת מקובלים", שמתגורר ביישוב חרדי. לפי טענות של אנשים המעורבים בתחום, אותו "רב" היה שותף עם עמר בעסקיו ושילשל לכיסו סכומי כסף גדולים. שמו של הרב גם נקשר למשפחת פשע ידועה בישראל, שלפי הטענות אף הייתה מעורבת בהשפעה על עמר כדי להזרים לו את הכספים.

כשהזכרנו את השם "שארל אוריאל עמר" בפני הרב הוא מיד קילל "יימח שמו וזכרו". לאחר מכן סיפר כי "הכרתי לו אנשים, תלמידים שלי, בכל מיני עסקים שלו. עזרתי לו בתקופה קשה שלא היה לו מה לאכול. הייתי משלם בשבילו בסופר. ציפיתי שאחרי זה הוא יחזיר לי, אבל הוא זרק אותי לכלבים. הוא לא העביר לי כספים ובוודאי שלא היו איומים מצד אף אחד. אני התייאשתי מהכספים שהוא חייב לי".

שם אחר שהיה מעורב בניהול החברה הוא אמיר אטינגר, שלפי טענות של בכירים לשעבר בחברה היה שותף עם עמר בעסקיו. אטינגר שימש בעבר מנכ"ל ובעלים של חברת שיא-רם, העוסקת בניהול תיקי ני"ע, והוא הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בסיוע להרצת מניות, ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס של 30 אלף שקל.

אטינגר אמר בתגובה: "לא הייתי שותף של עמר ולא עסקתי בפעילות מול המשקיעים. ניסיתי לפתח עם עמר תחום אחר, וזה לא הצליח. אין לי מושג מה קורה עם עמר, אני רק יודע שהוא לא בישראל כבר כמה חודשים". עם זאת, גורמים רבים בחברה טוענים כי חלקו של אטינגר בפרשה היה גדול הרבה יותר.

אף שנמלט לחו"ל, עמר ממשיך גם בימים אלה לנסות לשכנע את המשקיעים כי ישיב להם את כספם, בניסיון כנראה למנוע מהם לפעול באמצעים משפטיים. הוא יצר קשר באמצעות הטלפון והדואר האלקטרוני עם כמה מראשי המשקיעים וניסה לשכנע אותם כי המצב נמצא תחת שליטה ואין להם סיבה לחשוש. אבל ספק גדול אם נותר עוד מישהו שמאמין לו.

בשלב מסוים הייתה סיבה לאופטימיות: עמר סיפר לעורכי הדין של המשקיעים כי הוא הצליח לגייס איש עסקים מחו"ל שירכוש 5% ממניות BHCO גרופ תמורת 5 מיליון ליש"ט. כלומר, שהשווי של החברה הוא בלתי נתפש: 100 מיליון ליש"ט. בדוח של עורכי הדין של המשקיעים נכתב כי "צד ג' הוא גורם שנכנס לתמונה והביע נכונות לשלם את הסכומים בשל היכרותו עם עמר, ומתוך הכרה בפועלו".

ואולם מתברר כי הכל היה תרגיל למשיכת זמן. "מדובר באמירות בעלמא שאין מאחוריהן דבר אלא הטעיה נוספת של המשקיעים", נכתב בדוח למשקיעים. "לוח הזמנים נפרץ מספר פעמים מבלי שהלה העביר את הסכומים שעליהם התחייב, והתחייבויותיו והבטחותיו כאילו 'הנה הכסף עובר' התגלו כאמירות שווא".

לאט-לאט הבינו המשקיעים שעמר יעשה הכל כדי להתחמק מהחזרת כספם. אנשים שעמדו עמו בקשר בימים האחרונים לא בוחלים במלים כדי להגדיר אותו. "על עמר נאמר שהוא אדם שמשקר רק כשהשפתיים שלו נעות", אומר אחד מהם.

