הסכם השכר לנגדים מתעכב, וצה"ל מסתכן בעזיבתם - כך עולה מדוח נוקב שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. בדוח, שהוגש על רקע המאבק סביב דוח ועדת לוקר והדיונים על תקציב הביטחון, טען המבקר כי 58% מהנגדים בצבא מרוויחים פחות מ-7,000 שקלים ברוטו בחודש - ושיעור ניכר מהם נזקק להשלמת הכנסה.
המבקר ציין כי נכון לסוף 2013, הנגדים היוו כמעט מחצית מכלל משרתי הקבע בצה"ל. למרות זאת, לדבריו, פערי השכר בין אנשי הקבע לבין עובדי ציבור אחרים הוא גדול: בעוד השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד על 14-15 אלף שקלים ברוטו, משרתי הקבע (קצינים ונגדים) קיבלו בסביבות 12-13 אלף שקלים ברוטו לחודש - והצעירים ביניהם משתכרים הרבה פחות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
משרתי הקבע הראשוני מבין הנגדים (סמל-רס"ל) קיבלו נכון לשנת 2013 שכר ברוטו שנע בין 5,629 שקלים ל-7,413 שקלים. קבוצה זו מהווה רוב משמעותי (כ-58%) מכלל אוכלוסיית הנגדים. משרתי הקבע המובהק (רס"ר-רנ"ג) הרוויחו לחודש ב-2013 בין 11 אלף שקלים ל-21 אלף שקלים ברוטו.
"מערך הנגדים שמהווה נדבך חשוב מאד במערך כוח האדם של צה"ל מאופיין בשכר נמוך יחסית. הנגד הוא איש מקצוע, האמור לשרת ביחידה לאורך זמן, ולשמש בין היתר גורם מקצועי משמר ידע. על פי נתוני משרד האוצר 25% ממשרתי הקבע, מתוכם בעיקר נגדים, קיבלו השלמות לשכר המינימום", הסביר המבקר בהקדמה לדוח. שכרם הממוצע של מקבלי השלמת ההכנסה מקרב אנשי הקבע עמד על כ-6,200 שקלים בממוצע.
"מגמה של עזיבת נגדים איכותיים"
באוצר טענו כי הסיבה להפרשי השכר הוא הוותק הנמוך של הנגדים והמחסור בניסיון מקצועי ובהשכלה אקדמית. "הם מורידים את השכר הממוצע בצה"ל", הדגישו במשרד. "בביקורת עלה כי קיימת מגמה של עזיבת נגדים איכותיים כבר בתחילת שירות הקבע שלהם, העלולה להוביל לחוסר יציבות ואף לפגיעה במערכים שונים", ציין השופט בדימוס שפירא.
אחד הגורמים לשכר הנמוך - לפחות בקרב הנגדים הפחות ותיקים - הוא אי מימוש הסכם השכר לנגדים, בהליך שהתחיל כבר ב-2007 והתעכב מסיבות בירוקרטיות ותקציביות."העיכוב שעלול לפגוע ישירות ביכולת צה"ל לשמר נגדים נחוצים", הוסיף המבקר.
שליש מהנגדים משרתים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל), שליש בחיל האוויר ו-10% בחיל המודיעין. כמחצית מהנגדים הם בעלי 12 שנות לימוד ומעלה, 37% מהם בעלי תעודת הנדסאי או טכנאי ו-11% הם בעלי תואר אקדמי. "בשונה מהתחלופה התדירה יחסית המאפיינת חלק ניכר מתפקידי הקצונה בצה"ל, יש נטייה להשאיר נגדים זמן רב באותה יחידה כמוקדי ידע", הסביר המבקר את חשיבות אוכלוסיית הנגדים והצורך לתגמל אותה בהתאם.
17% מהקצינים שפורשים - בעלי נתוני איכות גבוהים
ההסכם לשיפור תנאי השירות של הנגדים נחתם כבר ב-2007, והוגדר כ"שלב א'". על פי ההסכם, בוטלו התגמולים על תואר אקדמי וגמול השתלמות על מנת להמריץ אותם להשתלב בלימודים גבוהים הקשורים לתפקידם. השלב השני, שנועד לקבוע את התגמול על לימודים אלו, נחתם רק ב-2013 וטרם יושם במלואו - בין השאר בגלל מחלוקות בין משרד הביטחון למשרד האוצר.
שר הביטחון וראשת אכ"א לשעבר (האלופה אורנה ברביבאי) טענו כי אי מימוש חלק ב' להסכם קשור למגמת העזיבה של נגדים איכותיים: לפי נתוני אכ"א, שיעור הנגדים המוערכים כבעלי נתוני איכות גבוהים ומשתחררים מיזמתם עלה בשנים האחרונות ל-17% מכלל הקצינים שמשתחררים מרצונם.
"לדעת משרד מבקר המדינה, העיכוב המתמשך במימוש חלק ב' להסכם שכר הנגדים פוגע בזכויות של הנגדים, ועלול להביא לפגיעה ישירה ביכולתו של צה"ל לשמר את הנגדים הנחוצים ביחידותיו", נטען בדוח.
כמו כן מתח המבקר ביקורת על תהליכי המיון והשחרור של הנגדים: "נמצא כי לגבי נגדים בעלי נתוני איכות דומים ואף זהים התקבלו החלטות שונות, בלי שצורפו נימוקים המסבירים את העדפתו של נגד זה או אחר על פני חברו בניגוד להנחיות אכ"א".
ב-10% מהמינויים לתפקידים בכירים לנגדים נמצאו חריגות מהתנאים, חלק מהתפקידים הנותרים לא אוישו מכיוון שלא היו מועמדים ו-31% מהתפקידים נבחן מועמד אחד בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר בשיעור ניכר של תפקידים שבהם נבחן מועמד אחד בלבד, כך שלמעשה לא התקיימה התמודדות בין מועמדים למרות דרישת מדיניות מחלקת הסגל.
כיצד ממליץ המבקר לפתור את המשבר? "על משרד האוצר ומשרד הביטחון, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לפעול בדחיפות להבאת חלק ב' להסכם שכר הנגדים לדיון בממשלה כדי שניתן יהיה לממשו, וכדי לסייע לצה"ל לשמר נגדים כמוקדי ידע ביחידותיהם לאורך זמן". כמו כן קרא השופט בדימוס להדק את הבקרה על תהליכי המיון ולבחון את סוגיית תהליכי המינוי לתפקידים בכירים, כדי למנוע מצב של פגיעה באפשרויות הקידום של נגדים.
מצה"ל וממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "דוח הביקורת התקבל בצה"ל ונלמד היטב. חלק גדול מן הממצאים העולים מדוח הביקורת תוקנו זה מכבר, או שהיקפם צומצם באופן דרמטי.
מערך הנגדים בצה"ל עבר ועודנו עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, שנועדו להתאים אותו למציאות המשתנה. בין היתר, ניתן לציין את פרויקט קידום נגדים בדרגות, הסדרת מינוי לנגדים בקבע המובהק והראשוני ובתפקידים בכירים, הוספת כלי הערכה ודירוג במערך הנגדים ושילוב הנגדים בסוציומטריה בכלל צה"ל, הסדרת עילות השחרור לנגדים אשר מאפשרות היפרדות מנגדים פחות איכותיים, עדכון והרחבת רצף ההכשרה המטכ"לי בנושאים ערכיים, חינוכיים ופיקודיים כתנאי לקידום בדרגה וביצוע מגוון פעילויות להוקרה ולשימור נגדים איכותיים לשירות ארוך טווח בצה"ל.
תהליך המינוי הבכיר במערך הנגדים הוסדר כבר בשנת 2012. ההסדרה כללה פרסום מדיניות, קביעת הקריטריונים למינוי, הגברת השקיפות, ביזור התהליך לחילות ועוד. בסיכום שנת העבודה 2014 ניתן לראות כי ישנה מגמה חיובית והטבה ביחסי הקידום של הנגדים בצה"ל.
יש לציין כי לרשותם של הנגדים עומדת זכות הערעור על החלטות קצין החיל הראשי לרמ"ח הסגל, וכי השיעור הנמוך של הבוחרים לעשות כן (13%) מלמד כי התהליך בכללותו נעשה באופן שקוף, הגון וראוי תוך הבנה על פי רוב של ההחלטה המתקבלת בנוגע לנגד.
תהליך קבלת ההחלטות בחילות, ככלל, נמצא מובנה, סדור, מקצועי וראוי, אך לצד זאת נמצא כי יש מקום לשפר את תהליך התיעוד "בזמן אמת" של ההחלטות שהתקבלו ואת הנימוקים לכך ולהדק את הבקרה המטכ"לית על תהליכי השחרור בעילת אי מעבר לקבע המובהק. שינויים אלו כבר הוטמעו בתהליכי העבודה וימשיכו להיות מטופלים גם בהמשך.
במסגרת עמ"ט העסקה מקצועית הותאם למאות נגדים מקצוע חדש, אשר משקף נאמנה את עיסוקם בפועל ומזכה אותם בתנאים שכרים בהתאם. כמו כן, גובשו מנגנוני בקרה על מנת לנטר חריגות.
באשר לשכר הנגדים, צה"ל ומשרד הביטחון פועלים כל העת למימוש ההסכמים שנחתמו במלואם כאשר במהלך השנים האחרונות נערכו פניות בכל הדרגים למשרד האוצר, בדרישה כי יכבד הסכמי שכר אשר נחתמו בינם לבין צה"ל. חרף זאת, משרד האוצר לא פעל לממש את ההסכמים וגרם לפגיעה משמעותית וממושכת בשכרם של נגדי צה"ל ואף לתופעה הולכת וגוברת של נגדים מצטיינים, אשר מבקשים לסיים את שירותם בקבע על רקע תנאי שכרם.