בני יהודה גידלה במהלך השנים עשרות שחקנים מוכשרים, חלקם היו טובים יותר, חלקם פחות, אך אם תשאלו כל אוהד כתום באיזה מקום בסקלה הוא מניח את אמיר עגייב, סביר להניח שהוא יגיד שבין השלושה הראשונים. ואז תגיע המילה "אבל". המילה הזו רודפת את עגייב בכל שנותיו בבוגרים, גם כשהוא נעלם, לפעמים היה מגיע הניצוץ הזה שהיה גורם לכולם ביציע להגיד "וואו!" – ואת זה הקהל זוכר.
האהבה וההערכה להן זוכה עגייב לאו דווקא נובעות מהחיוך המבויש, אלא בגלל הכוח המתפרץ, המהירות, השליטה בכדור והחיבור למועדון ולאוהדים. מהרגע הראשון כולם סימנו את עגייב כדבר הבא בכדורגל ובינתיים, מאז הפעם הראשונה שלבש את מדי הקבוצה הבוגרת במשחק גביע הטוטו מול הפועל תל אביב אי שם בתחילת עונת 2009/10, עברו הרבה מים בירקון. עגייב עדיין כתום. עדיין הבטחה. כבר לא ילד. גבר בן 23.
השנתיים האחרונות עזרו לקשר להתקדם ולהתחשל. בעונת הירידה הוא כבש שמונה שערים ובישל כמות דומה, כשהוא משחק 33 משחקים, מתוכם רק בחמישה השלים 90 דקות. אי אפשר לומר בפה מלא שהירידה ללאומית היא הדבר הכי טוב שקרה לקריירה של עגייב, שהיה אמור לסחוב את הקבוצה בליגה השנייה אך בפועל, מתוך 33 הופעות בלאומית נכנס ב-14 כמחליף וב-14 הוחלף. הליגה הלאומית היא לא ליגה מתאימה לילד טכני ולא פיזי במיוחד, אבל ארבעה שערי ליגה זה מאזן טיפה מאכזב.
 |
| אמיר עגייב חוגג עם האוהדים (שי לוי) |
|
| |
העונה, כך נראה לפחות לפי הפתיחה, יוסי אבוקסיס מתכוון לתת לעגייב את המושכות. אין לו ברירה. כשאין כסף לרכש, אתה חייב להפיק את המקסימום מהפוטנציאל שיש לך בסגל ועגייב זה חיתכת פוטנציאל. במשחק הראשון מול מכבי פתח תקוה כולם היו חלשים, אך במשחק מול הפועל תל אביב הוא כבר היה מצוין ונראה כי השילוב בינו לבין אלמוג בוזגלו עשוי להניב הרבה שערים לקבוצה העונה, כשמימד המהירות ישחק תפקיד מרכזי.
בקבוצה מעריכים את עגייב, אך שוב, ה"אבל" הזה רודף אותו. על דבר אחד מסכימים כולם, מדובר בשנה הכי חשובה בקריירה של הקשר, שלבטח רוצה להתקדם גם למקומות קצת יותר גבוהים מהמועדון בו גדל. "מצד אחד, תן לאמיר להיכנס ולהחזיק את הכדור והוא כבר יעשה פלאים, אבל הוא יכול להיות אגואיסט לפעמים. הוא צריך להיות מרוכז וצריך לעבוד. הוא ילד כרגע וגם הוא יודע שרק ככה הוא יצליח. אם לא, הוא יכול להתרסק", אמרו בקבוצה.
יש דבר אחד שעליו כולם מסכימים לגבי הקשר בן ה-23, משפט שחזר על עצמו שוב ושוב כשנשאלו אנשי בני יהודה איך היו מתארים את עגייב: "הוא שחקן שיכול להפוך לך משחק במהלך אחד". ומאידך הייתה גם הסתייגות: "הוא צריך לשחק קבוצתי, להיות פחות אינדבידואלי. בזמן האחרון הוא משתפר בזה. בוזגלו והוא זה צמד טוב. אם עגייב ילמד לשחק קבוצתי, לקבוצה שלנו יהיה הרבה יותר קל".
 |
| אמיר עגייב. אחריות כבדה על כתפיו (שי לוי) |
|
| |
עגייב היה כוכב בכל מחלקות הילדים והנוער. תמיד הוא היה זה שמוסרים לו את הכדור. תמיד היה סביבו אבק כוכבים, אליו היו הולכים ואם הקבוצה נקלעת לצרה. הוא התרגל להיות ה"גו טו גאי". עד הבוגרים. בליגת העל הסיפור שונה. אולי עגייב מרגיש שהוא חייב לסחוב את הקבוצה לבד, אולי הוא מרגיש שהוא חייב לפרוץ קדימה אבל בשורה התחתונה זה לא קורה והוא גם לא מוצא את עצמו בתוך המרקם הקבוצתי.