השלב הבא בניסיונות להחזיר את המשקיעים הוא איתור, תפיסה ומימוש הנכסים שאותם טען עמר שהחזיק בישראל. עורכי הדין של המשקיעים דיווחו כי עמר מחזיק, באמצעות BHCO ישראל, בכ-23 חברות. לפי אתר החברה, החברה מחזיקה בתחום הקלינטק בשורה ארוכה של חברות: בוטאנוקאפ, ארקוליין, אקוילייזר, גנוסמארט, עין גיבתון, וואטום, ביו פיגמנט והידרו פרוטקט. בתחום המדיטק יש לה אחזקות בסיטראמד, פרטיבארט, סופרמון, דיגיטל קוסמטיקס, ברייטפיל, מדיסנס וואל סי קלאב. עמר הוא גם הבעלים של החממה הטכנולוגית גרנות. בכנסי המשקיעים טען עמר כי "שווי חברת האחזקות בתחום הקלינטק הוערך על-ידי משרד רואי חשבון ב-140 מיליון דולר. חשבנו שהשווי יגיע לפחות ל-200-210 מיליון דולר בגלל האובר הזמנות שכבר נמצאות על השולחן".

גם ההתנהלות של עמר בנוגע לחברות אלה מעלה סימני שאלה רבים. "נמסרה לנו אינפורמציה לפיה מעולם לא הוגש מאזן שנתי של BHCO ישראל לרשויות המס בישראל - דבר תמוה לכשעצמו", כותבים עורכי הדין למשקיעים. הם סבורים כי אפשר לממש מהחברות כסף, בעיקר מהחברות אינקיו (שמשקיעה בסטארט-אפים בשלב ההתחלתי) וגדית (בתחום המכשירים הפיננסיים) שבבעלות עמר, "אך במקביל מסתובבות שמועות על נושים אחרים שמנסים לממש את הנכסים האלה לעצמם".

לפי נתוני רשם החברות, נגד BHCO הוגשו בחודשים האחרונים תביעות על-ידי סוכנות הנסיעות איסתא ישראל ועל-ידי חברת פלאפון, וחשבון הבנק של החברה הוגבל במארס השנה. לא ברור בשלב זה מה באמת הערך של החברות שעמר השקיע בהן.

צבי רוט, לשעבר בכיר בטבע שניהל את תחום הסטארט-אפים תחת עמר וכיהן כדירקטור בכמה חברות, אומר כי היקף ההשקעה של BHCO בתחום זה היה 5 מיליון דולר בלבד, והאחזקות שלה היו 10%-30% מכל חברה. לדבריו, "לפני שמונה חודשים הופסק המימון של החברות, ואין ספק כי מאז השווי שלהן ירד באופן משמעותי. החברות נפגעו מאופן ההתנהלות של BHCO". בכירים נוספים בחברות טוענים כי עמר לא הזרים את כספי המימון כפי שהתחייב, ופיתוח המוצרים ושיווקם נעצרו.

רוט מספר כי לא היה לו קשר לגיוס המשקיעים של עמר. "אני עסקתי בעיקר בניהול ההוצאות של הכסף. לא הייתי מעורב בהחלטה על סוגי ההשקעה ולא היה לי מושג מה המקור של הכסף. בזמנו התרשמתי ממנו מאוד לחיוב, וכיום אפשר להבין לבד מה דעתי עליו".

לתמונה נכנסו בחודשיים האחרונים עורכי הדין אמיר אלטשולר ממשרד אלטשולר-ולנר ועו"ד ארנון גיצלטר ממשרד רוטנשטרייך-גיצלטר, והחלו לבדוק היכן נמצאים כספי המשקיעים. השאלה הגדולה היא כמה כסף באמת נכנס לקופתו של עמר. עורכי הדין מייצגים כיום יותר מ-300 משקיעים, רובם מגוש קטיף, כשהסכום הכולל של ההשקעות הנטענות הוא כ-85 מיליון שקל. סכום זה מוגדר לפי "נקודת האפס" - סוף ינואר 2009. ואולם עמר הצהיר בפגישות עם משקיעים בסוף 2008 כי יש לו 470 משקיעים, ואף אמר כי כמה מהם הזרימו לו סכומים של 3 מיליון שקל. כלומר, ייתכן שהיקף הכספים שהגיעו לעמר גדול הרבה יותר.

