שתף קטע נבחר

הבהלה למזרח: הליגה הסינית תופסת תאוצה

כמעט כל המועדונים נמצאים בבעלות של חברות בנייה ונדל"ן שמגלגלות מיליארדים, והסכומים שמקבלים כוכבים מבחוץ עצומים. נכון, זה בעיקר הכסף, אבל אין ספק שגם מהבחינה המקצועית זו כבר לא בושה כל כך גדולה לשחק בסין. תשאלו את רוביניו, אסמואה ג'יאן, דמבה בה ועוד רבים וטובים אחרים

אסמואה ג'יאן אמור היה להיות אחד החלוצים הטובים באירופה. בתחילת הקריירה שלו דיברו עליו כמי שיילך בעקבותיהם של סמואל אטו ודידייה דרוגבה, שניים מהחלוצים האפריקאים הגדולים בכל הזמנים. כאלו שהגיעו לקבוצות הכי גדולות, זכו באליפויות ובליגת האלופות.

 

הוא כבש שערים באודינזה האיטלקית וברן הצרפתית, ולבסוף הגיע ב-2010 לסנדרלנד, ששילמה עבורו 13 מיליון ליש"ט. זו הייתה אז הרכישה היקרה ביותר בתולדות המועדון מצפון מזרח אנגליה.

 

אסמואה ג'יאן בסנדרלנד. 13 מיליון ליש"ט (צילום: Getty images Imagebank) (צילום: Getty images Imagebank)
אסמואה ג'יאן בסנדרלנד. 13 מיליון ליש"ט(צילום: Getty images Imagebank)

 

בקיץ 2010 כל העולם דיבר על ג'יאן, אחרי שהבקיע שלושה שערים במונדיאל בדרום אפריקה – אבל גם היה זה שהחמיץ פנדל ברבע הגמר מול אורוגוואי. אם הוא היה מבקיע בדקה ה-120 של המשחק, גאנה הייתה הופכת לנבחרת האפריקאית הראשונה שמגיעה לחצי גמר המונדיאל, אך במקום זאת היא הודחה בדו קרב פנדלים. ההחמצה הייתה אחת האכזבות הגדולות ביותר בקריירה שלו, אבל היא לא עצרה את ההתקדמות שלו. והוא היה אז רק בן 24, מוכן לפריצה הגדולה.

 

העונה הראשונה שלו בסנדרלנד הייתה לא רעה. הוא כבש 10 שערים, אולם החמיץ משחקים רבים בשל פציעה. כולם ציפו לעונה השנייה שלו, שבה הוא היה אמור למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. ואז, בספטמבר 2011, לאחר שלושה משחקי ליגה בלבד, הוא עזב. מי שציפה שהוא ישדרג את עצמו לקבוצה גדולה יותר מסנדרלנד הוכה בהלם כשנודע שג'יאן חתם בקבוצה האלמונית אל-עין מאיחוד האמירויות.

 

ג'יאן אחרי החמצת הפנדל מול אורוגוואי. רגע כואב (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
ג'יאן אחרי החמצת הפנדל מול אורוגוואי. רגע כואב(צילום: רויטרס)

 

סנדרלנד קיבלה 6 מיליון ליש"ט עבור השאלה לשנה, וג'יאן סגר על חוזה שמבטיח לו 13.5 מיליון דולר לשנה – פי ארבעה ממה שהרוויח בסנדרלנד. ג'יאן שיחק באל-עין שלוש שנים והוליך את הקבוצה לשלוש אליפויות רצופות. הוא כבש בקצב מסחרר, 95 שערים ב-83 משחקים. למרות הביקורת הקשה שהופנתה אליו, בעיקר מכלי התקשורת בגאנה, על כך שהעדיף את הכסף על פני הקריירה, ג'יאן לא התחרט ולא התנצל לרגע.

 

הוא גם לא הפסיק לשחק בנבחרת הלאומית, בה הוא משמש כקפטן. כיום הוא השיאן הכפול של "הכוכבים השחורים". עם הכי הרבה הופעות (90) והכי הרבה שערים (48) בנבחרת אותה מאמן אברם גרנט.

