הפחד מכישלון גמר את גוטמן

מי שלא מעז, לא מנצח. היום (שלישי) הייתה לנו הזדמנות, אף על פי שהבוסנים ניצחו, להראות כדורגל התקפי ופתוח. הבלגים שיחקו בהילוך שני אחרי שעלו ליורו, אבל הנבחרת של אלי גוטמן שיחקה במחצית הראשונה (כהרגלה) משחק הגנתי, אם תרצו תקראו לזה בונקר.

תומר חמד הוא לטעמי הפספוס של הקמפיין, בגלל הדקות המועטות שקיבל מאלי גוטמן. הוא תופקד אומנם כחלוץ, אבל בפועל היה קשר אחורי. ערן זהבי תופקד מאחורי החלוץ או קשר מצד ימין, אבל בפועל היה עוזר למגן הימני. טל בן חיים הקיצוני, שמרבה לפרוץ הגנות בליגה הישראלית שיחק כמו מגן שמאלי.

אז נכון, אי אפשר לבוא לבלגיה ולשחק מולם בצורה התקפית פתוחה ולקבל אחרי זה חמישייה ולבכות. אבל כן צריך לנסות, להעז, להתקיף מדי פעם וגם להניע כדור. למזלנו הבלגים שיחקו היום אחרי שכבר מיצו את הבית הזה ובחצי הראשון אפילו השתעשעו ליד הרחבה, אחרת אין סיבה מדוע החמיצו כל כך הרבה. בחצי השני הנבחרת פתחה עם הנעת כדור טובה וניסתה קצת להעיז יותר, זה היה מאוחר מדי ומעט מדי.

תומר חמד. היה צריך לקבל יותר הזדמנויות (רדאד ג´בארה)

זהו קמפיין מאד מאכזב, קדנציה שנייה שאלי גוטמן, כמו שהוא אמר בעצמו, לא הצליח להטביע את חותמו.

אני שוב טוען ואומר: אלי גוטמן מאמן טוב ומי שחולק על זה לא מבין בכדורגל. הפחד מהתקשורת וממה שיגידו עליו הרג אותו לאורך כל הקדנציה. הוא ספר יותר מדי את מה שכתבו ואמרו וגם אם 'שיחק אותה' כאילו יש לו קו, דרך, שיטה וסגנון, לא ראינו אף אחד מאלה.

ראינו בעיקר פחדנות, הססנות וחוסר מנהיגות. הרי איך תסבירו שלפני שלושה ימים במשחק עם קפריסין תומר חמד עלה בדקה השבעים כאופצייה שנייה והיום הוא החלוץ הראשון כשדאבור לא משחק דקה? זה מראה איך התקשורת ניהלה את המאמן הלאומי. נקווה שהמאמן הבא יהיה מנהיג, אמיץ, והכי חשוב יתנהל לפי הקו שלו ולא לפי הקו של התקשורת.

אלי גוטמן. התקשורת ניהלה אותו (אורן בן חקון)

אי אפשר לסכם את הקמפיין הזה מבלי לעבור שחקן שחקן ולשים גם עליהם את האשמה. בסופו של דבר מי שמשחק זה השחקנים ולא המאמן, ומי שאחראי לתוצאות זה הם ולא המאמן.

חיפשתי שחקן מצטיין לאורך כל הטורניר ולא מצאתי אחד ששמר על יציבות. אני חושב שזו תעודת עניות לכדורגל הישראלי, אפילו השחקן הגדול ביותר בנבחרת הנוכחית, ערן זהבי, לא הצליח לייצר 20 אחוז מהיכולת האמתית שלו. יש פה בעיה מנטלית, אחרת אין לי הסבר אחר.

קחו את שני המשחקים האחרונים, שחקנים כמו זהבי, טל בן חיים החלוץ, או גילי ורמוט לא מצליחים לספק ולייצר כדורגל איכותי, מה שבליגה הם עושים משבוע לשבוע.

השחקן המפתיע של הקמפיין ללא ספק הוא אופיר מרציאנו. מלבד המשחק היום, בו היה חלש מאד, ועוד טעות שרשם בדרך, בסך הכל היה לו קמפיין טוב והוא הוכיח שיש על מי לבנות לעתיד בתור שוער ראשון, כשהייתי גם נותן צ'אנס לגיא חיימוב במשחקי האימון .

מרציאנו. יש על מי לבנות (נעם מורנו)

אני חושב שאפשר לציין את טל בן חיים הבלם. נכון שהוא כבר לא בשיאו, ומתקרב לפרישה, אך הוא עדיין שומר על יציבות ולאורך הקמפיין נתן משחקים טובים למרות כמה נפילות בדרך.

הבעיה הגדולה הייתה ותישאר בעמדת המגנים. אין לנו לא מגן ימני ולא שמאלי ברמה של נבחרת. נקודת אזהרה למאמן הבא. אולי בגלל המחסור במגנים ישחק עם שלושה בלמים וייתן לשחקני הכנף לשחק יותר בהתקפה, אלא אם יימצאו פתאום מגנים ראויים.

תומר חמד לטעמי חייב להיות הבאנקר של הנבחרת. מקצוען, חלוץ תשע אמתי, סקורר יוצא מן הכלל, זה הפספוס של אלי גוטמן שמיעט לתת לו לשחק ולא ניצל את הנוכחות שלו ברחבה. חמד הוכיח שהוא שווה גול כל שניים-שלושה משחקים. הוא מוכיח את עצמו באנגליה, ועשה זאת גם בספרד. טעות ענקית של אלי גוטמן.

לסיום, קמפיין היורו נגמר בכישלון חרוץ עם כתם נוראי של ההפסד בבית לקפריסין. העתיד נראה אפור, אבל אסור להרים ידיים. נבחרות נחותות כמו ישראל עשו זאת כמו אלבניה ואיסלנד, ובקיץ נראה אותם בטלוויזיה ביורו בצרפת. מי שמאמין ואוהב את הכדורגל הישראלי, חייב להאמין שזה יום אחד יקרה גם לנו.