תיקון החוק שאפשר לשוב ולמנות שרים בלי תיק נעשה בצורה שאינה מצדיקה התערבות של בית המשפט העליון, ולפיכך נדחתה (יום ה', 9.7.15) עתירתה של יש עתיד נגד התיקון.
האפשרות למנות שרים בלי תיק בוטלה בכנסת הקודמת ביוזמתה של יש עתיד, כאשר באותה עת גם הוגבל מספר השרים ל-19 ומספר סגני השרים לארבעה. כחלק מן ההסכמים הקואליציוניים האחרונים, בוטל האיסור על מינוי שרים בלי תיק, הועלה מספר השרים המירבי והוסרה המגבלה על מספר סגני השרים. נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, אומרת על כך:
"אין לפרש את דברי אלה כתמיכה ברעיון של ממשלה מרובת שרים או סגני שרים. תיקון מס' 1 נעשה מטעמים ראויים... היה זה אך ראוי להערכה אילו, מפלגות הקואליציה יחד היו מכבדות את התכליות הראויות של תיקון מס' 1 ומסכימות שלא לדרוש תיקים נוספים. כנראה שבמציאות הישראלית קשה לצפות לכך. צר לי על כך, אך עילה להתערבותנו - אַין".
נאור קובעת, כי הוועדה המיוחדת - שפעלה להסדרת ענייני הכנסת לפני איוש הוועדות הקבועות - הייתה רשאית לדון בתיקון לחוק יסוד הממשלה ששינה את הקביעות הקודמות. התיקון אומנם הועבר במהירות, שככלל אינה רצויה כאשר מדובר בחוקי יסוד, אך למרות זאת התנהלו בעניינו דיונים ערים וארוכים, מוסיפה נאור. היא גם קובעת, שאין להתערב בכך שהשינוי נעשה במסגרת הוראת שעה, שכן הוא אינו פוגע בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי או בזכויות אדם.
השופט
ניל הנדל, שהסכים עם נאור, העיר: "ייתכן שמכוח הוראות הדין, ובוודאי מבחינת הדין הרצוי, יקבל כל שר בלי תיק עם מינויו הוראה בדבר התפקיד המוטל עליו והתחום בו הוא יעסוק. תוצאה זו מיטיבה עם השירות לציבור, יציבות השלטון ועיקרון המשילות. הגד זאת בצורה שונה: שר בלי תיק ומשרד - כן, שר בלי תפקיד ותחום עיסוק - לא".
השופט
חנן מלצר, שהצטרף לחבריו, העיר: "ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל מלמדת שלעתים - לשרים בלי תיק הייתה תרומה נכבדה ביותר למדינה, לאיכות ההחלטות בממשלה ובוועדותיה, לחברה ולציבור. אחד מאלה -
מנחם בגין ז"ל התבטא פעם כשכיהן כשר בלי תיק, כי יש להבין ש'שר בלי תיק - איננו שר בלי עבודה', ואכן ראוי שכך יהיה".
את יש עתיד ייצגו עוה"ד גיא בוסי ורונן אביאני, את הכנסת ייצג עו"ד גור בליי, ואת היועץ המשפטי לממשלה - עו"ד יונתן ברמן.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