 

אברם גרנט עם ג'יאן. הכוכב של הנבחרת (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אברם גרנט עם ג'יאן. הכוכב של הנבחרת(צילום: AFP)

 

עכשיו, אחרי שהרוויח מספיק כסף כדי לסדר את ילדיו, נכדיו וניניו עד שיבה טובה בשלוש שנים באמירויות (כ-40 מיליון דולר), יכול היה ג'יאן לחזור לכדורגל האירופי ולהוסיף כמה נקודות משמעותיות לרזומה המקצועי שלו. ואין בכלל ספק, קבוצות היו עומדות בתור כדי לרכוש אותו. למרות הכל, ג'יאן בחר להרחיק עוד יותר מיבשת אירופה ובחר בסין. לפני כשבועיים הוא הפתיע את מיליוני אוהדיו ומעריציו, בעיקר באפריקה, וחתם בקבוצה הסינית שנגחאי SIPG.

 

על פי הפרסומים, ג'יאן ירוויח בסין 350 אלף דולר לשבוע. חישוב פשוט מגלה שמדובר בכ-19 מיליון דולר בשנה. ולפי הנתונים שהתפרסמו בזמן האחרון בכל מה שקשור לשכרם של הכדורגלנים, יש רק שישה בעולם כולו שמרוויחים יותר ממנו: כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי, זלאטן איברהימוביץ', גארת' בייל, חאמס רודריגס ו-וויין רוני.

 

לאו מסי. עדיין מרוויח יותר מהגנאי (צילום: AP) (צילום: AP)
לאו מסי. עדיין מרוויח יותר מהגנאי(צילום: AP)

 

ג'יאן ידע ששוב יקבל מטר של ביקורות, וגם הפעם לא שתק. "לא שדדתי אף אחד, לא עשיתי משהו לא חוקי, וזכותי לחשוב על העתיד שלי ושל משפחתי. היום כולם מדברים עליי ולכולם יש מה להעיר, אבל עוד כמה שנים, אחרי שאפרוש, כולכם תשכחו ממני ותעברו לבא בתור. זה הזמן שלי לנצל את האפשרויות שיש לי. אני באמת לא מבין את הביקורת. אני עובד קשה עבור הכסף שאני מרוויח".

 

ג'יאן גם לא התנצל על המעבר לסין. "בתקופה בה שיחקתי באמירויות למדתי להכיר מקרוב את הכדורגל האסייתי, ואני יודע שהכדורגל בסין נמצא בהתפתחות אדירה. זה לא רק הכסף הגדול. בסין משחקים היום כדורגל איכותי". אולי כדי להוכיח שהוא לא הגיע לסין רק כדי לגרוף מיליונים, ג'יאן הבקיע כבר במשחקו הראשון בקבוצתו החדשה. הוא נכנס כמחליף במשחק מול טיאנג'ין טאדה וכבש את שער הניצחון שהעלה את הקבוצה למקום הראשון בטבלה.

 

ג'יאן. "לא שדדתי אף אחד" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ג'יאן. "לא שדדתי אף אחד"(צילום: AFP)

 

10 מחזורים לסיום העונה, והקרב על האליפות בסין צמוד. שתי נקודות מפרידות בין ארבע המוליכות: שנחאי SIPG, גואנגז'ו אברגראנדה, שאנדונג לוננג ובייג'ינג גואן. ג'יאן הוא כרגע השם הכי גדול והכי טרי שהגיע לליגה הסינית, אבל הוא ממש לא היחיד.

 

את הקבוצה שלו מאמן לא אחר מאשר סוון גוראן אריקסון, המאמן השוודי המפורסם, שאימן בעבר את נבחרת אנגליה. בסגל הקבוצה ניתן למצוא את החלוץ השבדי טוביאס הייסן והקשר הארגנטיני דריו קונקה. אולי השם קונקה לא אומר הרבה לחובב הכדורגל הממוצע, אבל בברזיל הוא היה כוכב ענק ונבחר לשחקן המצטיין בליגה כשפלומיננזה זכתה באליפות ב-2010.

