ההסלמה הביטחונית והמחאות שהיא גוררת בעקבותיה בערים המעורבות, מתחילות לתת את אותותיהן ולכרסם ביחסי הדו-קיום בין המגזרים. הראשונים להיפגע מהמצב הם כמובן הסוחרים, שברובם כבר למודי ניסיון מהשפעות סבבי אלימות על העסקים. לצד מי שמשמיעים מסרים של פיוס ומנסים לעודד את הלקוחות היהודים לשוב ולפקוד את החנויות, אחרים ממשיכים להצדיק את המחאה: "אסור לעלות לאל-אקצא!"
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
גל הפיגועים והמתיחות הנלווית לו שינו כליל את פניו רובע החנויות ביפו. במאפיית אבולעפיה, שסובלת מירידה חדה בכמות הלקוחות ונחשבה תמיד לברומטר לחיי הדו-קיום בעיר, דייקו כתמיד בתיאור פני המצב. "היהודים כבר פחות באים, ככה זה כשקורה משהו", סיפר לנו אחד מעובדי המקום, הלבושים כולם בחולצות עם הכיתוב: 'יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים'. "אני קורא לכולם להגיע, לחיות יחד. שום דבר לא השתנה".
אבל השינוי ניכר כמעט בכל סמטה בעיר המעורבת, מחנויות המזכרות לתיירים ועד לשוק הפשפשים שבימים כתיקונם רוחש אדם. את מקומם של הקונים תופסים כעת בפינות הרחוב שוטרים חמושים, מראה שאינו מוסיף אופטימיות לעתיד האזור. "אני חושב באמת שאפשר לחיות פה יחד", אומר אחד מבעלי החנויות בכיכר השעון בעיר. "עובדה שעשינו את זה עד עכשיו ואני קורא לכולם להמשיך ולהגיע לכאן. אפשר לנצח את האלימות בדו קיום".
על רקע המסרים המפייסים מיפו, בירושלים יש מי שנוקטים עמדה נחרצת וביקורתית יותר באשר לנושאים באחריות למצב. ""תאמין לי כולם כהנא", אומר מוכר בייגלה בעיר העתיקה. "אם ראש הממשלה וכל השרים שלו היו רוצים, לא היו יכולים להפסיק את כל זה? אסור שיהודים יעלו לאל אקצא! פשוט אסור!".
"מאז שהתחילו המהומות – שקל לא נכנס לקופה"
מי שחשים בין הפטיש לסדן הם מדריכי התיירים, שמדווחים על שפל כמעט חסר תקדים במספר הביטולים לסיורים בירושלים. "מספר ההזמנות ירד ב-70%", מספר בייאוש איש סוכנות טיולים ותיק המעביר סיורים באזור. "את הדעיכה אנחנו מרגישים עוד מצוק איתן, אנשים פשוט לא מגיעים. מאז שהתחילו המהומות לא נכנס שקל לקופה. אני עובד עם פרילנסרים, נהגי אוטובוס ומדריכים אחרים – אבל כולם נשארים בבית. גם קבוצות תיירים שהיו אמורות להגיע מבטלות".
הפגיעה בענף התיירות לא פסחה גם מעל נצרת, שם נערכה אתמול הפגנת תמיכה בתושבת המקום שביצעה את ניסיון הפיגוע בעפולה. "ביומיים האחרונים מורגשת ירידה חדה בהזמנות בבתי המלון בעיר", אומר מנכ"ל עמותת התיירות בנצרת, טארק שחאדה. "נודע לנו על ביטול הזמנות של סמינרים ושל קבוצות שעושות ימי עיון בבתי מלון. אני כמנכ"ל מקבל המון טלפונים מארגונים ומסוכני נסיעות ותיירות יהודים שמתקשרים לשאול האם בטוח להגיע. מקווה שנעבור את התקופה הקשה הזאת לכולנו".
"עכו נשארה מחוץ לאירועים שראו כאן", אומר בעל חנות בעיר העתיקה בעיר. "כאן לא הייתה שום מתיחות וגם לא עימותים כמו שראינו בערים המעורבות האחרות. לא היו כאן הפגנות ואין ממה לחשוש, כך שכולם מוזמנים לבוא ולבקר אותנו כאן בעיר העתיקה. אין לנו מנוס אלא לחיות ביחד".
"מי שעושה פיגועים – ישר לגרדום"
גל הפיגועים הפתיע גם את תושבי רמלה, שם מקיימים התושבים משני המגזרים יחסי מסחר וידידות ותיקים. עם זאת בעקבות הפגנות המחאה שיזמו קבוצות משני הצדדים בעיר בעת האחרונה, יש מי שחוששים שגם חיי הדו-קיום ברמלה עומדים בפני משבר. "אם זה ימשך ככה - לא יהיה טוב", אומר מיכאל בלה, מבעלי "חומוס חליל" הידוע. "יש פה רקמה עדינה בין שני העמים. אני מבין שלפעמים כואב לאוכלוסייה שלנו לראות את האלימות, אבל גם אם כואב אפשר להפגין בלי אלימות, בלי שפיכת דמים".
את ההתססה מייחס בלה לגורמים זרים מבחוץ, שמגיעים לעיר במטרה לשלהב את ההמונים ולהעמיק את הקרע. "הביאו אתמול שני אוטובוסים מבחוץ", הוא מספר. "אלו לא אנשים מרמלה, אלו אותם אנשים שמפגינים בכל מקום בארץ. רמלאים מבינים טוב מאוד את המשמעות של המתיחות. כולנו משפחה אחת, חיים ביחד ואוכלים ביחד - אסור להתערב בזה".
אבל לא כולם בעיר מצליחים להימנע מלנקוט עמדה נחרצת על רקע האירועים האלימים. "מי שעושה פיגוע – ישר לגרדום", שטח בפנינו יעקב, אחד המוכרים בשוק, את משנתו הביטחונית. "בלגן בעזה - להפסיק להם את החשמל. מי שכאן עושה בלגן - לשלול ביטוח לאומי, אתה יכול להעביר את זה לביבי".
חברו המוסלמי טאופיק שהקשיב לדברים מהבאסטה השכנה, סירב להתרגש מההתבטאויות החריפות של עמיתו. "אתה היית מסכים שאני אתפלל בכותל?", היקשה המוסלמי. "לא", השיב הרוכל היהודי. "כל אחד צריך להישאר במקום שלו, יש מקום בירושלים לשלוש הדתות".
למרות חילוקי הדעות ביניהם, הדבר היחיד שעליו בכל זאת הם למדו להסכים היה סימון נבחרי הציבור משני הצדדים כאחראיים הבלעדיים למצב. "צריך לזכור שהתפקיד שלי הוא לשמור על רמלה ולשמור על השכן שלי", אמר הרוכל היהודי וחשף בכל זאת אולי ניצוץ של תקווה בתקופה האפרורית הזו.
בהכנת הכתבה השתתפו: עזרי עמרם, פוראת נסאר, מתן חצרוני ועמית ולדמן