המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא (יום א', 27.9.15) לפרסם באופן מיידי את שמו המלא של סגן ראש השב"כ המיועד להתמנות למפכ"ל המשטרה.
ביממה האחרונה משתפים גולשים רבים את תמונתו הבלתי מפוקסלת של ר', סגן ראש השב"כ ששמו עדיין אסור בשלב זה לפרסום. רבים גם מפרסמים באופן גלוי את שמו. זאת, בניגוד לחוק השב"כ האוסר זאת, אך לנוכח ההנחה שבתוך זמן קצר יפורסם שמו ממילא. אמש הודיע השר לביטחון פנים,
גלעד ארדן, כי פנה לראש הממשלה בבקשה שישתמש בסמכותו להתיר את פרסום השם והתמונה של ר'.
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ראש התוכנית לממשל פתוח במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה כי המצב הנוכחי הופך את הצו בפועל לאות מתה וטוב יעשה ראש הממשלה, אם יורה על חשיפת השם כפי שהמליץ, בצדק לדבריה, השר ארדן.
"ברמה הפרקטית, מתן צווי איסור פרסום לשבועיים הוא פארסה בעידן הדיגיטלי. במחקר מדיניות חדש שעתיד לצאת בקרוב במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוסק בהגנה על סודות ביטחוניים (צנזורה צבאית וצווי איסור פרסום), אנו מציעים לאפשר מתן צווים כאלה ל-24 שעות בכל פעם, וזאת כדי למנוע מצב שבו למרות הצו המידע מסתובב באופן חופשי ברשתות החברתיות. במצבים מסוימים, כפי שניתן לראות, גם האפשרות לקיים בפועל את הצו ולא להפוך אותו לאות מתה, הוא עיקרון חשוב בפני עצמו שיש לבחון", אמרה.
ברמה הנורמטיבית, מציינת אלטשולר-שוורץ, יש לזכור שעל אף הוראות השב"כ על איסור חשיפת שמותיהם של סוכניו, מדובר במצב מיוחד שהחוק לא צריך לחול עליו. "במקרה כזה, שבו מדובר במעבר מן השירות לתפקיד אחר. לכן, כאן בדיוק המקום להשתמש באיזון הרגיל שקיים בין הגנה על אינטרסים ביטחוניים לבין הזכות לחופש ביטוי וחופש מידע ונשאל השאלה, האם בעצם חשיפת השם קיימת ודאות קרובה לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. במקרה זה, יש להניח, כי אין הבדל מבחינת חשיפת השם בין ראש השב"כ לבין סגנו מחד-גיסא, ומצד שני חשיפה ציבורית יכולה להוביל אנשים שיש להם מידע בעל ערך למסור אותו ובכלל, לאפשר לכל מי שיש לו דעה חשובה בנוגע למינוי - לקיים דיון ציבורי", ציינה.