 

סוון גוראן אריקסון. גם הוא בסין (צילום: gettyimages imagebank) (צילום: gettyimages imagebank)
סוון גוראן אריקסון. גם הוא בסין(צילום: gettyimages imagebank)

 

באותה תקופה החלה הליגה הסינית להתעורר, ובעלי המועדונים חיפשו מציאות. גואנגז'ו אברגראנדה רכשה את קונקה ב-10 מיליון דולר ושילמה לו 12.5 מיליון דולר לשנה. הסכום האסטרונומי הזה הפך אז את קונקה בן לילה לכדורגלן בעל השכר השלישי הכי גבוה בעולם, אחרי רונאלדו ומסי.

 

ומסתבר שזו הייתה השקעה מצוינת. קונקה היה המלך הבלתי מעורער של אברגראנדה, שזכתה עימו בשלוש אליפויות רצופות ומעל לכל, בגביע האלופות של אסיה ב-2013. ומי היה המאמן שעשה היסטוריה והוליך בפעם הראשונה קבוצה סינית לתואר החשוב ביבשת? מרצ'לו ליפי האיטלקי, האיש שהצעיד את נבחרת איטליה לזכייה במונדיאל ב-2006. קונקה חזר לשנה אחת לברזיל, אבל בינואר שב לסין, והפעם לקבוצה שבנה אריקסון.

 

דריו קונקה. מרוויח יפה (צילום: AP) (צילום: AP)
דריו קונקה. מרוויח יפה(צילום: AP)

 

ליפי כבר לא נמצא באברגראנדה. היום מאמן את הקבוצה אלוף עולם אחר, הברזילאי לואיס פליפה סקולארי. הוא לא יכול היה להישאר בברזיל אחרי התבוסה של הנבחרת 7:1 לגרמניה במונדיאל, ונסע הכי רחוק שאפשר...

 

אברגראנדה היא הקבוצה החזקה והעשירה ביותר בסין, בעצם בכל יבשת אסיה. 50 אחוזים מהמניות שלה נמצאים בבעלות ענקית המסחר האינטרנטי "עלי באבא". לכל משחק ביתי מגיעים 45 אלף צופים, ובהרכב של סקולארי הם רואים ארבעה סופרסטארים ברזילאים.

 

לואיס פליפה סקולארי. הכי רחוק שאפשר מברזיל (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
לואיס פליפה סקולארי. הכי רחוק שאפשר מברזיל(צילום: Gettyimages)

 

פאוליניו, הקשר שלא הצליח בטוטנהאם, נרכש ב-14 מיליון יורו. הוא הצטרף לאליל האוהדים, אלקסון, שהגיע לפני 3 שנים מבוטאפוגו ובשנה שעברה היה מלך שערי הליגה (28 שערים) ונבחר ל"כדורגלן העונה". בינואר רכשה אברגראנדה את ריקרדו גולארט, הקשר שכיכב בשתי האליפויות הרצופות של קרוזיירו, ושילמה עבורו 16 מיליון יורו, שיא סיני חדש. גולארט הוא שחקן צעיר, רק בן 23, ולא מעט קבוצות באירופה, ביניהן מונאקו, התעניינו בו. אבל אף אחת לא הייתה מוכנה לשלם סכום כזה.

 

החוליה הברזילאית האחרונה בפאזל של סקולארי היא רוביניו, הכוכב הוותיק, שחזר לשחק בנבחרת והופיע בקופה אמריקה לפני כחודש. רוביניו בן ה-31 חתם על חוזה לחצי שנה, וירוויח בערך פי ארבעה ממה שקיבל בסנטוס.