"הוא צריך להבין שזו קבוצה ושאין כאן כוכבים", אומרים בבני יהודה, "אם הוא יבין את זה, השמיים הם הגבול. בסך הכל מדובר בשחקן טוב וילד טוב שרק הולך ומשתפר. הוא שחקן מדהים, רק לפעמים הוא עושה שטויות. עכשיו הוא משחק יפה, רק שישמור על זה גם במהלך העונה".
עגייב התבגר. הוא כבר לא "הולך לבד", אמנם חלק מתפקידו במגרש הוא כן לפרוץ לרחבה ואבוקסיס יודע שממנו הוא יקבל את הדריבל הזה, רגע לפני הפס האחרוןץ אבל למרות זאת, השינוי בתפיסה של הקשר נובעת בעיקר מכך שהוא מתחיל להבין שצריך לשחרר את הכדור כמה שיותר מהר ולתפוס עמדה. העונה הזו אמורה להיות שנת מבחן עבור בני יהודה, שלא רוצה להיקלע שוב לקרבות תחתית ובטח לא לחזור ללאומית. בני יהודה גידלה הרבה כישרונות ומכרה את רובם כדי להתקיים. היא צריכה את עגייב במיטבו גם מהסיבות הכלכליות.
 |
| יוסי אבוקסיס. ייתן לעגייב את המושכות (יניב גונן) |
|
| |
הקיץ שהיה בבני יהודה
הגיעו: רז מאיר, מאור קנדיל (חזר מהשאלה), אלמוג בוזגלו, תיירי דובאי, איתמר ישראלי.
עזבו: נס זמיר, עוז ראלי (עדיין לא חתם על החוזה), קסטוטיס איבשקביצ'יוס (פרש בגלל פציעה), דור דוידי.
בני יהודה עלתה העונה בחזרה לליגת העל לאחר עונה אחת בליגת המשנה ונראה כי היא חזרה מחושלת יותר. הסגל שלא עבר שינוי גדול עם הירידה, נשאר גם בליגת העל. החתימה של יוסי אבוקסיס קצת התעכבה ועמה גם התעכבו ההכנות של הכתומים לפתיחת העונה, כשנראה שהקבוצה די מפגרת אחרי שאר קבוצות הליגה. במועדון מקווים שיצליחו להדביק את הפער כמה שיותר מהר לפני שנפתחת הליגה, אבל הניצחון על הפועל תל אביב בגביע הטוטו קצת הרגיע את הרוחות.
 |
| אלמוג בוזגלו. פרצוף חדש בבני יהודה |
|
| |
כאמור, הקיץ היה שקט. לכולם בשכונה ברור שיהיה קשה מאוד להתחרות עם הכסף הגדול של הקבוצות, בטח כשכמו בכל שנה משה דמאיו עושה מאמצים עילאיים כדי לגייס ספונסרים שיתמכו בקבוצה בדרך לתקציב המינימום. בני יהודה סימנה לעצמה מטרה צנועה וריאלית: לא להיגרר לקרבות תחתית שיוכרעו בשלבי הסיום. אין לה את המשאבים להשתולל תקציבית ולכן גם הרכש נבחר בפינצטה. אם אבוקסיס יצליח להשאיר את בני יהודה בליגה חמישה מחזורים לסיום, הוא יכול לרשום לעצמו הישג נוסף בקריירה.
הניתוח של אייל ברקוביץ'
בני יהודה חושבת שמה שהספיק לה בשנה שעברה בליגה הלאומית יספיק לה לליגת העל. אבל אם היא לא תתחזק משמעותית, היא תיאבק שוב נגד הירידה. בזכות היכולת, הקשרים והחוש שלו לכדורגל משה דמאיו עשה בעבר הרבה קסמים. הוא מומחה בהתנהלות בתקציב נמוך וידע להביא שחקנים מתאימים במעט כסף. עכשיו הוא צריך להביא את הקסם הזה עוד פעם כי בלעדיו זה לא יספיק. בני יהודה חייבת להתעורר כי כרגע היא קבוצה להתמודדות על מקומות 10-14. אולי אפילו פחות טובה מהקבוצה שירדה ליגה.
 |
| שחקני בני יהודה מאוכזבים. יצליחו לשרוד בליגה? (נעם מורנו) |
|
| |