"המטרה שלנו הייתה בשלב הראשון לנסות להיכנס לנעליו של עמר בעסקיו", אומר אלטשולר. "הוא טען שהוא נכשל בעסקים. אנחנו טענו שגם אם הוא נכשל, אפשר אולי להבריא חלק מהעסקים ולהחזיר חלק מהכסף למשקיעים".

בתחילת יוני נסע אלטשולר לפגישה עם עמר ועם עורכי דינו בלונדון. "בשלב הראשון עמר עשה רושם כאילו הוא מתכוון לסייע לנו להחזיר את הכסף למשקיעים", מספר אלטשולר. עמר חתם לעורכי הדין על מסמכים שבהם הוא מייפה את כוחם להיכנס לנעליו, בין השאר בחשבונות הבנק בישראל, ולהסב את זכותו אליהם בעסקות שתלויות ועומדות, לדבריו.בחשבונות הבנק של החברות בישראל, לפי בדיקות עורכי הדין, לא הייתה פרוטה. עורכי הדין הבינו כי בשלב קריטי זה יש לדאוג קודם כל לנכסים שעמר מחזיק - או טען שמחזיק - בחו"ל.

עיקר הפעילות של עמר הייתה באמצעות חברת האחזקות BHCO גרופ, הרשומה בשווייץ, שלדבריו היא החברה האם של כל החברות שלו בישראל ובחו"ל. עמר טען בכנסי המשקיעים כי בבעלותו 83 חברות בישראל ועוד 100 חברות בעולם. כך למשל, עמר סיפר בכנסי המשקיעים כי "השקעתי עד היום 80 מיליון דולר בחקלאות ימית באמצעות חברת האחזקות".

הפעילות המרכזית ביותר שהוצגה בכנסי המשקיעים באמצעות BHCO גרופ היא מסחר בקומודיטיס. עמר סיפר למשקיעים כי BHCO גרופ היא אחת מתוך 12 חברות בלבד שרשאיות לתווך בעסקות סחורות בין הבנק העולמי למדינות בעולם. "אני חלק מקבוצה שסוחרת במאות מיליונים. ב-2008 סחרנו ב-650 מיליון יורו", סיפר עמר בכנסי המשקיעים. "הרווחיות מובטחת אפילו אם מחירי הסחורות יורדים או שערי המט"ח משתנים. בקומודיטיס, ברגע שחתמת, סגרת את כל הדיל. אין לך יותר הפתעות".

עורכי הדין היו מיופי כוח של עמר ב-BHCO גרופ, והחלו לנהל מגעים עם נציגיה הרשמיים של החברה כדי לקבל פרטים על אחזקותיה ועסקיה. ואולם הם נתקלו בחומה בצורה מצד עמר לקבלת נתונים אמיתיים על פעילות החברה. שני עורכי דין, אחד מהם שווייצי והשני ישראלי הפועל בשווייץ, מונו כמנהלים או נציגים בחברה. בשלב ראשון סירבו השניים לשתף פעולה עם עורכי הדין של המשקיעים, ואף טענו כי החברה חייבת כספים כלפי חוץ, לרבות להם בעצמם, והיא מעורבת בהליך משפטי שבו היא נתבעת על חובות עבר. בימים האחרונים הם החלו בשיתוף פעולה, שבא לידי ביטוי בנכונות להגיש פרטים על עסקי החברה. עורכי הדין הללו כלל לא היו מודעים, לטענתם, לסיפורים של עמר על עסקות בתחום הקומודיטיס באמצעות חברת האחזקות.

עמר גם טען כי הוא מחזיק ב-75% מחברה לייצור מטוסים קלים בצרפת בשם IRO AXE. הבדיקות של עורכי הדין גילו כי אכן קיימת חברה כזו, אבל היא אינה פעילה ולמעשה הוגדרה בהליך משפטי בצרפת כחדלת פירעון. מסמכים נוספים לגבי חברת המטוסים סירב עמר למסור. "נתקלנו בחומה בצורה. עמר סירב לאפשר לנו לקבל פרטים לגבי האחזקות שלו בחברת המטוסים", מספר אלטשולר.

גם בנוגע לעסקיו לגבי תחום הקומודיטיס עמר לא סיפק לעורכי הדין כל מידע כדי שיוכלו לנסות להבין כיצד בדיוק פעל בתחום, ואם ההשקעות היו מבוטחות כפי שעמר הצהיר בלי סוף בכנסי המשקיעים. "שיתוף הפעולה של עמר בסוגיה זו הוא אפסי", כותבים עורכי הדין בדוח למשקיעים. "הוא מסרב לספק נתונים, מעניק לנו הסברים שאין מאחוריהם, לטעמנו, כל היגיון מסחרי ומשפטי - ומתנהל באופן המעורר תהיות קשות באשר לנכונות הצהרותיו כלפיכם".

עד ינואר-פברואר 2009 הצליח עמר להסוות את החשדות החמורים כלפי התנהלותו. משרדי BHCO שקקו חיים - סוכני המכירות שהביאו את המשקיעים התרוצצו מפינה לפינה, והמשקיעים עמדו בתור לחדרו של עמר כדי לסגור את הסכמי ההשקעה.

אלה לא היו סתם משקיעים שהתאפיינו בתמימות יוצאת דופן. רובם המכריע של האנשים שהתפתו להאמין לעמר היו בסיטואציה פיננסית לא פשוטה כלל. הם פונו מיישובי גוש קטיף ב-2005, ונותרו ללא קורת גג משלהם וללא מקור לפרנסה. "הייתה לי אפשרות או לאכול את הקרן או לחיות מהתשואות שעמר הבטיח ולהישאר עם הקרן, וקיבלתי את ההחלטה", סיפר אחד המשקיעים מגוש קטיף. כיום, מאות ממפוני גוש קטיף נותרו בלי בית, בלי מקור פרנסה ובלי כספי הפיצויים.

מאות המשקיעים של עמר, שהיו בטוחים כי כספם הכפיל ושילש את עצמו "על הנייר", רוצים היום את הכסף - אבל עמר לא עומד בהבטחתו. המשקיעים עצמם מספרים ל-TheMarker על סיפורים אנושיים קורעי לב: "אנחנו רעבים לפת לחם, כל הכסף שלנו מושקע אצלו", סיפר אחד המשקיעים. משקיע אחר חטף התקף לב ואושפז בבית החולים, לאחר שהעביר לעמר 600 אלף שקל - כל חסכונותיו. באחד המקרים, בת משפחתו של עמר שהאמינה בו והשקיעה אצלו כ-200 אלף שקל, ביקשה ממנו שיעביר לה 20 אלף שקל כדי לבצע ניתוח דחוף לבנה. עמר דיווח לה שביצע את ההעברה, אבל הכסף מעולם לא הגיע.

"הכל פה נסים, תאמינו לי. יש פה דברים שלא כדרך הטבע, קורים פה דברים לא מובנים", הסביר עמר בכנסי המשקיעים את הרציונל שעומד מאחורי התשואות שהוא הבטיח. גם כשהמשבר הכלכלי חבט בעוצמה בחברות הפיננסיות הגדולות בעולם עמר לא נבהל: "אני לא תלוי באף אחד. אצלי זה 'וואן מן שואו'".

הוא סיפר להם על חברת אחזקות בשווייץ, על עסקים עם מלך מרוקו בתחום המיחזור, על חברות קלינטק וחממות טכנולוגיות בישראל, על עסקות בתחום הסחורות (קומודיטיס) עם הבנק העולמי, על חברת מטוסים בשווייץ, על מסחר במט"ח, על קרקעות ברומניה - ואפילו סיפר שהקים בנק עם סניפים ברומניה ובמרוקו. "תמיד רציתי שיהיה לי בנק באירופה", הוא אמר למשקיעים. "אני מעביר כסף מפה לפה", אמר והצביע על שני כיסיו.

באחד מכנסי המשקיעים שנערכו בחג החנוכה ב-2008 הקים עמר אוהל כנסים גדול. כל מי שזכה לאישור להשתתף בכנס קיבל קלסר מהודר עם הפרטים על החברות שבהן מושקעת הקבוצה. לאחר שהמשקיעים נכנסו לחדר ההרצאות נכנס עמר, לבוש בחליפה וכיפה שחורה גדולה לראשו. הנוכחים באולם התייחסו אל עמר בהדרת קודש, כאילו הוא עטוף בהילה זוהרת של הצלחה.

עמר הוא בעל כריזמה ויכולת מילולית לא מבוטלת. הוא כלל בהרצאתו מושגים כלכליים ומימוניים, זרק בשטף מספרים אדירים על היקף הפעילות ושווי החברות שבעלותו, וקישט את דבריו במצגת מוקפדת שהוקרנה על מסך פלזמה ענק. הוא יודע להשתמש במלות ה"באזז" המקובלות בעולם ההשקעות - קלינטק, מדיטק, אנרגיה ירוקה, חממות טכנולוגיות וסטארט אפ. עותקים מטיוטות של הסכמי השקעה של BHCO שהגיעו לידי TheMarker מגלים כי החברה התחייבה להחזיר למשקיע את מלוא סכום ההשקעה בתוספת תשואה של 25% על כספו בתוך חמישה חודשים, והצהירה כי כל הכסף מבוטח וכי עמר עצמו ערב אישית להחזר הלוואת הקרן והריבית. "ההסכם נעשה על-פי היתר עסקה", קובע אחד מסעיפי החוזה, כדי לשכנע את המקפידים על איסור ריבית שהכל נעשה כהלכה.

למעשה, עמר ניהל חברת השקעות קטנה - בלי שהיה לו רישיון לייעוץ או לניהול השקעות, ובלי לקבל אישורים מאף רשות או רגולטור.

שארל אוריאל עמר ל-TheMarker: "הושקעו אצלי קרוב ל-5.5 מיליון יורו. אם איאלץ לתת דין וחשבון במשפט או במשטרה, לא אוכל לפעול להחזיר את הכסף למשקיעים"

TheMarker העביר לשארל אוריאל עמר את השאלות הבאות, ולהלן תשובותיו:

האם התחייבת למשקיעים לתשואה חודשית של 5% (או תשואות דומות) תמורת השקעה בקומודיטיס ובחברות סטארט-אפ, תוך הצהרה שכל הכסף מבוטח

"כן, ואני עומד מאחורי התחייבות זו עד היום".

מה היקף הכספים שהושקעו אצלך

"קרוב ל-5.5 מיליון אירו".

האם יש לך רישיון לנהל השקעות

"לא הייתי צריך רישיון, כי אלה הלוואות פרטיות אלי, ולא היו בעסקה אחת יותר מ-30 משקיעים".

האם אינך משלם כיום את הכספים למשקיעים שדורשים את כספם

"אני משתדל לשחרר להם את הכספים, ומתכונן להשיב לכולם בשלב ראשון את הקרן, ואת הרווחים עד הפרוטה האחרונה. הכסף לא אבד, הוא מתעכב. רוב המשקיעים מבינים שהתקופה קשה ונקלענו בתוכה גם אנחנו, אבל יש לנו יסוד מוצק שהכסף יוחזר. לעולם לא נעלמתי למשקיעים. אני בקשר אתם והם יודעים שאני פועל במרץ למענם".

האם סירבת לשלם למשקיעים מסוימים שנזזקו לכסף לצרכים רפואיים

"אנשים שמכירים אותי יודעים עד כמה כואב לי שאין לי אפשרות להחזיר למשפחה שבה הילד חולה, אבל ברוך ה' עד היום העניין הכספי לא גרם להידרדרות. לא הייתי סולח לעצמי אם אכן זה היה קורה, וגם אירגנתי ביחד עם חברים בארה"ב שיעזרו ויממנו במקרה שיצטרך לטוס לטיפולים. אי-אפשר להדביק לי תווית של חסר לב".

האם אתה מנסה למנוע גם כיום מעורכי הדין שמייצגים את המשקיעים לבצע פעולות משפטיות כדי להשתלט על החברות שבבעלותך

"המידע לא מדויק. אכן יש עסקות שהתערבות של גורם שלישי בהן תסכן את התוצאות, ואני פועל לבד, אך התחייבתי וחתמתי לעו"ד המייצג את המשקיעים שכל פרוטה שתגיע תועבר ישירות לחשבון נאמנות שנפתח לשם כך. הודעתי גם לרוכשים הפוטנציאלים שכל עסקי BHCO ייחתמו גם, ואולי רק, על-ידי עו"ד אמיר אלטשולר. לא הפרתי בשום אופן את ההתחייבות הזאת, וזאת אפשר לבדוק".

האם ביצעת תרגילים שונים למשיכת זמן - כמו סיפורים על עסקה לרכישת 5% מ-BHCO שווייץ

"העסקה עדיין קיימת, היא נמשכת בזמן. מי כמוני רוצה ומייחל לביצועה. מי שחיבל לפני חודשיים בביצועה שיזהה את עצמו. אנשים לא חכמים במיוחד התערבו והפילו את העסקה, ובהרבה מאמצים וחששות כבדים הצלחתי להחזירה, והיא תתקיים".

האם נמשכו כספים של משקיעים לידיים פרטיות שלך או של שותפים אחרים

"לא נמשכו כספים לשום גורם פרטי. ה'שותפים' כפי שאתם קוראים להם קיבלו משכורות על עבודתם או תשלום על תיווך של עסקות. לגביי, לא משכתי כספים. מי שמכיר את העובדות יאשר שהזרמתי כמה מיליוני שקלים מכספים אישיים לתוך החברה ולתשלום בינואר למשקיעים".

האם הועברו אליך איומים על-ידי גורמים עבריינים כדי להשפיע עליך להעביר כספים לגורם שלישי

"לא היו כאלה. איני מכיר משפחות פשע או כדומה, לעולם לא התעסקתי עם השוק האפור ולא אוימתי בשום שלב".

האם נמלטת מישראל בשושן פורים בעקבות חשש שיוצא נגדך צו עיכוב יציאה מהארץ

"להימלט, לברוח או להיעלם זה אומר לא להשאיר עקבות או לנתק קשר. אני בקשר יומיומי עם כולם, כולם מכירים את מספרי הטלפון והאימייל שלי, כולם יודעים בדיוק איפה אני נמצא בכל רגע. כל עוד אני חושב שאני תורם יותר להתקדמות העניינים מחו"ל, אמשיך לסבול את הגלות שנכפתה עלי. זה לא יהיה נכון לחזור למשפחתי הגרה בארץ ללא שאסיים בטוב את החזרת הכספים. אכן לא הייתי לוקח סיכון להיות מקורקע, ולסכן את החזרת הכספים".

האם אתה מבלה במלונות בלונדון ובשווייץ

"המשפחה שלי עוזרת לי, וכן חברים שמארחים אותי גם בבתי מלון של מכרים".

מדוע BHCO ישראל מעולם לא הגישה דיווחים לרשויות המס בישראל

"החברה הוקמה לרכישה של חממת גרנות ב-2008, והוגשו דוחות זמניים. יש חובות שוטפים לרשויות שאותם נשלם לכשישוחררו הכספים".

האם החברות איסתא ופלאפון הגיש נגד BHCO ישראל תביעה בגין חובות עבר

"אכן ישנן תביעות, ואנו לא חושבים להתעלם מקיומן, וגם הן ישולמו".

האם לא עמדת בהתחייבויותך להזרים לחברות בישראל מימון לצורכי פיתוח ושיווק

"כל ההתחייבויות מולאו והשקענו את מה שהתחייבנו. יש חברות שהיינו מעוניינים להשקיע בהן לפי האופציות שנשארו לנו, ובעקבות המשבר לא הצלחנו, בינתיים".

האם גם כיום אתה מנסה לשכנע את המשקיעים להימנע מפעולות משפטיות "זאת חובתי, המוסרית והאישית. לעולם לא אפקיר את מי שנתן בי אמון. אעשה הכל כדי שכל כספם יוחזר, וזאת אם נותנים לי אפשרות פעולה. יש סיכויים גבוהים מאוד שאצליח לשחרר את הכספים שהושקעו בקומודיטי, אם אהיה נוכח בכל הישיבות והכנסים של החברה.

"לסיכום: בניגוד לכל השמועות, לא ברחתי, אני עובד למען המשקיעים, וכל עוד ייתן לי ה' כוח אעשה הכל לזרז את תהליך ההחזרים. יש לנו גם השקעות מאובטחות וגם חברות שעתיד גדול לפניהן. אני יודע שנגרם לאנשים נזק, והפיצוי לצער הזה יהיה שיקבלו את כספם חזרה, ולו רק היו מבינים שנעשו טעויות, לא בזדון אמנם, אבל יש לנו אפשרות לתקן ולשמח אותם בעזרת ה'".

בשיחה טלפונית הוסיף עמר: "אם איאלץ לתת דין וחשבון בפני המערכת המשפטית או המשטרה, לא אוכל לפעול בחופשיות כדי להחזיר את הכסף למשקיעים. במקרה כזה הכל יילך לכינוס נכסים, וימכרו הכל במכירת חיסול. המשקיעים יקבלו רק 20%-30% מהכסף".

איפה היו כולם?

"שארל אוריאל עמר לא היה לבד. לטעמנו, לא הייתה אפשרות לקיים כזו אופרציה על-ידי אדם אחד בלבד. אין ספק כי עמר התעטף בגופים ובאנשים נוספים שסייעו, או עצמו את עיניהם, לפעילותו של עמר", כך אומר עו"ד אמיר אלטשולר, המייצג את המשקיעים של עמר עם עו"ד ארנון גיצלטר.

כדי לקיים מערכת כזו יש צורך ברואי חשבון, עורכי דין וצוותי מנהלים - שכיום לא ברור מה היה חלקם בפעולות החשודות של עמר. "אחריותם של אותם גורמים לעניין אובדן כספי המשקיעים צריכה עדיין להתברר", אומר אלטשולר.

ואולם השאלות הקשות יותר הן כלפי המוסדות הרשמיים, בהם הבנקים שבאמצעותם התגלגלו לפי עורכי הדין המייצגים את המשקיעים מחזורים של מאות מיליוני שקלים לחשבונות בישראל ובחו"ל, ולא שמו לב לנורות האדומות. במקרה זה גם לא נשמע קולם של הגופים הרגלוטוריים במדינה - כמו מס הכנסה, הרשות לאיסור הלבנת הון ובעיקר של רשות ניירות ערך, שאמורה לפקח על ניהול ההשקעות בישראל כדי שייעשה על-פי חוק ורק באמצעות בעלי רישיון.

דובר משרד המשפטים מסר בשם הרשות לאיסור הלבנת הון: "הרשות לאיסור הלבנת הון הינה רשות מודיעינית ואינה מוסרת, ככלל, מידע על חקירות שהיא מנהלת, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את האמור בשאלה". מרשות המיסים נמסר: "על-פי חוק רשות המיסים אינה מוסרת מידע לגבי נישומים ספציפיים והטיפול בהם". מרשות ני"ע נמסר כי אינה נוהגת להגיב בנושאים כאלה.