דפוס פעולה חוזר עשוי להוות ראיה נסיבתית להרשעה בעבירה של שימוש במידע פנים, בה ניתן להיעזר כדי להוכיח את העברתו של מידע פנים במקרה קונקרטי. כך קובע (יום ב', 6.7.15) שופט בית המשפט העליון,
חנן מלצר.
מלצר דחה את בקשתו של היחצ"ן נועם טפר לערער על הרשעתו וחומרת עונשו במספר מקרים של שימוש במידע פנים בשנים 2006-2005. המידע הגיע לטפר מתוך החברות להן ייעץ בתחום יחסי הציבור, הוא רכש מניות של אותן חברות לפני שדיווחו על ההתפתחויות בעסקיהן ורשם רווח כולל של 50,000 שקל.
בית משפט שלום בתל אביב הרשיע את טפר בחמישה מקרים וגזר עליו עשרה חודשי מאסר בפועל וקנס של 300,000 שקל. בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה אותה מחמת הספק מאחד המקרים והפחית חודשיים ממאסרו, והפחית את הקנס ל-250,000 שקל. מלצר קבע, כי אין עילה לדון בנושא בגלגול שלישי, ולמעלה מן הצורך עסק בקצרה בשאלת הראיות הנסיבתיות בעבירות מידע פנים:
"בעבירות של שימוש במידע פנים קיים לעיתים קושי להוכיח באמצעות ראיות ישירות את העובדה שהמידע הרלוונטי הועבר לאיש הפנים, ועל כן נאלצת התביעה להתבסס על ראיות נסיבתיות בלבד... ברי כי כאשר בית המשפט משתכנע שהוכח קיומו של דפוס פעולה חוזר ונשנה הנוגע לאופן העברתה של אינפורמציה בין החברה לבין איש הפנים, ולטיבה של אותה אינפורמציה המהווה מידע פנים - עשוי דפוס פעולה זה להיחשב כראיה נסיבתית, שכן הוא מצביע על קיומה של 'נסיבה' (שהיא צורת העבודה ומרכיבי
שיתוף הפעולה בין הצדדים, לרבות מידת חשיפתו של איש הפנים למידע הסודי של החברה), שבה ניתן להיעזר כדי להסיק שהועבר מידע פנים במקרה הפרטני שבגינו מואשם איש הפנים.
"עם זאת, מובן שלא ניתן להרשיע בעבירת שימוש במידע פנים על בסיס דפוס פעולה בלבד, מכיוון שאין די בעבודה זו לבדה כדי להצביע על כך שהועבר מידע במקרה הקונקרטי המיוחס לנאשם, אך ראיות שכאלה בהחלט יכולות לשמש כחלק ממארג של ראיות נסיבתיות, אשר עלול ללמד על אשמתו של הנאשם ולהביא להרשעתו בעבירה". את טפר ייצגו עוה"ד רונן עדיני ואפי שאשא, ואת המדינה - עו"ד מורן פולמן.