 

רוביניו. רכש נוצץ (צילום: AP) (צילום: AP)
רוביניו. רכש נוצץ(צילום: AP)

 

ב-16 קבוצות הליגה הסינית משחקים כמעט 100 שחקנים זרים, כמעט מחציתם ברזילאים. ניימאר ואוסקר לא יגיעו לסין, אבל שחקנים מהדרג השני בברזיל מעדיפים היום את סין מאשר קבוצות בינוניות באירופה. זה בעיקר הכסף, אבל אין ספק שגם מהבחינה המקצועית זו כבר לא בושה כל כך גדולה לשחק בסין. זו כבר לא ליגה אזוטרית.

 

דמבה בה, החלוץ הסנגלי ששיחק בווסטהאם, ניוקאסל וצ'לסי וכבש 18 שערים בעונה שעברה בבשיקטאש, עבר לשנגחאי שנואה בה הוא מרוויח 6.7 מיליון דולר בשנה. לצידו משחקים מומו סיסוקו, אקס יובנטוס, ולנסיה וליברפול, והחלוץ האוסטרלי טים קייהיל. למרות שהוא בן 35, קייהיל עדיין בכושר פנטסטי. אחרי ששיחק במילוול, אברטון וניו יורק רד בולס, והוליך את ה"סוקרוז" לזכייה באליפות אסיה, קייהיל מרוויח היום 9.6 מיליון דולר בשנה בסין. מדהים!

 

טים קייהיל. כושר פנטסטי  (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
טים קייהיל. כושר פנטסטי (צילום: Gettyimages)

 

ואם שאלתם את עצמכם לאן נעלם הכוכב האיסלנדי איידור גודיונסן, זה ששיחק בעבר בצ'לסי ובברצלונה, אז גם הוא בסין, בקבוצה הצנועה שיג'יאזואנג.

 

שנייה בהוצאות רק לליגה האנגלית

כל מי שמכיר את הכדורגל הסיני מקרוב משוכנע שהמגמה הזו רק תלך ותגבר. כמעט כל המועדונים נמצאים בבעלות של חברות בנייה ונדל"ן שמגלגלות מיליארדים. ב-2013 הוציאו קבוצות הליגה 28 מיליון דולר על שחקני רכש. ב-2014 הסכום טיפס ל-101 מיליון.

 

איידור גודיונסן. עדיין משחק (צילום: AFP) (צילום: AFP)
איידור גודיונסן. עדיין משחק(צילום: AFP)
 

 

בחלון ההעברות של ינואר הוציאו הקבוצות 165 מיליון דולר על רכש, כאשר בכל העולם רק ליגה אחת, הפרמייר-ליג האנגלית, הוציאה יותר. כבר עכשיו ברור שבסיכום עונת 2015 הסכום יעבור את 200 מיליון הדולר.

 

ומה עם שחקנים ישראלים? בשנה האחרונה היו שני כוכבים מתוצרת כחול-לבן על הכוונת של הקבוצות מסין. במארס הגיעו לתל אביב נציגים מגואנגז'ו R&F, הקבוצה השנייה של העיר, וניהלו מו"מ קדחתני עם ערן זהבי ומכבי תל אביב. על פי מה שפורסם לזהבי הוצעו 15 מיליון דולר ל-4 שנים, אבל הוא סירב.

 

ערן זהבי. העדיף לוותר (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
ערן זהבי. העדיף לוותר(צילום: אורן אהרוני)

 

בקיץ דווח כי ליאור רפאלוב קיבל הצעה להצטרף לאותה קבוצה תמורת 1.8 מיליון יורו לשנה, אבל סוכנו דודו דהאן אמר: "ליאור יכול היה לעשות עסקה כלכלית נהדרת, אבל הוא רק בן 29 וזה מוקדם בשבילו כדי להיקבר בסין".

 

אולי זה באמת מוקדם מדי עבור שחקן שמצליח כל כך בליגה הבלגית, אבל מצד שני הליגה הסינית היא כבר מזמן לא בית קברות לכדורגלנים מזדקנים. ממש להפך.


פורסם לראשונה 24/07/2015 17:38

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים